הנימוקים פזורים מ-48 דרך 73 ועד רצח אל"מ (מיל.) שריה עופר.
ב-48 הכריז מוסד האו"ם הלכאורה הבינלאומי הסמכותי הלגיטימי והקובע שמדינת ישראל קמה לתפארת העם היהודי או נכון יותר לטובת שארית הפליטה שהנאצים לא הצליחו לגמור.
מה עשו שכנינו הערבים? התחילו לשחוט את היהודים המעבדים את אדמתם הצחיחה, ומתוך הרבים שנהרגו בניגוד לחוק הבינלאומי זכורה לי התמונה של הנערה הבלונדינית שזה עתה הגיעה על הספינה "אקסודוס" לקיבוץ גן דפנה ונשחטה ע"י ערבי (מי ידע אז על הפלשתינים?).
הם היו "גיבורים" על נערה צעירה, בחושך, ובהפתיעם אותה מגבה.
הערבים רצחו בנו כי הם לא סובלים את הריח שלנו. כל התיאוריות כאילו הכיבוש המודרני הוא שהצית בליבם את השינאה התהומית נגדנו– היא הונאה אחת גדולה.
אין כמו הערבים (למיניהם) לשקר, לרמות, להונות... ראו את אירן... וב-73? שום דבר חדש. "צבא" של פלחים עם נחיתות ערכית, חסרי נשק אפקטיבי – אבל עם שינאה עזה מלווה בתרמית שסמכו עליה את כל יהבם, התקיפו ביום הקדוש ביותר ליהוד.
מה הייתה התוצאה? - עם כל המחדלים הנוראיים שלנו, כל הפגמים במנהיגנו, כל ההפתעה, וכל הנופלים הרבים שהצילו את המדינה – מיגרנו את האויב בצורה כזו שמאז הם אומרים דבר אחד וחושבים ההיפך ממנו: "אנחנו נשמיד את ישראל ונזרוק אל יהוד לים..." כשבתוך תוכם הם מבינים שלעולם לא ינסו להתקיף שוב את מדינת ישראל.
מאז עברו 40 שנה של מים בירדן, והים אותו ים והערבים אותם ערבים. בחשכה, בלב הערבה הצחיחה, בתרמית, מהגב, היכו בברזלים וגרזינים אל"מ עם עבר קרבי מפואר – עד שנפל לרגליהם שותת דם... מת.
מתברר שהלוחם הגדול והחזק בצה"ל היה ונשאר – בן אדם בשר ודם.
באותה נשימה מתברר שהערבים נשארו אותם פחדנים, מלאי שינאה, וכל "נצחונותיהם" באו בהונאה, ובעיקר – מהגב.
לא צריך לבנות אוניברסיטה חדשה ללימוד המסקנות מ-66 שנות "חיים" על אדמתנו ראו את אסד. שורד? האם שרד בזכות המוסריות שבו? האם נשאר יושב על כסאו עקב מו"מ ליד שולחן הדיונים עם מתנגדיו? האם הנשיא האמריקני מתחנן לשוחח עימו על שלום עולמי רק בגלל שלמד אי פעם רפואת עיניים? כנראה שלא.
שוב מצליחה האקסיומה המזרח תיכונית: "מה שלא הולך בכח הולך בעוד יותר כח, ואם אפשר לנצל את זרימת הדם הניגר ברחובות בכדי לבסס מעמדך בשלטון – אז קדימה לעוד טבח.
העולם לא יתן לשליטים אכזריים למגר בבני אדם כאילו היו יתושים או זבובים טורדניים. העולם הנאור, הגדול והחזק, טוב מאוד בדיבורים – רחוק מכך במעשים. תרוצים? מכאן ועד הודעה חדשה. מבחן התוצאה? השואה...
זו שלנו.
זו של הארמנים.
זו של האפריקנים.
זו של הכורדים.
זו של הסורים.
הכל מתחיל ונגמר במנהיג הישראלי שטרם נולד. היו כבר "מנהיגים" מקומיים בפיסת האדמה הישראלית הצרה הזו שאיימו: "יירו טיל אחד לעברנו - ונכניס בהם אש בוערת כזו שאחריה לא יחשבו לרגע לפגוע באוכלוסיה הישראלית שוב!!".
אמרו?
אמרו.
עשו?
קדחת...
זה כל העניין.
שימו לב לילדה החייכנית שנראית כמו תלמידת בי"ס עליזה,
ציפי לבני. זו מטיילת ברחבי העולם (על חשבון משלם המיסים הישראלי) – ו... מדברת בלי סוף... מחייכת מאוזן לאוזן... ומבטיחה על הקרח ככל שעדיין נותר בקטבים המפשירים.
האם אני סקפטי לאפשרות מציאת פתרון לסכסוך הישראלי/ערבי/פלשתיני? ממש לא.
האם זו הדרך? - ממש ממש ממש לא.