בירושלים נעצרה בשעה 01:30 (יום א', 26.5.13) ישיבת ועדת השרים לעניין השוויון בנטל, שהתכנסה לאשר את המלצותיה קודם שיובאו לממשלה ולכנסת.

הישיבה נעצרה בעקבות מחלוקת נקודתית בין שר הביטחון משה יעלון לבין יושב-ראש הוועדה יעקב פרי, התומך בהחלת גיוס אוטומטי בעוד ארבע שנים על כל בני ה-18 והטלת ענישה פלילית על מי שלא יתייצב לשירות, במקרה שבו לא יעמדו ראשי הישיבות במכסת הגיוס.

כדעת יעלון סבורים רוב חברי הוועדה, ארבעה במספר. מיש עתיד נמסר כי המפלגה זועמת על התנהלות שרי הליכוד. במפלגה סבורים שאי-החלת עיצומים על ראשי הישיבות בתום התקופה תביא להחמצת החוק. יושב-ראש הבית היהודי, נפתלי בנט, העריך כי גיוס החרדים אינו יכול להעשות באיבחה אחת, והעריך שהצדדים יישבו וימצאו פתרון בתוך יום-יומיים.

היום צפויה התערבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין, והדיונים יימשכו בניסיון נוסף להביא לאישור הסופי של החוק בוועדה.

קודם לכן, התנגדות נחרצת מצד נציג הבית היהודי לסעיף הקובע כי משך שירותם בצה"ל של חיילי ישיבות ההסדר מ-16 חודשים ל-24 חודשים (שנתיים), איפשרה פשרה ולפיה יוארך שירותם ל-17 חודשים.

להתנגדות ליוזמה להארכת השירות, אותה הוביל עמיר פרץ (התנועה) התנגדו גם שותפות אחרות בקואליציה - הליכוד ויש עתיד. ככל הידוע, את היוזמה להארכת שירותם של חיילי ההסדר דוחף חבר הכנסת אלעזר שטרן מהתנועה. גם השר יצחק אהרונוביץ' הצטרף בהצבעתו לפרץ.

בחוק המוצע יוכנס, בלחץ הבית היהודי, סעיף בדבר חשיבות עולם התורה. מכסת התלמידים המתמידים בישיבות הציוניות, שישוחררו לצורך לימוד תורה, הוכפל כמו-כן פי שניים - מ-150 ל-300. כיום משרתים בצה"ל כ-80% מבני הישיבות הגבוהות הציוניות.




גיוס ערבים לא נכלל בהסכמים הקואליציוניים

במערכת הפוליטית מעריכים שאיומיה של ישראל ביתנו להציע נגד החוק באם לא יכלול גיוס ערבים לשירות אזרחי לא ימומשו. זאת משום שעניין זה לא נכלל בהסכמים הקואליציוניים. שר הביטחון משה יעלון אמר כי יש להביא להשתלבותם של חרדים כבני מיעוטים בחברה לא דרך דה-לגיטמציה ובלי עיצומים פליליים. לדבריו, המונח "השוויון בנטל" שגוי, ויש לכנות זאת - נכונותם של אזרחי ישראל לקבל אחריות. יעלון אמר את הדברים בכינוס בירושלים לכבוד המכינות הקדם-צבאיות.

לבנת מונתה לשמור על מעמד החיילות

השרה לימור לבנת, שהביעה את חששה כי שילובם של חיילים חרדיים בצבא יפגע במעמדן של הבנות המשרתות בו, מונתה לנסח הבנות מול הצבא שישמרו על מעמד החיילות המשרתות בצה"ל. לבנת גם דרשה למחוק את הסעיף שיטיל עיצומים פליליים על מי שלא יתגייסו או על ראשי ישיבות ולהגדיל לארבע שנים את פרק הזמן למימוש השלב הראשון בתוכנית. בקרב השרים מסתמנת התנגדות להטיל עיצומים פליליים על ראשי הישיבות.

עם זאת, בפה אחד אושר הסעיף המבקש להחיל את חוק שירות הביטחון, המסדיר את ההוראות בדבר הגיוס לצה"ל, על מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) שלא התייצב בלשכת הגיוס. הסעיף אושר רק כמתווה ביניים. החוק יחיל עיצומים פליליים גם על כל חרדי בן 17 שלא יתייצב במעמד צו ראשון.


סגן השר לשירותי דת, אלי בן-דהן, אמר קודם להחלטה כי מפלגתו תפעל לשינוי הכוונה להטיל אישומים פליליים במקום עיצומים כספיים. בטקס הצהרת אמונים של חיילי הנח"ל החרדי בגבעת התחמושת, אמר: "אני מאמין שיש לעודד גם את הציבור החרדי להתגייס לצבא, אך לא בדרך של כפייה וסנקציות, לא בדרך של ליבוי שנאה, אלא בדרך של הידברות. תפקידנו הוא להרבות אהבת אחים כלפי כל אזרח במדינת ישראל".

היועץ המשפטי של משרד הביטחון הציג לחברי ועדת פרי את תיקוני החקיקה המוצעים. הוועדה אישרה את הסעיף הקובע מכסה של 1,800 תלמידי ישיבה שיוגדרו "עילויים" ויזכו לפטור משירות צבאי. הדיון צפוי להימשך לתוך הלילה.