מפעל ההתנחלות פורח למרות גזירות הקפאה שלא היו כמותן אפילו בימי הטורקים והבריטים. היישובים מלאים והתור להצטרף אליהם ארוך. הבנייה מתחדשת כמעט בכל היישובים. בעלי המזימות נכשלו בתוכניתם לרוקן את יהודה ושומרון מיהודים ע"י חקיקה נבזית של תשלום פיצויים לנוטשים. נהפוך הוא: יהודים משקיעים את כספם וקונים או בונים דירות. קרוואנים שאסור לשנע מגיעים מפורקים ומוקמים, או מיוצרים, במקום, ובכלל - כישורים וכישרונות שדורות על דורות של יהודים פיתחו, כיצד לעקוף גזירות זדוניות - מפרעה ועד לצאר ניקולאי - באים עכשיו לידי ביטוי אצל בניהם ובני בניהם, הנתקלים בגזירות אנטישמיות של ממשלה יהודית נגד יהודים במדינת היהודים.
המתנחלים מונים, בלי עין הרע, למעלה מ-300,000, ובהיות מספר הערבים ביהודה ושומרון מיליון וחצי, הם מהווים כבר 20% מן האוכלוסיה. בשנת 2007 צמח היישוב היהודי מעבר לקו הירוק ב-5.5%, פי שלוש מכל חבל אחר במדינת ישראל. כל מאחז וכל קרוואן שהשלטון מצליח להרוס אחרי התכתשויות קשות, נבנה מיד מחדש. בחומש יש נוכחות יהודית רצופה כבר למעלה משנה וגם בחלקים ההיסטוריים של ירושלים, אלה שאולמרט ולבני כבר ארזו ועטפו למסירה ל"פרטנרים" הערבים שלהם, הולכת ומתבצרת הנוכחות היהודית.
אבל גם הצד השני אינו ישן. כוחות ההרס בממשלה ומחוצה לה לא נואשו אף לרגע מציפייתם הבטוחה לחסל את החיים היהודיים מעבר לקו הירוק. להיפך, עתה שתוחלתם לראות באובדן מפעל ההתנחלות עד לסוף השנה האזרחית נכזבה, הם נעשו עוד יותר תוקפנים וחסרי מעצורים. התסכול הוא רב: טיפחו את אולמרט - בא טלנסקי עם המעטפות והפיל אותו, טיפחו את לבני - וגם היא פישלה, ובכשלונה אישרה את ההתרשמות שהיא טירונית ו"גימנזיסטית", בלתי ראויה בעליל לתפקיד ראש ממשלה.
אם כן, מה עושים? אופציית עמונה - לבוא בחיל גדול, באלות ובסוסים, אינה באה בחשבון. אולמרט שרף בה את אצבעותיו. עם ישראל אינו אוהב לראות את המשטרה שלו מפצחת את ראשי ילדיו, גם אם הם מתנחלים.
בכלל, כל דבר שמתקבל כהפעלת כוח תוקפנית ומתגרה גורם לתוקפן נזק בדעת הקהל, ועיקרון זה חל גם על המתנחלים. משום כך החליטו בשמאל המיליטנטי להתגרות במחנה המתנחלים במכוון, כדי להפיק ממנו התנהגות שתשחיר את פניו ותכשיר את הלבבות לקראת יום הגירוש. לשמאל דחוף במיוחד להציג פנים מכוערות של המתנחלים, נוכח הנטייה הניכרת ימינה בדעת הקהל, שהלכה וגברה למן הרגע שנפילת הקסמים על שדרות גילתה את ערוותם של "ההינתקות" וה"השלום" בכלל.
זה הרקע לגל הפרובוקציות השוטף את היישובים זה כמה שבועות, רובו מסביב למסיק הזיתים. אפילו השלטונות הודיעו בכמה מקרים, שהפרובוקטורים הגיעו לשטח דווקא בימים שלא הוקצו לערבים ע"י הצבא לביצוע המסיק, וכך הציתו תקריות. מסתבר, שזו ורק זו הייתה מטרת בואם.
