|
|
מלצר. עובר כחוט השני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
נסיונות הכפשה, תיאור בלתי מדויק של המציאות העובדתית, סגנון בלתי מרוסן - בכל אלו נקטה חברת גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית, והם עלו לה 50,000 שקל. מדובר בפסק דינו של בית המשפט העליון, בסיומו של סכסוך ארוך ומורכב סביב רכישת המבנה בו פעל מפעל הממתקים אופנהיימר לאחר שהלה קרס.
השופט
חנן מלצר דחה (21.2.13) ערעור אחד של גיאו-בר וקיבל חלקית את השני, ובשולי פסק דינו כתב: "בכתבי הערעור שהגישה המערערת וכן בסיכומי הטענות מטעמה, עובר כחוט השני ניסיון להכפיש את שמו של המשיב [עו"ד
אהרון ריבלין], בין השאר על דרך של הפניה להליכים אחרים בהם היה מעורב ואשר לא היו בפנינו. לכך יש להוסיף את העובדה כי חלק מטענותיה של המערערת נסמך על תיאור בלתי מדויק של התשתית העובדתית. המערערת אף לא בחלה בנקיטת סגנון בלתי מרוסן כנגד כב' השופט י' [יצחק] ענבר, שכתב את פסק הדין מושא הערעור - דברים שלא נמצאו מבוססים ונימנע מהזכרתם מפאת כבודם של כל הנוגעים בדבר". לאור זאת, קבע בהסכמת השופטים
אליקים רובינשטיין ו
אסתר חיות, תשלם גיאו-בר הוצאות בסך 50,000 שקל.
גיאו-בר יוצגה בערעור בידי עו"ד אברהם טברסקי, אך פסק הדין מדגיש שהחברה הגישה בעצמה את הטיעונים עליהם נמתחה הביקורת, וכי טברסקי הסתייג במפורש בדיון מן הדברים.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
