האם קיים תרחיש שבו יאחד
נוחי דנקנר כוחות עם
אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה בגרעין השליטה באי.די.בי? מדובר בתרחיש שאולי נראה לרבים בלתי הגיוני, בשל האמוציות הקיימות כיום בין הצדדים, על-רקע המאבק ביניהם, אך אין הוא נעדר כל היגיון. למעשה, איחוד שתי הקבוצות המתחרות על רכישת השליטה בקונצרן עשוי להוות מענה לחסרונות של כל אחת מהן, ובו-זמנית לפתור לביהמ"ש את הסוגיה שבה ייאלץ להכריע בסופו של יום.
לדנקנר, שנלחם בכל כוחו "על הבית", אין היום הרבה אפשרויות על הפרק. חבירה למנצחים אלשטיין ובן משה אומנם תדלל את החזקותיו בקבוצת השליטה העתידית באי.די.בי, ותהפוך אותו לבעל מניות קטן יותר, אך היא עשויה להוות פתרון ביניים לבעיה העיקרית שמולה הוא מתמודד כיום - חוב פרטי בהיקף של כ-900 מיליון שקל לבנקים הנושים בטומהוק ובגנדן (החברות הפרטיות שבאמצעותן הוא שולט באי.די.בי).
לדנקנר אין הסכום הנדרש להחזיר את החובות הללו, וסביר להניח כי אינו רוצה להיות חבר במועדון המפוקפק שאליו הצטרפו בשנה האחרונה אילן בן דב ו
מוטי זיסר, שעליהם לא חסו הבנקים הנושים, שהחלו לעקל את נכסיהם הפרטיים.
איחוד כוחות שכזה עשוי להוות מענה גם מבחינת אלשטיין ובן משה, שהערכות בשוק גורסות כי הם עדיין מחפשים משקיעים נוספים לקבוצת ההשקעה שלהם. לדנקנר קשרים ענפים בשוק ההון המקומי והעולמי, ולראיה קבוצת הרכישה המגוונת שהצליח להעמיד יחד עם גרנובסקי.
נוסף על כך, דנקנר מכיר היטב את קבוצת אי.די.בי, שבה הוא שולט זה עשר שנים, ומסוגל בזכות קשריו לחולל עסקות ענק, כמו למשל מכירת גיוון אימג'ינג תמורת כמיליארד דולר, שסוכמה בשבוע שעבר. זאת ועוד, שילוב ידיים עם דנקנר עשוי להקל על השניים לעמוד בקריטריונים שדורש ההיתר על בעלות של חברת ביטוח מידי הממונה על הביטוח ושוק ההון באוצר, דורית סלינגר.
נכון לעתה, בקרבת שני הצדדים שללו את התרחיש הנ"ל, אך לא מן הנמנע שעם התמשכות הליך המכירה של אי.די.בי, דברים עוד עשויים להיראות אחרת.
