יוזמי הסכם ז'נבה עתרו לבג"צ (יום ו', 14.11.03) נגד רשות השידור והמנכ"ל יוסף בר-אל, בדרישה להורות להם להשיב לשידור את קמפיין השיווק להסכם, ששודר לכמה שעות ברשת ב' של קול ישראל, אך נפסל לאחר מכן בהוראת המנכ"ל.
כזכור, ביום ד' השבוע פסלה רשות השידור את תשדיר הרדיו, המבשר לציבור על הפצתו ברבים של הסכם ז'נבה, אותו מוביל השר לשעבר יוסי ביילין. על-פי התכנון, ההסכם יופץ בתיבות הדואר של כל בית בישראל, החל מיום 16.11.03.
עלות הקמפיין השיווקי של הסכם ז'נבה מוערכת בכ-3 מיליון ש"ח. מקור רוב התקציב הינו מתרומות. להסכם תצורף מפה שתציג את הגבול המוצע בו. על-פי ההצעה שגיבשו יוזמי הסכם ז'נבה, יוותרו הפלשתינים על זכות השיבה. ישראל, לעומת זאת, תסכים לתת לפלשתינים את השליטה המלאה בהר הבית, תפנה את כל ההתנחלויות, וכן תפנה את העיר אריאל בשומרון.
בתשדיר, שכבר שודר במהלך הבוקר במשך כמה שעות ברשת ב' של קול ישראל, עד שהוחלט להורידו מהאוויר, אומר הקריין: "מיום א' תישלח לכל בית בישראל הצעת הסכם ז'נבה. עותקים של ההסכם, על כל פרטיו, יחולקו לכל בית בישראל על-ידי רשות הדואר. עכשיו אתם תשפטו בעצמכם".
במטה הסכם ז'נבה קיבלו בתדהמה את הודעת רשות השידור, על ההחלטה לפסול את תשדיר הפרסומת לשידור. במטה טוענים, כמובן, כי מדובר בפסילה פוליטית, ורומזים כי ההוראה הגיעה מלשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, שכזכור, כינה את ההסכם "הטעות ההיסטורית הנוראה ביותר שנעשתה מאז אוסלו".
"סתימת הפיות מטעם רשות השידור לא תצליח לאטום את אוזני הציבור", אמרו במטה.
כללי רשות השידור (תשדירי פרסומת והודעות ברדיו), קובעים כי "פרסומת אסורה לשידור, אם לדעת המנהל הכללי [הכוונה למנכ"ל הרשות, אם כי הוא האציל סמכותו זו למנהל הרדיו; נ.ש.] היא כוללת אחד מאלה:
...
(2) תעמולה מפלגתית, או תשדיר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור, לרבות בדרך של קריאה לשינוי חקיקה בנושאים אלה".
מובן מאליו, כי מהותו של הסכסוך עם הפלשתינים והפתרון הנחוץ, הינם עניינים השנויים במחלוקת "פוליטית או אידיאולוגית בציבור".
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אמנון זכרוני, טוענים העותרים כי ההחלטה פוגעת בחופש הביטוי שלהם. עוד נטען, כי הפרסומת עומדת בכל הכללים ומאחר וטעמי הפסילה לא פורטו להם, עולה החשש לשיקולים זרים העומדים מאחורי ההחלטה.
ביילין: אני משוכנע שזו החלטה מלמעלה
יוסי ביילין, אחד מיוזמי ההסכם, הסביר את מניעי העתירה: "מדובר כאן בצעד דחוף, משום שאנו מחלקים את החומר ביום ראשון. אני משוכנע שהיתה החלטה מלמעלה למנוע את השידור. זה אבסורד, כי במקביל משדרים כל מיני תשדירים אחרים בעלי אופי פוליטי מובהק. הרי בקול ישראל משודר תשדיר בעד חיזוק הקשר עם היישוב היהודי בחברון, שברור הוא פוליטי. אנחנו אפילו לא אמרנו 'תהיו בעד הסכם ז'נבה', אלא רק הודענו שיחולק".
