שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי, זייפה פרוטוקול לאחר שהוגשה תלונה נגדה לנציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר גולדברג. הזיוף נועד להכשיר בדיעבד פעולה בלתי חוקית שביצעה מרגולין-יחידי, אך גולדברג עלה על עקבותיו. כך עולה לכאורה מהחלטתו של גולדברג (27.6.13) הנחשפת ב-News1.
מרגולין-יחידי דנה ב-19.12.12 בבקשתה של משטרת ישראל להאריך צו לתפיסת חומרי מחשב שנתפסו אצל איש המחשבים משה הלוי ("הלמו"), במסגרת חקירת החשד לפיו פרץ למערכת "נט המשפט" והוציא ממנה מידע סודי ורגיש. בתחילת הדיון טען נציג המשטרה, רס"מ דרור בוזגלו, כי באולם נוכח חשוד נוסף וביקש להוציאו מן האולם. מרגולין-יחידי הורתה בו במקום לאותו אדם לעזוב את האולם.
אין החלטה
הלוי וחברו הגישו תלונה נגד מרגולין-יחידי, בטענה שהחבר נחקר פעם אחת בלבד - ארבעה חודשים לפני כן - וכי ההחלטה להוציאו מהאולם ניתנה בלא כל נימוק. אותו חבר כיבד את ההחלטה ויצא מיד, אך כאשר ביקש הלוי להגיב לדבריו של בוזגלו - מנעה זאת מרגולין-יחידי. גולדברג אומר, כי אין זה בסמכותו לעסוק בהחלטה עצמה, אך הוא מתייחס להתנהלותה של מרגולין-יחידי, וכאן הוא מגיע לזיוף לכאורה של הפרוטוקול:
"יצוין, כי על גבי הפרוטוקול של יום הדיון מופיע הכיתוב: 'בדלתיים סגורות'. אולם, בדיקתנו במזכירות בית המשפט העלתה, כי בית המשפט לא נתן החלטה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, וכי על גבי הפרוטוקולים של דיונים קודמים בתיק לא מופיע כיתוב זה".
בידי News1 מצוי הפרוטוקול המקורי של הדיון (המובא כאן), והוא אינו כולל את הכיתוב "בדלתיים סגורות" - הנכתב בהטבעה אלכסונית לאורך כל אחד מהעמודים. מכאן, שהכיתוב הוסף רק בדיעבד. הגורם היחיד המוסמך להורות על שינוי כזה הוא השופט הדן בתיק, ובמקרה הנוכחי - מרגולין-יחידי.
לא הצליחה לשחזר
מרגולין-יחידי מסרה תשובה ארוכה והסבירה, כי המשטרה הצהירה שהלוי הוציא מ"נט המשפט" חומרים חסויים ואסורים בפרסום שאף עלולים לסכן חיי אדם. לכן, היא סברה שיש להעניק את המשקל המירבי למניעת שיבוש החקירה והורתה לאותו חבר לצאת מהאולם. מרגולין-יחידי לא הצליחה לספק הסבר לשינוי הפרוטוקול:
"משמעותה האופרטיבית של ההחלטה [ממשיך גולדברג לצטט את תגובתה], הייתה שהדיון מתקיים בדלתיים סגורות, אך בהחלטה לא צוין במפורש דבר סגירת הדלתות. מאמציה לשחזר אם מדובר בטעות בהקלדת הפרוטוקול או בהשמטה מצידה במהלך הדיון של ההוראה המפורשת לא צלחו. מכל מקום, הדיון התקיים הלכה למעשה בדלתיים סגורות. בניגוד לדיונים קודמים, היה זה הדיון הראשון בנוכחות שני הצדדים שהתנהל לגופו של עניין, הוצגו בו חומרים וטענות הנוגעים לחקירה ולהליך, ובשל אופי החשדות נדרשה התנהלות זהירה".
"היישום לקה בחסר"
גולדברג קובע: "אם הרחקתו של המתלונן 2 מהאולם הייתה תוצאה של סגירת הדלתיים בפני כל מי שאינו קשור לתיק, כי אז היה על כבוד השופטת לתת החלטה מפורשת בדבר קיום ההליך בדלתיים סגורות, שכן הכלל הוא, כי 'בית המשפט ידון בפומבי'. אף כי על גבי הפרוטוקול מופיע הכיתוב 'בדלתיים סגורות', החלטה על קיום הדיון בדלתיים סגורות לא מצויה". לפיכך, ממשיך גולדברג, אפשר היה להרחיק את אותו אדם לפי עילות אחרות הקבועות בחוק בתי המשפט, אך מרגולין-יחידי לא ציינה שום עילה ולא נתנה לו להגיב בטרם הורחק מהאולם.
גולדברג מסכם: "כבוד השופטת ביקשה מהמתלונן 2 לעזוב את האולם, אחרי ששמעה את דבריו של נציג המשטרה, ונראה שכוונתה למשמע הדברים הייתה, כי המשך הדיון יהיה בדלתיים סגורות. אולם, יישום הכוונה הוא שלקה בחסר, ומכאן מסקנתי, כי התלונה מוצדקת". העתק ההחלטה הועבר לשרת המשפטים,
ציפי לבני, ולנשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס.
המסמך הנוסף
בדיקת News1 בתיק העלתה עובדה נוספת, אליה לא מתייחס גולדברג. תלונתם של הלוי וחברו הוגשה לגולדברג ב-2.1.13. ארבעה שבועות מאוחר יותר, ביום 29.01.13, הגישה המשטרה את תגובתה לבקשתו של הלוי נגדה, שהוגשה בטענה לבזיון בית המשפט בשל אי-כיבוד החלטתה של מרגולין-יחידי בנוגע לתפיסת החומר. לתגובה צורף במלואו פרוטוקול הדיון מיום 19.12.12, הוא אינו נושא את המילים "בדלתיים סגורות" והבקשה כולה פתוחה לעיון בעלי זכות גישה ל"נט המשפט" - בניגוד לפרוטוקול שנעלם מן המערכת. עובדה זו מחזקת את החשד, כי הפרוטוקול "שופץ" לאחר שמרגולין-יחידי התבקשה להגיב על התלונה.
בהקשר זה יש להדגיש, כי המשטרה היא הגורם שאמור היה להיות מעוניין בכך שהדיון יתנהל בדלתיים סגורות ושהפרוטוקול שלו לא יהיה פתוח לעיון. למרות זאת, כאשר המשטרה עצמה מצרפת את אותו פרוטוקול חודש וחצי מאוחר יותר - היא אינה מסבה את תשומת ליבה של מרגולין-יחידי לכך שהדיון התנהל (כביכול) בדלתיים סגורות, וכאמור היא גם אינה מבקשת להטיל חיסיון על המסמך אליו מצורף הפרוטוקול במלואו.
