כשאהרל'ה ברנע, מגיש מהדורת החדשות של ליל שישי בערוץ 2 ביקש להשתחרר מתפקידו, מיהרו בחברת החדשות של הערוץ להציע את התפקיד ליאיר לפיד.
לכאורה, מדובר היה בהברקה. לפיד, נחשב לאיש תקשורת דעתן, אמין והחשוב אולי יותר מכל - מאוד פופולרי. בנוסף לטור האישי שפרסם במעריב ולאחר מכן בידיעות אחרונות הוא זוקף לזכותו מספר ספרים שכתב (ושזכו לביקורות אוהדות) וגם פיזמונים ותסריטים.
אך מה שבעיקר עמד לזכותו היה הניסיון הטלוויזיוני המוכח שצבר במהלך השנים. הכוונה, כמובן, לתוכנית האירוח הטלוויזיונית שהנחה, בפריים-טיים של שידורי הערוץ השני, תוכנית שבועית שזכתה לאחוזי רייטינג מכובדים למדי ואליה הגיעו, בין היתר, הבכירים שבין הפוליטיקאים הישראלים.
לכל הנ"ל יש להוסיף גם את העובדה שלפיד לא רק נראה טוב (למי שאולי אינו יודע, הוא נבחר בכמה הזדמנויות, בסקרים שבוצעו, כאחד הגברים הסקסיים במדינה) אלא גם 'עובר מסך' באופן כמעט מושלם.
ב"התאמות" האחרונות לפני עלייתו לשידור - על-מנת לשוות לו נראה בוגר ואמין יותר - הורו לו לוותר על "המראה המושלם" ולאפשר לציבור צופי מהדורת החדשות להתרשם משיערו המכסיף-מאפיר. בנוסך, הורו לו לפשוט את הטי שרטים השחורים וללבוש חליפה ועניבה.
במחלקת החדשות של הערוץ השני חככו ידיים בהנאה. הם היו בוטחים ומשוכנעים שיש בידם קלף מנצח, כזה שייקח בהליכה (הן מבחינת רייטינג, אך בעיקר מבחינה מקצועית) את מהודרות החדשות של ליל שישי זו של הערוץ הראשון וזו של ערוץ 10.
כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. אז נכון שמבחינת רייטינג לא קרה שום אסון משמעותי. מהדורת החדשות של ליל שישי בהנחייתו של יאיר לפיד ממשיכה לנפק רייטינג נאה למדי (ואם פה ושם היו גם כמה התחלקויות, המצב השתפר באחרונה), אך בכל זאת התחושה הכללית היא ש"זה ליד", כפי שנוהג לומר צדי צרפתי, משופטי "כוכב נולד".
במחלקת החדשות אין אומנם כל כוונה לבצע שינויים (מעבר לשינויי קונספציה שבוצעו בכל הקשור לקו המערכתי - קליל יותר, צהוב יותר, פופולרי יותר), אך שם מודים, אומנם בחצי פה ושלא לציטוט, ש"משהו לא עובד". וכשמדברים שם על 'משהו שלא עובד' מתכונים בעיקר לנושא האמינות.
שתי בעיות
שתי בעיות מרכזיות, כך לעניות דעתי, עומדות בעוכריו של לפיד כמגיש מהדורת חדשות ליל שישי בערוץ השני. הראשונה: התדמית. לפיד שבוי בתדמית שנבנתה לו במהלך השנים כעיתונאי קליל, כזה שלא בדיוק מתעמת עם מרואייניו, המעדיף לראיין את חבריו-עמיתיו מעולם הבידור.
לכך יש להוסיף גם תדמית הסלבריטאי שנדבקה לו, פועל יוצא להתחככות המתמדת שלו עם עולם הבידור (או מהריקודים על השולחנות ב"גנקי") וגם את העובדה שהוא נראה (למרות השיער המאפיר, החליפה והעניבה... ) יותר מדי טוב.
על-רקע הופעתו מלאת הביטחון וקולו הסמכותי של אהרל'ה ברנע, לפיד נראה לעיתים כמי שקצת לא שייך לכל העסק הזה, למרות שהוא מאוד מאוד משתדל. על-רקע פאנל המומחים המקצועי היושב לצידו באולפן (אמנון אברמוביץ', רוני דניאל, אודי סגל, אהוד יערי, רינה מצליח וכו'), יש תחושה שהוא הובהל למהדורה על תקן מחליף זמני, ולכן לא בדיוק שולט בחומר, ושכבר בשבוע הבא יחזור אל מקומו הטבעי (להנחות את תוכנית הבידור שלו) ואל מראהו המוכר, חולצת הטי שרט השחורה, הצחקוק-חיוך הכובש והברק בשיער.
הבעיה השנייה של לפיד היא הקונספציה. במהדורת החדשות של ליל שישי בערוץ השני, לפיד אינו מסוגל להביא לידי ביטוי את ערך המוסף שלו כעיתונאי-מראיין - החיוך-צחקוק הכובש, הרגישות האנושית והשיחה האישית-אינטימית. בקונספציה הקיימת הוא אפילו לא יכול לבטא את דעתו האישית - ומי שכיר אותו מקרוב יודע להעיד שבהחלט יש לו מה להגיד. מה שעבד כל כך טוב בתוכנית האירוח שלו, אין לו מקום על כס מגיש חדשות.
מעניין, אבל דווקא הקונספציה של מהדורת החדשות של ליל שישי בערוץ 10, הייתה מתאימה פי כמה ללפיד. שם, במהדורה המתחרה, דווקא מרבים שני המגישים, רביב דרוקר ועופר שלח, לבטא את עמדותיהם האישיות ולא לשמש רק כשוטרי תנועה המכוונים את הצופים בין אייטם לאייטם. חומר מחשבה לטרייד?
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
