יום ירושלים שצוין היום הוא גם היום לזכרם של יהודי אתיופיה שמתו בדרכם לארץ. נשיא המדינה
שמעון פרס הניח זר ונשא דברים הבוקר (יום ד', 8.5.13) בטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.
הנשיא ספד לנופלים יוצאי אתיופיה ואמר: "רבים מן היוצאים לדרך לא זכו להגיע לארץ היעודה הם נפלו בִּתלָאות הדרך. היום, בעצרת הגדולה הזאת, מעֲלָה מדינת-ישראל את זכרָם וּגבורתם של אלו שנספו בדרכם. עלילת "יציאת-אתיופיה" הייתה לאתוס של הוד בתולדות עמנו. עוז-רוחם היה לִמְקור גאווה לא רק לבני העדה, אלא לכולנו. כאן אל מול דגלי הלאום המתנופפים אנו מצדיעים לעליה זו. כאן, ועתה, אל מול האנדרטה, נרכין את ראשינו בִּיקָר וּבצער לזכרם של מעפילי אתיופיה, שנספו בדרכם וּבמַסַּע אהבתם לישראל. בעינינו הם גיבורים שנפלו על משמרתם".
פרס התייחס בדבריו למשאבים שהפעילה מדינת
ישראל לכל אורך שנותיה, בכדי להעלות ארצה את יהודי אתיופיה: "מדינת-ישראל עשתה מאמצים רבים כדי לאפשר את פדיון יהדות אתיופיה. היא הפעילה את זרועותיה הארוכות האזרחיות והצבאיות כדי להָשיב בנים לִגבוּלם. משרד-החוץ, הסוכנות היהודית צה"ל ו"המוסד", יהדות-התפוצות ואזרחי ישראל-שילבו ידיים במבצע הזה. מבצע "משה", ולאחריו מבצע "שלמה" עוררו הדים רבים ברחבי-תבל".
"יציאת מצרים המודרנית"
עוד סיפר כי שלשום קיבל מכתב מרגש מהגברת ברברה בוש רעייתו של הנשיא בוש האב, מי שכיהן כסגן נשיא ארצות הברית במבצע משה, ונענה לבקשת הנשיא פרס (דאז ראש הממשלה) בסיוע הצלת חייהם של העולים: "בוש נענה מיד והסכים להפעיל רכבת אווירית של מטוסי חיל האוויר האמריקני, שינחתו במדבר סודן ויביאו במטוסם את היהודים. זו הייתה פעם ראשונה, פעם יחידה בהיסטוריה, שמטוסי חיל האוויר האמריקני נטלו חלק ביציאת מצרים המודרנית. כשהגיעו המטוסים עמדתי על כֶבֶש המטוס ודמעות בעיני, זו הייתה מציאות מרגשת, היסטורית ונדירה".
הנשיא ברך את בני העדה האתיופית כולה והתייחס להשתלבות העדה בכל רבדי החברה הישראלית בצבא, בתרבות ברפואה ובטכנולוגיה: "בואם של עולי אתיופיה הֶעֱשיר את הפסיפס התרבותי והאנושי של החברה הישראלית. לפני כשלושה שבועות, ביום-העצמאות, ניתנה לי ההזדמנות לחזות בכך מקרוב. בין מאה-ועשרים החיילים המצטיינים בקבלת הפנים בבית הנשיא היה שיעורם היחסי של בנים ובנות של יוצאי אתיופיה גבוה משיעורם באוכלוסיה. אין דבר המחַמֵּם את הלב יותר ממַּראֶה של צעירה או צעיר, בת או בן לעולים מאתיופיה, העושים חֵיִל בשֵׁרותם הצבאי, ועונדים דַּרְגות קצונה. או לפגוש בבית חולים רופאים מעולים מבני העדה. או לצפות באמנים נפלאים יוצאי אתיופיה, על מסכי הטלוויזיה, ולמצוא בתעשיה וּבַטכנולוגיה, מצטיינים מיוצאי העדה".