דוגמא מובהקת. בערוץ 10 הקרינו שוב ושוב חילופי מהלומות בין 4 מתנחלים בחברון, לבושים לבן, לאיש ערבי וכמה יהודים מהדגם האנרכיסטי. ראו גם אבנים עפות, וברקע עצי זית. הערוץ הזה, העוין מכולם, ראיין רק את הצד האנרכיסטי. נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, מעיר על כך: היה זה בשבת, ומדובר בארבעה אחים שהיו בדרכם לתפילה. קבוצת הפרובוקטורים התקרבה אליהם ודחפו את מצלמותיהם אל פניהם כמעט כדי נגיעה כדי להתגרות, ואכן הצליחו. האחים נפלו קורבן למארב-מצלמות או "זירת-מצלמות", לפי שיטה זו: קבוצה א' מחוללת תקרית וקבוצה ב' מצלמת ושולחת לטלוויזיה, שבה נאמני פלשתין ושונאי המתנחלים כבר מחכים ל"חומר" - והחגיגה, חגיגת רצח-האופי של המתנחלים, מתחילה. בתקרית הזאת בחברון לא היה לכל המהומה הזאת כל קשר למסיק זיתים. בכלל, אומר נועם, אין בחברון בעיה של מסיק זיתים בין יהודים לערבים. אדרבה - אהלן וסהלן, שיקטפו זיתים, ואני נועם - כך אמר בראיון ברדיו - מוכן לבוא ולהשתתף ולעזור.
יש היום אופנה של תוכניות "ריאליטי" בטלוויזיה. משחקים כביכול מציאות, אך מאחורי הקלעים פועלת ידו של במאי המושך בחוטים ומוליך את ההצגה אל הסיום שתכנן מראש.
"ריאלטי"
עד כאן האנרכיסטים. אבל גם היסודות העוינים בממשלה, בצבא, במשטרה ובמנהל האזרחי משחקים ריאליטי. הואיל ועמונה שנייה, כלומר התקפה המונית ומאסיבית להריסת יישוב או מאחז, אינה באה בחשבון, פיתחו שיטה של גרילה, פגע-וברח: בדמי הלילה מופיעה פתאום חוליה של יס"ם מלווה דחפורים, הורסת את מה שהורסת ומסתלקת תוך דקות, לפני שמערכת שהקימו מתנחלים להזעיק התנגדות באמצעות SMS מספיקה לפעול. ראו השלטונות כי טוב, והפכו את השיטה הזאת לשגרה.
וגם הם פועלים לפי התרגולת האנרכיסטית: מתגרים כדי למשוך תגובה מכוערת ומבזה, ולגרום כך למתנחלים נזק כפול: הרס חומרי בידי השלטון ונזק תדמיתי מידי עצמם.
דוגמת-בית-ספר, כיצד מתפקדת השיטה הזידונית הזאת הייתה המיתקפה המרושעת והסדיסטית על חוותו הקטנה של פדרמן ברמת ממרא שבקרית ארבע. קראוון-המגורים שנהרס עמד במקומו לפחות 10 שנים, ובמדינת חוק רק בית משפט היה מוסמך לפסוק למי הקרקע, ושמא קנו לעצמם המחזיקים בה זכויות במשך התקופה הארוכה שחלפה. מה גם, שהפדרמנים קנו את השטח והמבנים שעליו בכסף מלא. והנה, הגיעו באישון לילה והפילו את הבית ובו משפחה עם 9 ילדים, על יושביו ועל תכולתו. עם ישראל ראה בטלוויזיה את ההרס וההשחתה, את הרשע והברוטאליות, את ההתעללות לשמה - ובעצם לא לשמה, כי אם לשם השגת המטרה הנוספת, העיקרית - השחרת פניהם של המתנחלים.
במקרה הזה קצרו קציני סדום יבול עשיר במיוחד. מהדורה אחרי מהדורה פימפמו ברדיו ובטלוויזיה את קולה של אשה שאמרה "יהודים צריכים לעשות פיגוע נקם נגד כוחות הביטחון" ואת קולו של גבר: "שיינגפו לפני אויביהם, שכולם יהיו גלעד שליט, שכולם ייהרגו וכולם יישחטו, כי זה מה שמגיע להם".
