חלקן של הפרקליטות והמשטרה בין השופטים שמונו בקדנציה של יעקב נאמן גדול פי תשעה מחלקן בכלל אוכלוסיית עורכי הדין. כך עולה מבדיקת News1.

הקדנציה של נאמן אופיינה במינוי של שופטים רבים לכל הערכאות, כך שכיום מאוישים כמעט כל התקנים במערכת המשפט. זאת, לאחר שבקדנציה של קודמו, דניאל פרידמן, התעכבו מאות מינויים בשל המחלוקות הבלתי-פוסקות בין פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש.

News1 בדק את התפקידים האחרונים שמילאו 135 שופטים שמונו לראשונה למערכת בקדנציה של נאמן (דהיינו: לא נבדקו שופטים ורשמים שהתקדמו בין ערכאות). מתוך אותם שופטים חדשים, 36 - שהם 27% - עבדו בפרקליטות או בתביעות המשטרה לפני מינויים. 11 שופטים נוספים הועסקו בתפקידים אחרים בשירות הציבורי - בצה"ל ובמשרדי ממשלה שונים. לפיכך, חלקו של השירות הציבורי בכלל המינויים החדשים הוא 35%.

בפרקליטות ובמשטרה מועסקים כ-1,000 מבין למעלה מ-50,000 עורכי הדין הפעילים בישראל, כך שחלקם בכלל עורכי הדין הוא פחות מ-2%. לפיכך, חלקם במינויים לשופטים גבוה פי תשעה מחלקם בכלל עורכי הדין ומעיד על הטיה ברורה של הוועדה למינוי שופטים למנות אנשי תביעה לתפקידי שיפוט. ריבוי זה של שופטים שהגיעו משורות התביעה, עשוי להיות אחד ההסברים לשיעור ההרשעות הגבוה העומד - לפי נתוני הנהלת בתי המשפט - על כ-80%.

ריבוי השופטים הבאים משורות הפרקליטות והתביעה המשטרתית עשוי להיות מוסבר גם בשיקולים כספיים. בעוד עורך דין מצליח בשוק הפרטי יכול להשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש, המשכורות בפרקליטות ובמשטרה נמוכות בהרבה. משכורתו של שופט שלום עומדת על למעלה מ-20,000 שקל בחודש - בדומה לשכרו של פרקליט בדרג הביניים (אך 6,000 שקל פחות מפרקליטים בדרג הבכיר), כך שהשכר ההתחלתי דומה. לעומת זאת, עורך דין מצליח צפוי להינזק בצורה משמעותית מבחינה כלכלית ממעבר לשפיטה, ומטבע הדברים יש מקום למנות לשופט עו"ד מצליח ולא עו"ד כושל.

פתרון אפשרי לבעיה זו יכול להיות שינוי מהפכני, בו ייפסק מינוי השופטים לכל החיים כפי שנעשה כיום. אם כהונת השופטים תיקצב מראש, למשל לקדנציה בת עשר שנים, תגבר הנכונות של עורכי דין מהמגזר הפרטי לפנות לשפיטה לתקופה מוגבלת, אחריה יוכלו לחזור לעסקיהם הפרטיים בלא שהדבר ייראה כהדחה או התפטרות.