שלום טויטו, שהיה ראש מטה הבחירות של
אהוד אולמרט ב-1993 והתקבל לעבודה בעיריית ירושלים בצורה חריגה בעקבות הבטחה של אולמרט, לא יקבל סכומים משמעותיים נוספים על אלו שנפסקו לו בבית הדין האיזורי לעבודה. כך קובע (יום ב', 29.4.13) בית הדין הארצי לעבודה.
טויטו מילא בשנים 1999-1993 - הקדנציה הראשונה של אולמרט בראשות עיריית ירושלים - שורה של תפקידים בעירייה: עוזר לסגן ראש העיר, עוזר בכיר למנהל אגף התברואה, עוזר בכיר לראש אגף התברואה ועוזר ליו"ר ועדת הביקורת.
בית הדין האיזורי לעבודה קבע, כלשונו של בית הדין הארצי, כי "הליך קבלתו של המערער לעבודה היה חריג, בלתי מקובל ולא על-פי הנוהל הרגיל. עובדה זו הביאה לכך שעבודתו של המערער במהלך תקופה מסוימת לא נעשתה על-פי הקריטריונים הרגילים והמקובלים והיא שעמדה בבסיס הקושי בקביעת זכויותיו ומסגרת עבודתו". לאחר מכן נקבע מתי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין טויטו לבין העירייה ומכך נגזרו זכויותיו עקב סיום עבודתו.
בפסק הדין המשלים דחה בית הדין האיזורי את רוב תביעותיו הכספיות הפרטניות של טויטו, משום שלא הוכיח את זכאותו, בשל התיישנות ומשום שחלק מטענותיו סתרו את הקביעות בפסק הדין החלקי. טויטו ערער על כך לבית הדין הארצי, אך רוב ערעורו נדחה.
השופט
אילן סופר אומר, כי רוב ממצאיו של בית הדין האיזורי מבוססים על ראיות ובכך לא תתערב ערכאת הערעור. הוא גם אימץ את עמדתו של בית הדין האיזורי, אשר קבע שאין אפשרות להסתמך על חוות הדעת שהוכנה עבור טויטו בידי מי שהיה הממונה על השכר, שלום גרניט המנוח.
בית הדין הארצי קיבל את הערעור בעיקר בנוגע להפרשות לקרן השתלמות ולקופות גמל, וחייב את העירייה לשלם לטויטו 30,000 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מספטמבר 1996. השופטים
יגאל פליטמן ו
עמירם רבינוביץ הצטרפו לפסק דינו של סופר. את טויטו ייצגו עוה"ד קארן שמיט ויוסי ארנון, ואת העירייה - עוה"ד מיכאלה סלומון ואסתר עצמון.