פרובוקטור בתשלום לא היה יכול לעשות את זה יותר טוב, כי די בשני המשפטים האלה כדי למחוק - למשל את כל הישגי הקמפיין הנפלא של מועצת יש"ע "יהודה ושומרון - הסיפור של כל יהודי". "שלום עכשיו" היו צריכים להשקיע מיליונים על פרסומי השמצה כדי להשיג אפקט של שאט נפש כלפי המתנחלים כמו ההפקה המשותפת הזאת של הבולדוזר הממשלתי עם פיו של אדם בלתי מרוסן, שהזעם על מעשי הזוועה וההרס שראה העביר אותו על דעתו. שר החוץ השנון והבוגדני של נפוליון, טליירן, אמר על מעשה מסוים: זה גרוע מפשע, זו טיפשות! אף כאן, אמירה באזני אמהות בישראל שרוצים לראות אל ילדיהן נחטפים ונהרגים אינה רק מקוממת, כ'א גם חסרת שחר, מפני שהאומר לא היה יכול לחיות כאן אפילו יום אחד ללא הגנת צה'ל. ובכלל, מי זה צה"ל? וכי יש בקריית ארבע משפחה שאין לה בן בצה"ל, והרבה פעמים ביחידות מובחרות?!
ואם לא די "בטיפשות הפה" - הלכו והשחיתו רכוש של ערבים, פגעו בבית קברות ערבי והרסו גדר השומרת על קריית ארבע, בזעם עיוור ומטומטם, החוזר ופוגע בנו כמו בומרנג.
אסור לשתוק
נשאלת השאלה, מה יכול לעשות ציבור שתשפוכת כזו נופלת עליו? בראש ובראשונה, אסור לשתוק. חייבים לפעול להקטנת הנזק ולא להניח ליסודות עוינים בתקשורת לייחס את הדיבורים והמעשים האלה לכלל המתנחלים, כפי שהם אוהבים לעשות. אמנם, על-רקע התנהגות של מה-יפית מצד כמה ממנהיגינו בעבר, מתקשים אצלנו לגנות מעשים חריגים בתוך המחנה שלנו, פן נראה מתייפיפים ומתרפסים. אבל לכל דבר יש גבול, וכאן עברו על כל מידה. על כן, גופים ציבוריים ואנשי ציבור, ובראש כולם רבנים, חייבים להרים קול ולומר: עד כאן.
כמו-כן יש לפסול את השיטה שהחלה משתרשת, להגיב על מעשי הרס שלטוניים בהתפרעות נגד ערבים. האם צריך להשחית מלים כדי להסביר, שבכך אנחנו חותרים תחת בסיס-הקיום החוקי, המוסרי, הלגיטימי של חיינו בחבלי הארץ האלה? והאם אין זה ברור, שמעשים כאלה הם משחק באש? מי יישא באחריות לנפגעים, חלילה, שיפלו מנקם ערבי בתגובה להתקפות יהודיות על-לא-עוול, מבחינתם? נכון, הטרור הערבי אינו מחכה שניתן לו סיבות, ובכל זאת - היעלה על הדעת שאנחנו נזמין על עצמנו את החרפת החיכוך, האיבה והפיגועים? השתגענו?
עוד זאת: מבצעי מעשים כאלה בתוכנו משחקים לידי "במאי הריאליטי" השמאלן, המחפש התנגשויות בין ערבים למתנחלים יהודים כדי לבסס את טענתו, שקיומנו באזור מעורער וחסר ביטחון, בעוד אשר חיים שקטים ושלווים של מתנחלים בסביבה ערבית לצנינים הם בעיניו. מדוע נספק לו אנחנו את מבוקשו?
יש היום קונסנסוס בקרב ציבור המתנחלים, להתייחס לגזירות נגד ההתיישבות כבלתי חוקיות, ואין אנו מקבלים איסורי בנייה ופיתוח המכוונים נגד יהודים בארץ ישראל. את ההקפאה הזאת מצווה לשבור, ומצווה לבנות מחדש כל מה שנהרס. אוי לנו, ששלטון יהודי אומר כפרעה "פן ירבה" ומזמין את התשובה "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". ועם כל זאת , אין להסכים בשום אופן שבמאבק שהם כופים עלינו הם יצליחו להדיח אותנו לתרבות טרוריסטית ערבית, של פגיעה ללא אבחנה בחפים מפשע, וכל דבר הוא מטרה: מכונית עוברת, בית מגורים, מצבה בבית קברות.
אם חלילה ננהג כך, ננחיל בזאת לאויבינו הערבים וגם למשנאינו היהודים את גדול נצחונותיהם.
