|
|
התערבות נדירה בהחלטות בית הדין
|
|
|
|
|
|
נדירים מאוד המקרים בהם בית המשפט מתערב בפסקי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין, ולכן כאשר זה מתרחש פעמיים בתוך עשרה ימים - בשני תיקים שונים ואצל שני שופטים שונים - הדבר חייב לעורר סימני שאלה קשים. האם בית הדין הארצי של הלשכה פועל בצדק ובהגינות, או שמא הוא מבקש להקל ככל האפשר על החבר'ה שהוא שופט? האם לאור פסקי הדין התמוהים שנסקרים כאן, ואשר בוטלו תוך ביקורת קשה של בית המשפט המחוזי, ניתן לסמוך על ההגינות של בית הדין? או שמא הגיע הזמן להפסיק את המצב בו לשכת עורכי הדין תובעת ושופטת את חבריה?
|
|
|
|
בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין התעלם מקביעות מפורשות של בתי המשפט והקל ראש בהטרדתה של צעירה בידי עורך דין. ביקורת נדירה זו מותח (1.5.13) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן.
עו"ד ניל לפידוס, שהיה אז בן 52, צילם בשנת 2000 צעירה בת 18 בבריכת גורדון בתל אביב. הוא שלח כמה מן התמונות אל הצעירה, ומאוחר יותר הגדיל שתיים מהן ושיגר אותן להוריה. הצעירה התלוננה במשטרה, לפידוס הבטיח לחדול ממעשיו, אך לאחר ששב והטריד אותה, ואף איים לרצוח אותה - הועמד לדין. לפידוס הורשע בפגיעה בפרטיות ובאיומים, ערעורו נדחה בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב והוא נדון למאסר על תנאי ולקנס. המחוזי העיר, כי עונשים אלו היו בגדר חסד מצידו של השלום.
בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין קבע שנפל קלון במעשיו של לפידוס והשעה אותו לשלוש שנים. ואולם, בית הדין הארצי קיבל את ערעורו, ברוב קולותיהם של עוה"ד רונן עדיני וצבי רוטנברג, ובניגוד לדעתה של אב בית הדין, עו"ד נאוה פינקס. דעת הרוב, אותה כתב עדיני, קבעה, כי מדובר בנסיבות גבוליות וקלות ביותר, לא היה בהן שבב של אלימות ודפוס עברייני, ומכתביו של לפידוס למתלוננת היו "מנומסים ואדיבים שאין בהם כל חריגה מכתיבה של מחזר מאוהב ותו לא".
"לא ניתן להבין"
ועדת האתיקה במחוז תל אביב ערערה, והכהן אומר שזהו אחד המקרים הנדירים בהם יש להתערב בהחלטתו של בית הדין המשמעתי. לדבריו, בית הדין הארצי פרס את מעשיו של לפידוס לפרוסות והתעלם מן המכלול, והוא חרג מסמכותו כאשר התעלם מן הממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי. "לא ניתן להבין כיצד ראתה דעת הרוב במעשי המשיב מעשים מינוריים שאין בהם, הן בבדידותם והן ובהצטברותם משום קלון", אומר הכהן.
הכהן מונה אחת לאחת את שורת קביעותיו של בית הדין הארצי, המתעלמות או עומדות בסתירה לקביעות המחייבות של בית המשפט המחוזי. "השקפתה של דעת הרוב ולפיה, מעשיו של המשיב היו בגדר 'חיזור מנומס', שמקורו ב'התאהבות מוגזמת', ולפיכך ראויים ליחס מקל וסלחני, משקפים תפיסה ארכאית לגבי חיזור, המתבטא בהטרדה חוזרת ונשנית, בעלת קונוטציה מינית או קונוטציה מאיימת, של המחוזר או המחוזרת שאינם מעוניינים בו", מוסיף הכהן.
"העדר שליטה ביצר"
לדברי הכהן, התנהגותו של לפידוס "מצביעה בעליל על העדר שליטה ביצר, וכן על תפיסה אתית מעוותת של תפקיד עורך הדין והחוק בחברה. גישה זו ראויה לתו של קלון, שכן ציפייתו של הציבור הינה, שדווקא עורך דין האמון על שמירת החוק ועל הטמעתו בציבור, יכבד את אותם ערכים ולא יפר באופן חוזר את הוראות החוק האוסרות על התנהגות מסוג זה, גם כאשר מדובר בהתנהלותו של אדם מן היישוב, שאינו בעל השכלה משפטית".
הכהן קיבל את דעתה של פינקס גם לגבי עונשו של לפידוס, וקבע שהוא יושעה לחצי שנה בלבד ולעוד שנתיים וחצי על תנאי. הוא נימק זאת במצבו הבריאותי של לפידוס, בעברו הנקי, ובכך שעבירותיו לא היו ברף העליון ולא נעשו במסגרת עיסוקו כעורך דין. את ועדת האתיקה ייצגו עוה"ד מייק יורק-ריד וגידי ויסמן, ואת לפידוס - עוה"ד מוטי לוי וענבל דוכובני-זאבי.