"אין לי שום ספק שהיתה מעורבות פוליטית בעניין. גם אם רשות השידור החליטה על-כך באופן פנימי, ההחלטה לא נובעת משום שיקול מלבד החשש מהשלטון".
"דבר כזה אסור שיהיה. מה שקורה פה זה מסע אנטי דמוקרטי מפחיד. מעבר לשאלה של ימין ושמאל, כל מי שחרד לדמוקרטיה חייב לקום נגד הצעד הזה. מדובר בעוד סימן לכירסום הדמוקרטיה. באווירה אחרת, אף אחד לא היה מעז להציע לפסול את התשדיר הזה".
ח"כ עמרם מצנע (עבודה), אף הוא ממובילי ההסכם, אמר מדובר בניסיון נואל של רשת שידור ממלכתית, העושה שימוש בסמכות שיש לה לפקח על תשדירים, אבל בעצם מפעילה צנזורה פוליטית. "אין לי בכלל ספק שבג"צ יורה למדינה לחדול מהתנהגות חסרת תקדים שכזו".
בניגוד לביילין, מצנע אינו סבור כי מדובר בהוראה מלמעלה: "אני לא חושב שמישהו מלמעלה אמר משהו למנכ"ל רשות השידור, אבל הוא מפרש את המשמעות של היות רשות השידור רשות ממלכתית בצורה מעוותת לחלוטין".
"להקשיב לתשדירי שירות שקוראים ליהודים לבוא לסוף שבוע בחברון זה ראוי, ולהודיע לציבור שיקבל בדואר יוזמה לגיטימית של אנשי ציבור זה לא ראוי? התשדיר אפילו לא נכנס לפרטי ההסכם. זה פשוט אבסורד ואיש לא מקבל את זה. הניסיון לעשות צנזורה פוליטית נחשף פה לעין כל".
רשות השידור: אין אפליה אל מול
אישור תשדיר מתיישבי חברון
במטה הסכם ז'נבה מלינים על-כך, שבימים אלו משודר תשדיר מטעם מחדשי היישוב היהודי בחברון, הקורא לתושבי ישראל להתארח בעיר האבות בשבת הבאה, פרשת 'חיי שרה', כנהוג מידי שנה.
דובר רשות השידור, אורן הלמן, מיהר השבוע להרגיע ולהסביר את העניין. בשיחה עם כתב Nfc, אמר הלמן כי "ועדת הערר של רשות השידור, בראשות חברת המליאה אביטל הכט, התכנסה היום, קיבלה החלטות והמליצה מספר המלצות למנכ"ל, יוסף בר-אל, ובהן גם בנושא תשדיר זה".
באשר לטענות בנוגע לתשדיר חברון, אמר הלמן, כי "מדובר בתשדיר שנפסל תחילה לשידור. מזמיני התשדיר עתרו לבג"צ, שאמנם קבע כי העתירה מוקדמת, מאחר והעותרים טרם פנו לוועדת הערר של הרשות, אולם השופטים רמזו במהלך הדיון, כי טוב תעשה רשות השידור אם תחזיר את התשדיר לשידור".
בתגובה לעתירה, אמר הלמן כי "רשות השידור סבורה, שמרגע שיוזמי ההסכם פנו לערכאה העליונה ביותר - בג"צ - הפסיקה בעניין תבוא משופטי בג"צ ולא מפוליטיקאים בדמות עמרם מצנע. הרשות פעלה, פועלת ותמשיך לפעול על-פי החוק".
הערה: ההשוואה לתשדיר אנשי חברון אינה ברורה, מאחר והתשדיר משודר זה כ-3 שנים, בלא עוררין. בשנת 92' כבר פסק בג"צ, בעתירה של צלי רשף ושלום עכשיו, כי אין מקום לפסול תשדיר מטעם משרד השיכון, המעודד איכלוס יישובים ביש"ע, מאחר ולכשעצמו, הוא אינו מעורר מחלוקת בתוכנו או בצורתו ולכן אין עילה לפסלו; נ.ש.].
