היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט להדיח מתפקידו את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, וזאת בכפוף לשימוע. החלטת רובינשטיין התקבלה לאחר שכבר נערך למזרחי שימוע, בו התאפשר לו לשטוח את טענותיו.
רובינשטיין קבע בחוות הדעת, כי מזרחי ביצע מעשיים בלתי כשרים, ובלשונו של רובינשטיין:
"לאור הממצאים הקשים, טעויות בשיקול הדעת, ליקויים משמעותיים בעבודת המודיעין של היחבא"ל עליה פיקד, חריגה קשה הן מצווי בית המשפט והן מנהלי העבודה במשטרה... יש להסיק מסקנות פיקודיות ומנהליות במישור האישי נגד ניצב מזרחי עד כדי סיום תפקידו - זאת בכפוף לשימוע שיערך על-ידי השר לביטחון פנים".
החלטת רובינשטיין הועברה לטיפולו של השר לביטחון פנים, צחי הנגבי - שהוא השר הממונה הישיר על פיקוד המשטרה. עתה יידרש הנגבי לערוך שימוע למזרחי, ולהכריע האם יש להסתפק רק בהעברתו מהתפקיד הרגיש. רובינשטיין קיבל החלטה זו, למרות התנגדותה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שפעלה בשנים האחרונות לגונן על מזרחי מפני מיצוי הדין עימו. ארבל עצמה היא שנתנה ידה לשיטות העבודה של מזרחי, בהן הנוגדות את החוק. ועתה, למרות זאת - ותוך ניגודי עניינים חמורים - לא נמנעה מכתיבת חוות דעת מקצועית כביכול, למרות הנגיעה האישית שלה לעניין.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ - שהגיש בעבר בג"צ נגד קידומו של מזרחי לתפקיד ראש אגף החקירות, מברך על החלטת רובינשטיין. במקביל קורא שטייניץ לפרקליטה ארבל "להפסיק לחבל באכיפת שלטון החוק על משטרת ישראל".
שר התחבורה, אביגדור ליברמן, דורש עתה להדיח גם את ארבל. לדבריו, ארבל היתה שותפה למעשיו של מזרחי, כולל להיתר שנתנה לו להאזין לשיחות של פוליטיקאים עם עיתונאים. ליברמן קובל על כך שהאזינו גם לשיחות שערכו רעייתו ובתו.
[על החשיפות בנושא, ראו קישורים]
ההחלטה עכשיו חותמת תקופה ארוכה של לחצים שהופעלו על רובינשטיין מצד גורמים רבים, שביקשו לסייע למזרחי מפני מיצוי הדין עימו, למרות העבירות שביצע לכאורה בתפקידו כראש יאחב"ל. רובינשטיין עצמו נקט סחבת, וגם את ההכרעה הזו - אותה הגיש ביום חמישי לשר הנגבי ולמפכ"ל שלמה אהרונישקי - נמנע מלפרסם ברבים, במועד, באופן רשמי. רובינשטיין ערך בנושא זה דוח בן 60 עמודים. עתה יפרסם לפחות תמצית החלטתו.
מזרחי חשוד בעבירות על החוק, לרבות ביצוע האזנות סתר לבכירים בשירות הציבור, בקהילה העיסקית ולפרקליטים. עם האישים להם האזין שלא כדין, ותוך הטעיית בית המשפט ו/או בלא צו שיפוטי: בנימין נתניהו, אריאל שרון, אביגדור ליברמן (ובני משפחתו), יפה דרעי (ובני משפחתה), רוחמה אברהם, נתן שרנסקי, אביגדור קהלני, עופר נמרודי; והפרקליטים יהודה רסלר, אלדד יניב ואחרים.
