כמי שאינו מצביע מרצ, התנהלותה הדמוקרטית מעניינת אותי כשלג דאשתקד, אבל: כאשר תומכי מרצ ופרשניה בתקשורת הבולשביקית מתגוללים בשצף קצף על "רמיסת" הדמוקרטיה בליכוד, שוועדת הבחירות שלו החליטה לדחוק את משה פייגלין לירכתי הרשימה, יש לומר לחסידי הדמוקרטיה, מתעבי נתניהו והליכוד: "טלו קורה מבין עיניכם".
אתם שרוממות הדמוקרטיה בפיכם, רומסים אותה בריש גלי בתוך המפלגה שלכם, ובתקשורת איש אינו פוצה פה ומצפצף.
כמה מגוחכים אתם נראים כשאתם משתבחים בהשתתפות הגבוהה בפריימריז במרץ: 87% המונים פחות מ-900 בוחרים - לעומת קרוב ל-50 אלף איש שהצביעו בפריימריז של הליכוד.
אולם שיאו של הגיחוך הוא שלמרות שאותם בוחרים יחידי סגולה הטריחו עצמם לבוא ולהצביע, הרי שבימים אלה מתנהל מו"מ מואץ עם נציגי תנועת השמאל החדשה, בהם דמוקרטים מושבעים כמו: עמוס עוז, עוזי ברעם, גלעד שר ואחרים, במטרה לשתול בקרב נבחרי מרצ אנשים שאיש מחבריה לא בחר בהם. הם ידחקו ממקומותיהם את הנבחרים, בשיטה המפא"יניקית המאוסה של הוועדה המסדרת, כמו השמועות על הצנחתם של העיתונאי ניצן הורביץ, מוסי רז ואחרים.
כזהו פרצופם של מקדשי הדמוקרטיה שברוב ביזיון וקצף מעזים לבקר אחרים.
זאת ועוד, אותם דמוקרטים דגולים לעגו לשובם של בני בגין ודן מרידור לליכוד, באמרם שזהו מיחזור של כאלה שנס ליחם. אולם אצלם במרצ הכול כשר, הקמבק של חבר הכנסת לשעבר-אילן גילאון זוכה לתשואות סוערות ואפילו בחרו בו לראש הרשימה.
המסקנה היא, שמה שמותר לארזי השמאל אסור לאזובי הקיר של הימין.
אני חייב לסיים הפעם (בגלל שאנחנו בתקופה של לפני בחירות) בווידוי אישי המיועד בעיקר לאותם טוקבקיסטים המרבים להתגולל עלי, בד"כ בעילום שם, ולטפל בגופי ולא בגופו של עניין. אינני מקבל ולו פרוטה שחוקה אחת תמורת כתיבת מאמרי, עליהם אני חותם ללא מורא בשמי המלא. איש לא הסמיך אותי לייצג את הליכוד או את בנימין נתניהו, אינני מתפקד של הליכוד או של כל מפלגה אחרת. כאזרח ותיק, שעתיד המדינה יקר לו, אני משתמש בזכות הדיבור שלי כדי להביע את דעתי ואת דעתי בלבד.