ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אומר (יום א', 6.10.13) שאין להקל את העיצומים על אירן עד שתסכים לנסיגה מתוכנית הגרעין. בנאום שנשא נתניהו במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן, תמצת נתניהו את הנוסחה שלו להתנהלות מדינות העולם מול תוכנית הגרעין האירנית במילים "יפרקו - יקבלו, לא יפרקו - לא יקבלו".
נתניהו ייחד את נאומו לשני נושאים - אירן ושורשי הסכסוך הערבי-ישראלי והשפעתו על המו"מ מול הפלשתינים.
בתחילת דבריו, ציין נתניהו את הטלטלה ההיסטורית, כלשונו, בעולם הערבי הרחוקה מסיום אם יש בכלל כזה ואת מאמצי אירן להגיע לנשק גרעיני. עוד מדבריו:
לאירן יש מטרה להשתלט על המזרח התיכון. ומעבר אליו. זו אינה ספקולציה זו המטרה שלה. ישראל וארה"ב רואות עין בעין את רצונה של אירן להתחמש.
אירן אומרת שהיא מעוניינת בגרעין רק למטרות אזרחיות. אני לא מאמין, כי אם אכן כך - מדוע היא זקוקה לצנטריפוגות להעשרת אורניום ולכורי הפקת פלוטוניום? יש 17 מדינות מובילות, ובהן: קנדה, מקסיקו, ספרד, אינדונזיה ושווייץ שלהן אנרגיה גרעינית ללא חומר בקיע שמשמש לפצצות גרעין. נשיא אירן מתעקש על חומרים אלה ומוכן לשם כך לגרום סבל רב לעמו.
חסרה לאירן אנרגיה? יש לה גז ונפט לתעשיה ולהפעלת הכל. יש לה כל כך הרבה משאבים שיכולים לספק אנרגיה לחלקים ניכרים מהעולם למשך שנים ארוכות.
כאמור, את החלק השני בנאומו ייחד נתניהו לסוגיה הפלשתינית ואמר:
כדי להגיע לקץ הסכסוך צריך להבין מה שורשו. אומרים ששורש הסכסוך הוא בכיבוש, ב'שטחים', בהתנחלויות. האמנם? מבחינתי, הסכסוך התחיל באופן מעשי בשנת 1921, ביום שבו התקיפו ערבים פלשתינים את בית העולים ביפו. נהרגו שם כמה יהודים בהם הסופר י"ח ברנר, זו הייתה מתקפה נגד העלייה היהודית. הערבים המשיכו אחר כך ב-1929, ב-1936 וב-1939, בהתקפות חוזרות ושיטתיות. בשנת 1947 הייתה תוכנית החלוקה של האו"ם שהציעה מדינה ערבית ומדינה יהודית. הערבים סרבו, היהודים הסכימו. הם סרבו כי הנושא לא היה המדינה הפלשתינית אלא היהודית.
משנות העשרים ועד 1967, כמעט חצי מאה, זה היה הנושא. יצאנו מעזה עד הסנטימטר האחרון. עקרנו ישובים וקיבלנו התקפה של 10,000 טילים מהשטחים שפינינו.
אה הג'יהאד והחמאס, שתקפו אבל גם האחרים ברשות הפלשתינית מוכנים להכיר בעם הישראלי, אך במדינה יהודית - לא. למה לא?
חשוב לנו שיכירו במדדינת לאום יהודית, כי לא נסכים למדינה דו-לאומית שאח"כ תציפו אותה בפליטים. כל עוד לא יעשו זאת - לא יכון שלום. לשלום צריך יסודות של אמת, שנמצאת במתקפה מתמדת מצד יריבינו ואויבינו - שפועלים לקעקע את הקשר שלנו לארץ ישראל ולסלף את שורש הסכסוך בינינו.
נשיא אירן גמגם משהו על פשעי הנאצים, הוא לא אמר את המילה שואה. ואז הוא אמר שאסור לתת לציונים לנצל את פשעי הנאצים כדי לפגוע בפלשתינים.
בשלב זה נתן נתניהו סקירה על פועלו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני שהיה הרוח חיה מאחורי ההתקפות על הישוב היהודי בארץ.
הוא ציין את פגישתו עם היטלר ב-28.11.41 ואת נכונותו לשת"פ עם הנאצים שיביא בכל דרך להשמדת היהודים. מאמציו כללו גיוס מוסלמים לאס-אס בבלקנים וסיוע לשידורי התעמולה הנאציים.
דמותו של חאג' אמין אל חוסייני נערצת בתנועה הלאומית הפלשתינית, תיכנסו לאתרים, לבתי הספר ולספרי הלימוד ותיווכחו. זו (ההסתה) היבלית שצריך לעקור.
הכרחי שההנהגה תכיר בזכות העם היהודי למדינה משלו היא מדינת ישראל. אבל יש גם נושאים אחרים במו"מ שבראש ובראשונה דורשים מענה אמיתי ובר-קיימא לצרכי הביטחון של ישראל באזור הבלתי יציב.
גם אם נשיג הכרה אחרי דורות של הסתה, אין ביטחון שהיא תחלחל מטה לכל רבדיה של החברה הפלשתינית. דרושים סידורי ביטחון מוצקים מאוד כדי להגן על השלום או על עצמנו במידה שהשלום ייפרם. זו גישה ריאלית אחראית שמוכנה ללכת קדימה אבל לא בעיוורון.
אנו מציינים 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. מאז גדלה אוכלוסיית ישראל פי 2.5 והתל"ג פי 5. כאילו לקחת 25 כלכלות של ישראל והעמדתם אותן זו לצד זו.
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
