שר האוצר
יאיר לפיד מבקש להגדיל את יעד הגירעון לשנת 2013 באופן משמעותי עד לשיעור של 4.9% מהתוצר, שהם כ-49 מיליארד שקל.
התוכנית שהוגשה אתמול, קיבלה גם את תמיכת ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו, ותובא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב.
על-פי ההצעה של לפיד תקרת הגירעון תיפרץ ותגדל ב-6.5 מיליארד שקל - צעד שצפוי לקבל כתף קרירה במיוחד מצד נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר. ההצעה קובעת כי כבר ב-2014 יחזור יעד הגירעון לשיעור של 3%.
הסכום שיתווסף לגירעון יפחית את הקיצוץ הצפוי בתקציב, וכך במקום קיצוץ של 13 מיליארד שקל, יקוצץ רק מחצית מהסכום, וגזירות רבות על הציבור יימנעו בשלב זה. עם זאת, הציבור לא ייהנה מכך זמן רב, שכן לפי יעד הגירעון לשנה הבאה, הקיצוצים רק יגדלו, לסכום של כ-18 מיליארד שקל.
באופוזיציה מברכים
יו"ר האופוזיציה ח"כ
שלי יחימוביץ' בירכה על ההצעה של שר האוצר להגדיל את יעד הגירעון. "לראשונה מאז שנכנס לתפקידו נוקט שר האוצר בצעד נכון, ויהיה בהחלטה כדי להקטין מעט את הגזרות ואת המחנק הקשה של המשק ושל הציבור כולו".
יחימוביץ' הוסיפה כי "יש לייצר כעת בדחיפות חבילת תמריצים שיחוללו את גל הצמיחה הבא במשק. אל לשר האוצר לשכוח שמנוע הצמיחה החשוב ביותר למשק הוא מעמד הביניים, וכל פגיעה בו - העלאת מע"מ, הטלת מסים, שחיקת שכרו, וקיצוץ בבריאות ובחינוך שהוא מקבל - היא פגיעה במשק ובמדינה. אפילו האיחוד האירופי נעשה ספקן באשר ליעילותה של מדיניות הצנע, ובעולם הולכים וגוברים הקולות הקוראים להזרים חמצן למשק כדי לאושש אותו ולמנוע האטה ומיתון, במקום לחנוק ולדכא אותו".
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ
אילן גילאון, בירך אף הוא: "סוף סוף נוקט לפיד צעד בכיוון הנכון. כל בר-דעת מבין שאסור לקצץ מבלי רחם בהוצאה הציבורית, וכי המקורות לצמצום הגירעון נעוצים בבולענים הגדולים בתקציב ובפרות הקדושות: תקציב הביטחון, מס החברות השערורייתי וההתנחלויות. אנו נתמוך בצעד של לפיד".
"התאמות אדירות בתקציב 2014"
רפי גוזלן, כלכלן המאקרו הראשי של בית ההשקעות IBI, אמר כי "לפי הפרסומים האחרונים במדיה החליט האוצר להעלות את יעד הגירעון ל-2013 ל-4.9% כאשר יעד הגירעון ל-2014 נותר ללא שינוי על 3%. גירעון גבוה ב-2013 אינו בגדר הפתעה וגם לפני הידיעות האחרונות הערכנו כי הוא צפוי להגיע לכ-4.5% בהנחה וההוצאות יהיו בהתאם לכלל הפיסקאלי. לכן החדשות הפחות טובות הן לא שיעור הגירעון בלבד, שהוא גם פועל יוצא של ההאטה בפעילות ובהכנסות, אלא חוסר היכולת של ממשלה בראשית דרכה לעמוד ביעד ההוצאות ולהגדיל אותן בכ-6 מיליארד ש"ח. שהרי, לא דין גירעון גבוה שנובע מהחטאה בצד ההכנסות כדין גירעון הנובע מחוסר שליטה בהוצאות. בהקשר זה, מוטב לזכור כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה מצד בנק ישראל. קודם קביעת יעד הגירעון של 3% תוצר ל-2014 היה רצון באוצר לקבוע יעד גבוה יותר. בסופו של דבר הלחץ שהפעיל פישר עשה את שלו, ולכן לא נופתע לראות כי גם במקרה זה יופעל לחץ לבלימת הגידול בהוצאות.
"עם זאת הדגש לא צריך להיות יתר על המידה על 2013 שקרוב למחציתה כבר מאחורינו והיכולת לבצע התאמות משמעותיות בתקציב שנה זו מוגבל למדי. הדגש יעבור לדעתנו במהרה לתקציב 2014 ובעיקר להתאמות האדירות הצפויות בו בכדי להגיע ליעד גירעון של 3%. להערכתנו חזרה לתוואי ההוצאות שהוגדר ע"י הכלל הפיסקאלי והעלאת מיסים של 5 מיליארד ש"ל לא יספיקו בכדי להגיע לגירעון של 3% ב-2014. לפיכך, חבילת המיסים וקיצוץ ההוצאות ייאלצו לעבור מקצה שיפורים ובכל אופן ייבחנו בקפידה יתרה ע"י השווקים נוכח ההתפתחויות האחרונות."
"תמוה שראש הממשלה לא מתנגד למהלך"
שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר כי "ההחלטה להעלות את יעד הגרעון ל-4.9% מונעת משיקולים פוליטיים. אני נאלץ להסכים עם הנגיד סטנלי פישר כי הרחבת יעד הגרעון, ובמיוחד בצורה שרירותית וכתוצאה מאילוצי לוחות זמנים, מסוכנת לתדמית הכלכלה היציבה והאחראית של מדינת ישראל מאז משבר 2008. יציבות זו נבנתה בין היתר ע"י הובלה נכונה של בנימין נתניהו, אשר באופן תמוה לא הביע התנגדותו למהלך המוצע. איני יכול שלא לתהות מה יקרה לאחר עזיבת 'המבוגר האחראי', הנגיד סטנלי פישר".
לדברי בן אריה, "ברור שבפני שר האוצר וראש הממשלה עומד אתגר קיצוצים קשה, במיוחד לאור לוח הזמנים הקצר שעומד לרשותם והבטחותיהם לבוחרים לפני הבחירות. עם זאת, האחריות שמוטלת על כתפיהם מחייבת אותם להתמודד עם האתגרים ולמצוא פתרונות, גם אם הם כואבים ולא נוחים.
"צריך לזכור כי מדינת ישראל מתמודדת גם עם שורה של איומים ביטחוניים, שיכולים להתלקח בכל רגע ולגרור הוצאה תקציבית לא מתוכננת של מיליארדי שקלים, כפי שראינו רק לפני מספר חודשים במבצע עמוד ענן", מוסיף בן אריה. "כל הידרדרות ביטחונית עלולה לגרום להתנפחות נוספת של הגרעון, וזה סיכון שמדינת ישראל לא יכולה לקחת".
בן אריה מעריך עוד, כי "למהלך צפויה להיות השפעה שלילית על מחירי אגרות החוב הממשלתיות". בנושא ההכנסה למדינה ממכירת יתרת מניות ישקר, אמר בן אריה כי "מכירת ישקר אכן נחשבת אירוע נקודתי ולא תעזור לצמצום הגרעון על פני שנים באופן תדיר. מצד שני, גם העברת התקציב באיחור היא אירוע חד פעמי. מכירת ישקר הינה מתנה שלפיד קיבל, על-מנת לצמצם את הגרעון באופן נקודתי".