פרשה זו נחשפה כאן ב-Nfc בפעם הראשונה לפני כשלוש שנים, ובמקביל על-ידי בגלובס. אז הכחיש מזרחי נמרצות את שיוחס לו - וזכה בהכחשתו לגיבוי מוחלט ורשמי של ארבל [שאף הוציאה הודעה בנושא, וטענה כי אין בסיס לטענות נגד מזרחי). מזרחי אף שכר אז, באופן פרטי, את שירותיו של עו"ד יהושע רזניק, וזה הזהיר את כותב שורות אלה ואת גלובס, ובכתב, בהגשת תביעת דיבה - אם לא תפורסם התנצלות.
מאז, פרסמנו בנושא גילויים רבים נוספים כאן ב-Nfc ובמעריב. חשפנו כי מזרחי גם צותת שלא כדין - גם לבתו הצעירה של ליברמן, וגם כיזב שלא כדין. ואולם, פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, והיועמ"ש עצמו, רובינשטיין, המשיכו לגונן על מזרחי ומנעו את מיצוי הדין עימו. כמו כן, זכה מזרחי להגנה מוזרה מצד כתבי ופרשני חצר, בהם: אמנון אברמוביץ, מוטי גילת, משה נגבי, אמיר אורן, ברוך קרא ואחרים.
גם עתה זוכה מזרחי להגנה מצד כמה מהם: אברמוביץ (ערוץ 2) וברוך קרא (אתר הארץ), פרסמו במוצ"ש את ההחלטה בעניין מזרחי - כאילו זו התקבלה על-ידי רובינשטיין באופן בלתי מקצועי, ותוך פגיעה כביכול במזרחי, משיקולים זרים.
רובינשטיין נאלץ בסופו של דבר להורות על פתיחת חקירה במח"ש נגד מזרחי, לאחר חשיפות חוזרות ונשנות, לפיהן מזרחי ביצע עבירות סדרתיות וזאת תוך מסירת דיווחים כוזבים. במח"ש התקיימה חקירה מקיפה, ובסופה הוכח כי מזרחי אכן ביצע עבירות על החוק. ואולם, גם לאחר זאת, נקטו ארבל ורובינשטיין סחבת ועיכבו מיצוי הדין עימו. נוכח הסחבת נוצר מצב חמור: האיש מס' 1 באגף החקירות, הוא מזרחי, החשוד ונחקר בעצמו בעבירות חמורות, המשיך לחקור במשך שלוש שנים גורמים אחרים, והכריע גורלות של חשודים אחרים.
עתה, כאמור, החליט רובינשטיין כי אין מנוס מהדחת מזרחי. ואולם, בד-בבד עם כך, הוא נמנע מהגשת כתב אישום נגדו. על-פי הערכות, ההימנעות מהעמדת מזרחי לדין פלילי - על-אף הראיות החותכות נגדו - נובעת, בראש וראשונה, מהחשש שמא תיפתח תיבת פנדורה, ואו-אז יתאמת כי גורמי משטרה ופרקליטות נוספים מעורבים בפרשה.
הציתות לנתניהו
אחד הגילויים החמורים אודות מעשיו של מזרחי, אותו חשפנו, נוגע לראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו: המשטרה, בהוראת מזרחי, צותתה ותימללה בחודש מאי 1999 - ערב הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת, גם שיחות שנעשו ממכשיר טלפון בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
הציתות נעשה לקו שמספרו 02-6705512 מי שהתקשר אז (וגם עתה) נענה בטלפון זה: "לשכת ראש הממשלה, שלום". המדובר, למעשה, בהאזנת סתר לשיחות הנעשות במסגרת פעילותו של ראש ממשלה מכהן. זו פעולה חריגה ביותר, שהעלתה חשש כי מי שאמורים להקפיד לפעול על-פי החוק, הינם נעדרי גבולות.
הציתות הזה למכשיר הטלפון בלשכתו של נתניהו - שנעשה גם בימים 10-6 במאי 1999 (שבוע לפני הבחירות) - הוא החדירה העמוקה ביותר שנעשתה אותה עת על-ידי המשטרה, במהלך החקירה שביצעה המשטרה כנגד אביגדור ליברמן וגורמים הקשורים אליו.