בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקרב על כל הכיפה - "תנועת הבית היהודי"
|
מדע חברי "הבית היהודי" עושים בדרך, לכאורה, כל שגיאה אפשרית כשלקו הסיום מגיעים תמיד אותם מועמדים?
נראה כי לתנועה החדשה "הבית היהודי" (לפחות כרגע) תנועה שתאגד בתוכה את חובשי הכיפות הסרוגות קיימת בעיה דומה לזו של העבודה, קדימה והליכוד. אין דריסת רגל לצעירים, או כפי שצוטט מוטי זיסר בכתבה "קרב על כל הכיפה" (ידיעות אחרונות, המוסף לשבת 05.12.2008) "אמרתי לח"כים, תסתכלו סביבכם, אין כאן בחדר ולו אדם אחד שהוא מתחת לגיל 60. למה? למה שלא יהיו לנו מועמדים בני 30, 40 ו- 50?". נכון שלאנשים כמו זבולון אורלב ושכמותו למשל, ניסיון רב, אבל בתגובתו באומרו: "...מה שהדאיג אותי היה החשש מהכמיהה בכל מחיר למישהו חדש, גם אם הוא אלמוני ונטול כל ניסיון בניהול מערכות פוליטיות. אני לא אוכל לקבל עלי מנהיגות של מישהו כזה, ואני לא רואה בה טעם" ישנה אמירה פטרוניסטית משהו, אנשים כמותו תמיד יחשבו שהם הטובים ביותר, המסוגלים להביא את מפלגתם לקדמת הבמה הפוליטית, אך לא. נכון, זה קשה להם, השערות סומרות, הבטן מתגלגלת, הלשון נדבקת לחך, חיל ורעדה בכל הגוף, אבל זוהי טעותו של אורלב כמו של רבים בפוליטיקה, אין הם יכולים, לכאורה, לראות ובטח לעכל הבאה/הצנחה, לא תמיד מבחוץ (גם מישהו ממפלגתם הם), של מישהו אחר, צעיר יותר, רהוט יותר, אחד שיוכל לשבור את תקרת הזכוכית, אחרת יאמרו "הוא לא הצליח". צריך להפנים זאת באם רוצים בהצלחת התנועה. כמה שצודק מוטי זיסר, באומרו בסיום: "למה שלא נצליח בפוליטיקה כמו שאנו מצליחים בתחומים אחרים.." או "מספרית, אני אומר לך שהציבור שלנו שווה 24 מנדטים..." צאו אל הפריפריה, רבותי בכירי המפד"ל או "הבית היהודי", תנועתכם, תנועת המפד"ל מצמיחה דור של צעירים, איכותיים, ערכיים היכולים להיכנס לנעליהם של הנמצאים כיום בעמדות המפתח, אך לא, הס מלהזכיר, גם כאן לא תהיה דריסת רגל לצעירים. על התנועה המתחדשת להראות ולשמש דוגמא לעם, כך ייאותו צעירים רבים (גם בין החילוניים) להצטרף לתנועה זו, ובוודאי לבחור בה בבחירות הקרובות.
|
|
פובליציסט, עיתונאי אורח.
|
|
תאריך:
|
06/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
07/12/2008
|
|
דוד ברק
|
הקרב על כל הכיפה - "תנועת הבית היהודי"
|
|
יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה, גרם נזק עצום לימין השפוי, יותר מאויביו הקשים ביותר. כך גם נוער הגבעות המשתולל בחברון, הגורם נזק אדיר למתיישבים ביהודה ושומרון ולכל אוהבי ארץ ישראל.
|
|
|
מאז נבחר ברק אובמה לנשיא, מדברים בהתלהבות על כך שעבר זמנן של האידיאות הרציניות והזקנות של פעם, והגיע עידן הגימיקים, השינוי והצעירים. פחות ברור באיזה שינוי או באילו צעירים מדובר, שהרי אובמה ממנה לתפקידי שרים במִמשלו דמויות עתיקות ממִמשל קלינטון (לרבות אשתו של זה) בשילוב עם שאריות של מִמשל בוש. בכלל, הדיבורים האמריקניים על "כוח צעיר" ו"שינוי" מזכירים לי קצת את הבייבי בּוּמֶרְז, שבצעירותם, בשנות השישים, היו משוכנעים כי יהיו שונים מהוריהם, ובסופו של דבר ההבדל היחיד בינם לבין הוריהם הוא שהוריהם עישנו סיגריות והשקיעו במניות סולידיות יחסית, בעוד הם התמכרו לקוקאין ולאג"ח זבל.
|
|
|
המשבר הכלכלי העולמי שולח את גלי ההלם שלו לכל עבר, וגם אלינו. דבר זה צפוי לחלוטין, מכיוון שישראל, לטוב ולרע, מחוברת לכלכלה העולמית - כלכלתה התרחבה עם התרחבותה של הכלכלה העולמית, וכעת היא מתכווצת יחד איתה.
|
|
|
ברשותכם אפתח בהערה אישית מתבקשת מאליה: השבוע הוזמנתי להשתתף בתוקף תפקידי כיו"ר הנהלת אומ"ץ ברב שיח בנושא סיקור השחיתות על-ידי התקשורת הישראלית, שנערך במסגרת הכנס השנתי של העיתונאים שהתקיים באילת בהשתתפות מאות אנשי תקשורת כתובה/אלקטרונית, אישי ציבור, יחצ"נים, דוברים, לוביסטים וכיו"ב.
|
|
|
אודה ולא אבוש. אני לא אוהבת לצפות בתעמולת בחירות. אלא שכמו ילד קטן שנדבק לשמשה שלך עם מטלית ומנקה אותה בכוח (תוצר הקפיטליזם החזירי של ביבי שעכשיו מבקש את ה"עזרה" של ה"חברים" שלו, קרי, אותן אמהות שבלית ברירה הילדים שלהן נאלצים לנקות שמשות בצמתים, אבל אני מקדימה את המאוחר), כמו אותו ילד קטן (או לחלופין, כמו סלקטור בכניסה למועדון שגופו הרחב מכסה את דלת המועדון) - כך - תעמולת הבחירות דוחפת ניחוחותיה לאפי - ולי - אין ברירה. אז הנה, דחפתם מול אפי, עכשיו קבלו את זה:
|
|
|
|