לפי כשבוע וחצי קיימה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל דיון מיוחד שלא מן המניין, במסגרתו החליט הבנק להודיע על הורדת הריבית ברבע אחוז ל-1.5%. מדובר בצעד חריג שכן בדרך כלל מתקבלות החלטות הריבית במועד קבוע לקראת סוף החודש.

הפרסום (יום ד', 22.5.13) של פרוטוקולי הדיונים של הוועדה מעלה, כי מחצית חבריה סברו כי יש צורך בהורדת ריבית חריפה יותר של חצי אחוז, אולם הנגיד סטנלי פישר (בעל הקול הנוסף בוועדה במקרה של שוויון קולות) מנע זאת.

ביום שני הקרוב צפויה להתפרסם החלטת ריבית חודשית נוספת של הבנק, שעל-פי הערכות, תותר ללא שינוי.

חברי הוועדה דנו בגורמים אשר הובילו להערכתם להתחזקות השקל. צוין כי לפי הערכות, חלק מהייסוף החד בשקל בעת האחרונה נבע מהרחבה מוניטרית שבוצעה במספר משקים בעולם (הרחבת ההקלות הכמותיות והפחתות ריביות שהגדילו את הפער בין ריבית בנק ישראל לריביות של בנקים מרכזיים חשובים בעולם); הערכות המשקיעים לגבי שיפור במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז בישראל; הביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי בהשוואה למשקים אחרים, והתיקון הצפוי בתוואי המדיניות הפיסקלית. יחד עם זאת, לאור תיסוף היתר של השקל בהשוואה למטבעות אחרים, נראה היה לחברי הוועדה שבשוק המט"ח קיימת הערכת יתר לעוצמת ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין.

בפני חברי הוועדה הוצגו נתונים על הפעילות הכלכלית שנוספו לאחרונה וביניהם נתוני מס הבריאות לחודש אפריל, נתוני מדד אמון הצרכנים ומדד האקלים. להערכת חברי הוועדה, הנתונים אינם מצביעים על המשך מגמת השיפור בפעילות שהסתמנה בחודשים ינואר ופברואר השנה. אולם, מדובר במעט נתונים, ובתקופה שבה אי-הסדירות בנתונים גבוהה בגלל חג הפסח, ולכן הם אינם מספיקים לקבלת תמונה מלאה על הפעילות.

הפתרון לבעיית הדיור - מצד ההיצע

הוועדה דנה גם בנושא השפעת הפחתת הריבית על שוק הדיור. בהקשר זה הזכירו חברי הוועדה כי פעולות שנקט הפיקוח על הבנקים בעבר ממתנות את ההשפעה שיש לריבית המוניטרית של בנק ישראל על שוק הדירות וכי הגורם המשפיע יותר על הביקוש לדירות הוא התשואות לטווח ארוך. יחד עם זאת, נרשמה הסכמה בין החברים כי קיימים שיקולים רבים העומדים בפני הוועדה בעת קביעת המדיניות המוניטרית וביניהם טובת המשק כולו מול המתרחש בשוק הדיור, וכי הוועדה מאזנת בין השיקולים השונים. עם זאת הזכירו חברי הוועדה כי פתרון ארוך טווח לבעיה בשוק הדיור צריך לבוא מצד ההיצע ולא מצד הביקוש.