לכל מי שעומד נפעם מול הצלחות השמאל והתקשורת בעיצוב דעת הקהל בישראל, בייחוד בעשור האחרון, להוי יודע כי ההסבר לכך טמון בין היתר ב"מילון" שהם משתמשים להגדרת דברים, ואין מדובר במילון אבן שושן…
להבהרת העניין הנה כמה דוגמאות;
לשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, נחלת אבותינו, הם קוראים "הגדה המערבית", בניגוד לחוק אגב. לאזרחים יהודים המתגוררים כחוק בשטחי יש"ע הם קוראים: "מתנחלים".
למבנים ספורים שבנו יהודים ללא היתר בנייה על אדמות מדינה, הם קוראים: "מאחזים בלתי חוקיים", אולם לבנייה ערבית מסיבית על אותם אדמות, הם קוראים: "חריגות בנייה".
למסירת שטחי מולדת לערבים הם קוראים: "החזרת שטחים", כביכול לקחנו את מה שלא היה שלנו.
לעקירת יהודים מביתם הם קוראים: "פינוי", משל היה מדובר חלילה בפינוי זבל!
למחבלים שרצחו יהודים הם קוראים: "פעילים"; פעיל חמס, פעיל תנזים.. כאילו המדובר בפעילי זכויות אדם. לשחרור מחבלים הם קוראים: "שחרור אסירים", משל היו כולם היו גנבי מכוניות..
את אנשי הימין האידיאולוגי, הנאמנים לארצם, הם מכנים בתואר: "ימין קיצוני", אולם את אנשי השמאל הקיצוני, הבוגדים בארצם תוך מסירת שמות קציני צה"ל לבית משפט לפשעי מלחמה - הם מכנים "פעילי שמאל" או אנשי "גוש שלום".
על ירי פצמ"רים לעבר ישובי גוש קטיף הם מדווחים כבדרך אגב, כאילו המדובר בפקק תנועה באיילון, אולם, אם חלילה ייפול טיל על העיר שדרות, יתפוס הדבר שעה שלמה של דיווחים וראיונות.
אמירה של אלוף בצה"ל כי אין פתרון צבאי לסכסוך, היא "אמירה מקצועית", ואילו אמירה של הרמטכ"ל כי הרשות הפלשתינית מבקשת ליישם את תוכנית השלבים - היא "אמירה פוליטית"!
ניתן להביא עוד דוגמאות רבות, אך דבר אחד ברור; השמאל, בשיתוף עם שופרו הנאמן, התקשורת, עושים שרות דוב למדינת ישראל, ושירות נפלא למאבק הפלשתיני.
סבורני, כי לחישתו המפורסמת של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לרב כדורי על שהשמאל שכח שהוא יהודי, קלעה לאמת. אנשי השמאל שכחו שתפקידנו ההיסטורי הוא לדאוג לקיומו, ביסוסו ועתידו של העם היהודי היושב בציון, ולא חלילה לסייע לפרופוגנדה הערבית שמטרתה לנשלנו מאדמתנו.
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
