דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, הודיע (יום ב', 26.8.13) לבית המשפט כי הוא מתנגד לזימון שורת העדים מטעם חברת הפרסום מקאן אריקסון. מדובר, בין היתר, בזימון הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, עוזרו ארז וינר, בועז הרפז ושורת עיתונאים. לטענתו, מדובר בזימון עדים סיטוני שמבקשת חברת הפרסום שנתבעה על ידו בתביעת דיבה לעשות על-מנת לסרבל את ההליך השיפוטי.

בניהו, באמצעות עורכי דינו, איל רוזובסקי, ערן שמעוני ודלית קדוש ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות', טען כי באופן רגיל, לפי המקובל, הייתה אמורה המבקשת להגיש את תצהיריה ואת הבקשה להזמנת עדים כמקשה אחת ובאותו מועד. אלא שכחלק ממה שהגדיר כ"קרקס התקשורתי שהיא מנהלת" ו"האופן המניפולטיבי בו היא מכלכלת את מעשיה" היא בחרה לפנות לבית המשפט טיפין טיפין (וזאת כדי ליצור בכל פעם מחדש עניין תקשורתי.

כך הגישה ב-13 באוגוסט את התצהירים של שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, ושל העיתונאי אלכס פישמן וחמישה ימים לאחר מכן הגישה בקשה לזימון שורת עדים שהייתה אמורה להיות מוגשת יחד עם התצהירים.

"גם בקשה זו מצאה את דרכה באופן מיידי לכל כלי התקשורת וגם היא זכתה לפרסום בולט מיד עם הגשתה. המבקשת אף נערכה מבעוד מועד והכינה הודעה מסודרת לכלי התקשורת", טען והוסיף כי יומיים אחרי הבקשה לזימון העדים הוגש התצהיר של אילן שילוח.

"אין ולא קיימת סיבה עניינית כלשהי, שיכולה להצדיק הגשת ראיות בשלושה שלבים שונים ונפרדים. מהלך כזה אינו מקובל ואינו מתיישב עם החלטת בית המשפט", טען.

בניהו, באמצעות עורכי דינו טען כי יש לדחות על הסף את בקשת מקאן אריקסון לזימון העדים. "לא יתכן כי בקשה שכל כולה, ללא יוצא מן הכלל, מבוססת על תיאור עובדתי (סובייקטיבי) של מאמצים שנעשו לפי הנטען להחתים את המצהירים על תצהיר ועל תיאור עובדתי של התגובות שנמסרו למבקשת בעל פה, תוגש לבית המשפט הנכבד ללא תצהיר תומך. לא ניתן להגיש כך בקשה לזימון עדים, בוודאי לא בנסיבות המקרה דנן, כאשר בית המשפט הורה למבקשת באופן ספציפי לפרט בגוף הבקשה את מאמציה להשגת תצהירים ואת תמצית העדות ששמעה מן העד - וממילא נדרש, כי תיאור עובדתי זה ייתמך בתצהיר כמתחייב על-פי הדין. הגשת הבקשה ללא תצהיר היא זילות של סדרי הדין האזרחי, משל הם אינם חלים על המבקשת", ציין.

לדבריו, באי-כוחה של מקאן אריקסון נפגשו, לטענתה, עם לפחות חמישה מבין העדים נשוא הבקשה ושמעו את גרסתם המפורטת. למרות זאת, בבקשה עצמה מסתפקת המבקשת בהתייחסות לאקונית ביותר, אם בכלל, לתוכן עדותם של העדים השונים.

"תוכן העדות נמסר בבקשה ב"רמת הכותרות" בלבד, ללא שום פירוט וללא שום מידע קונקרטי או ממשי. המבקשת טוענת, למשל, כי קורן יעיד על התנהלות חמורה וחתרנית של המשיב (בלי לפרט על מה מדובר). דוגמה אחרת היא הגב' איילה חסון - נשר עליה נאמר כי תעיד שהמשיב הפעיל את התקשורת באופן בלתי לגיטימי נגד הדרג המדיני (בלי שום דוגמה קונקרטית). מהבקשה לא ניתן לדעת דבר קונקרטי כלשהו שמי מבין העדים הפוטנציאליים יאמר בהקשר של ההליך. מתוך האמור בבקשה אין שום דרך לדעת מהן העובדות שכל עד פוטנציאלי יעיד עליהן באופן קונקרטי שמהן ניתן להסיק מסקנות אמת ביחס למודעה המשמיצה את המשיב. חוץ מכותרות חסרות תוכן אין תיאור של עדות צפויה כלשהי", ציין והוסיף שבשל כך תזכה מקאן אריקסון ליתרון משמעותי ללא הצדקה.

בניגוד לכל העדויות הללו, ציין בניהו כי הוא אינו מתנגד לזימון אלוף (במיל.) יואב גלנט לעדות. לטענתו, חשוב שגלנט ייחקר נגדית כדי שניתן יהיה לברר את הסיבות שהביאו את הממשלה לבטל את מינויו כרמטכ"ל.

"במסגרת עדותו של גלנט ניתן יהיה לעמוד על סיבות האמת בגינן בוטל מינויו ובין היתר להיווכח כי בין ההחלטה לבטל את המינוי ובין פרשת הרפז אין דבר וחצי דבר, כך שגם מן הטעם הזה עסקינן במודעה דמגוגית, שקרית ומניפולטיבית, הכוללת דיבה חמורה", טען.