ההנהגה החדשה של החמאס

זרועות הביטחון של ישראל עקבו בשבועות האחרונים בעניין רב אחר הבחירות הפנימיות שקיימה תנועת החמאס ברצועת עזה. מדובר בבחירות חשאיות בהשתתפות עשרות אלפי פעילי התנועה ברצועה. ההשתלטות המוחלטת של החמאס על רצועת עזה לפני יותר משנה היא שאפשרה את קיום הבחירות. בזמן ששלטה הרשות הפלשתינית של מחמוד עבאס ברצועה היא לא אפשרה לתנועת החמאס להתפתח מבחינה פוליטית והצרה את צעדיה באופן שיטתי.

תוצאות הבחירות נשמרות בסוד מחשש שישראל תפעל לחיסול המנהיגים החדשים שנבחרו, אבל השב"כ הישראלי יודע במדויק את שמות בעלי התפקידים החדשים בתנועה.

גורמים יודעי דבר אומרים כי דמויות חדשות מהדור הצעיר של החמאס הצליחו בזכות הבחירות האלה להשתלב בהנהגה החדשה. מוסדות התנועה שאליהם התקיימו הבחירות כוללים את הלשכה המדינית של התנועה, מועצת השורא הכוללת 50-60 חברים והנהגות מנהלתיות של שבעה אזורים גיאוגרפיים ברצועה. חברי הלשכה המדינית שהיא ההנהגה המצומצמת נבחרים מתוך עשרות חברי מועצת השורא.

בגלל הנתק הפיזי בין ההנהגות השונות של תנועת החמאס הוחלט בתנועה לקיים, באופן עקרוני, בחירות לארבע מועצות שורא לפי הפיזור הגיאוגרפי, לפיכך אמורות הבחירות להתקיים בגדה, ברצועה, בקרב אסירי חמאס בבתי הכלא בישראל ובפזורה הפלשתינית בחו"ל. עד כה נודע רק על הבחירות הפנימיות שהתקיימו ברצועת עזה.

מועצת השורא ברצועת עזה אמורה להתכנס לישיבה ראשונה מייד לאחר הבחירות ואחר כך לקיים ישיבות פעם בחצי שנה בתנאי שהמצב הביטחוני ברצועה מאפשר זאת.

מהמידע שהודלף מתוך תנועת החמאס לכמה עיתונים ערביים בחו"ל עולה כי לא חלו שינויים קיצוניים בהרכב הנהגת החמאס ברצועה וכי מובילי הקו המיליטנטי בארגון כמו מחמוד א-זהאר וסעיד ציאם נבחרו מחדש ללשכה המדינית של הארגון. לראשונה נבחרו ללשכה המדינית גם בכירי הזרוע הצבאית של הארגון כמו אחמד אל-ג'עברי, אחמד אלע'נדור ומרוואן עיסא. על-פי הדיווחים אחד מבכירי החמאס ג'מאל אבו האשם לא הצליח להיבחר מחדש ללשכה המדינית.

הבחירות הפנימיות בתנועת החמאס מחזקות את הארגון ומבססות את שלטונו ברצועה. העובדה שעשרות אלפי פעילים של החמאס, רובם מהדור הצעיר השתתפו בבחירות שהתקיימו בחשאיות ובסדר מופתי מעידות על המשמעת הפנימית החזקה בתוך התנועה שהצליחה להקים גם תשתית מוצקה של הנהגה אזרחית לצד הצבא המאורגן והמסודר שהקימה ברצועת עזה בדיוק באותה המתכונת שבנה ארגון החיזבאללה בדרום לבנון.

רגיעה לא רגועה

צריך לזכור שישראל היא שאפשרה בעקיפין את קיומן של הבחירות האלה ברגע שהסכימה למצב הרגיעה שנמשך כבר כשלושה חודשים. מסתבר כי מלבד ניצול הרגיעה להברחות נשק מאסיביות ממצרים לרצועה ניצל החמאס את המצב החדש להתחזקות ארגונית פנימית שמרכיב הבחירות הפנימיות היה חלק חשוב ממנה. ברור שסיום הרגיעה הוא רק שאלה של זמן וכשיקרה הדבר תמצא ישראל את עצמה מול ארגון חזק יותר, מלוכד יותר ומצויד בכמויות גדולות יותר של נשק.

אין פה שום הפתעה, התרחיש הזה היה ידוע מראש וגורמי הביטחון התריעו מפניו אבל הדרג המדיני הוא שקיבל את ההחלטה ללכת על מהלך הרגיעה במקום לפתוח בפעולה צבאית מסיבית שתחסל את התשתית הצבאית של חמאס ברצועה. הממשלה העדיפה להפסיק את ירי הקסאמים באופן זמני ונוח מבלי לעקור את התופעה מן השורש.

המשא-ומתן לשחרורו של גלעד שליט ייקח עוד זמן רב, תנועת החמאס מגלה סימנים של חוסר סבלנות, מעבר רפיח נותר סגור והתחושה של החמאס היא כי למרות הרגיעה הוא לא הצליח לשבור את המצור הישראלי על הרצועה. מאמצי התיווך של מצרים בין הפלגים הפלשתינים לקראת פיוס לאומי יכנסו להילוך גבוה רק בחודש הבא וייתכן שהערכת המצב של החמאס תהיה בסופו של דבר כי הוא צריך לחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל.

גם זו לא תהיה הפתעה עבור גורמי הביטחון הישראלים המעריכים כי הרגיעה היא יציבה אך שבירה ולא תימשך יותר מכמה חודשים, כשתתחדש האש יהיו בפני ישראל עשרות מטרות חדשות של החמאס, אותם עשרות מנהיגים חדשים שנבחרו למוסדות החמאס במהלך הרגיעה. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הדרג המדיני יאשר לחסלם, את התשובה נדע רק בעוד כמה שבועות או חודשים.