בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בית המשפט השלום בתל אביב:
|
|
|
המשטרה נחפזה והגישה ראיות בלתי קבילות
|
כתב אישום נגד מפגין בזמן המחאה החברתית הוגש למחרת ההפגנה - והמשטרה ביקשה לקבל כראיה תקליטורים שאינם עומדים בכללי הראיות ● השופטת שריזלי: זו הגשה במועד המסכנת את שלטון החוק
|
סכנה לשלטון החוק [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המשטרה נחפזה להגיש כתב אישום נגד מפגין בזמן המחאה החברתית, וכתוצאה מכך הגישה לבית המשפט ראיות בלתי קבילות. כך קובעת (יום ג', 4.2.14) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי. משה מנקין הואשם בהתפרעות בכניסה לבניין עיריית תל אביב בספטמבר 2011. המשטרה הגישה כראיה סרטים שצולמו במצלמות האבטחה של העירייה וכתבות ששודרו באתרים וואלה ו-ynet. ההגנה התנגדה להגשת התקליטורים שעליהם הסרטים ושריזלי קיבלה את התנגדותה. לדברי שריזלי, "התרת הגשת העתקים בצורת תקליטורים מועתקים מקימה סיכון של ממש לכך שבית המשפט לא יזכה לצפות ולהתרשם מהראיה המקורית ומההתרחשויות שהתרחשו לאמיתו של דבר". המשטרה לא עמדה אפילו בתנאי אחד מאלו שנקבעו בפסיקה לצורך הגשת ההעתקים, שכן היא לא הניחה תשתית ראייתית שתכשיר את קבילותם, קובעת שריזלי. בין היתר היא עומדת על כך, שאין למשטרה אפילו עד אחד לתקינות המצלמות ולאותנטיות של הסרטים. לכך מוסיפה שריזלי את "הנחישות שמגלה המאשימה בהגשת ראיות שלא הונח בסיס לקבילותן, הגשה שהיא במודע נוגדת את העקרונות הבסיסיים שעליהם מבוסס שלטון החוק ואף מסכנת אותו". שריזלי מניחה, כי החיפזון בו הוגש כתב האישום - למחרת ההפגנה בה הוא עוסק - הביאה לתקלה. "בחפזונה הרב [של המשטרה] נזנח, ככל הנראה, הפן הראייתי, שהוא ראשון במעלה להוכחת האשמה, ולא ניתנה אצל המאשימה הדעת לתנאי הקבילות ההכרחיים הנדרשים כדי להכשיר את הגשתן וקבילותן של ראיות טכניות, עד שהגיע מועד הגשתן בפועל". לבסוף מציינת שריזלי, כי היא צפתה בסרטונים, ורק באחד מהם נראה מנקין למשך שניות ספורות. השני כולל "קטעי אפיזודות, קצרות, חתוכות, של הפגנת מתקהלים כנגד פינוי האוהלים, ואין בהם ציון של תאריך ושעה". את המשטרה ייצגה עו"ד נעמה פין, ואת מנקין - עו"ד ברק כהן.
|
תאריך:
|
06/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
06/02/2014
|
|
איתמר לוין
|
המשטרה נחפזה והגישה ראיות בלתי קבילות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דרור בוזגלו
|
6/02/14 12:26
|
|
|
|
ל. שם טוב
|
6/02/14 15:02
|
|
2
|
|
עידןסובול
|
6/02/14 13:31
|
|
3
|
|
מה חדש?
|
6/02/14 17:18
|
|
מדהים היה להיווכח איך התרפקה וממשיכה להתרפק מדינה שלמה אל זכרו של אריק איינשטיין המנוח, במין סוג של בריחה ומפלט מהחיים הכעורים הנשקפים אלינו - מעשה של שגרה - מהמראה הציבורית. אריק איינשטיין המנוח סימל ומסמל ההפך הגמור מכך. לכן, היה נוח - ונוח כל כך גם עתה - להתרפק אל זיכרונות אישיים שלנו, הקשורים בו ו"בארץ ישראל היפה" שאינה עוסקים בבורסה, במגדלי פאר ובלקוחותיו הרהבתנים של היחצ"ן, רני רהב.
|
|
|
אירוע שולי שהתרחש בשבוע החולף בתל אביב זכה לסיקור תקשורתי נרחב וחוזר, מעבר לכל הצדקה הקשורה בחשיבותו ו/או בהיקפו. מדובר בהקמתם למשך כשעתיים של חמישה אוהלים ובהם כ-15 "פעילים חברתיים" במטרה לציין...שנתיים לפינוי אוהלי המחאה ה"חברתית" של קיץ 2011. אירועים גדולים וחשובים יותר לא תמיד זוכים לאזכור בתקשורת, אבל במקרה הנוכחי קיבלו היוזמים במה והד מוגזמים, בבחינת "ככה ייעשה לאיש אשר התקשורת חפצה ביקרו".
|
|
|
כתבה קטנה ב"כלכליסט" על הדור האבוד, שלא מצליח להתרומם, שרודף אחרי תארים ואחרי עבודה, ולעולם לא תופס. זה הסיפור של הדור שלנו - עשיר, מפונק, שאין לו סיכוי להשיג דירה או עבודה. דור כה משכיל, שידע להסביר בדיוק למה זה קרה. אינפלציית תארים, הוזלת עלויות התארים, הזניית האקדמיה.
|
|
|
אמש, מאוחר, פרצה פתאום והתפשטה כאש בשדה קוצים האזעקה: "באים לפנות את מאהל ארלוזורוב!!!" ואנחנו - גם מי מאיתנו שצעיר ומתגורר ככלוא בצינוק בדירה אחת עם הוריו הקשישים, גם מי מאיתנו שהוא קשיש בעצמו ויש לו (ולאשתו) דירה זעירה ונושנה שנרכשה בימים הרחוקים בהם עדיין היו בארץ חברות שתפקידן הרשמי היה רק לבנות דירות לזקוקים להן, ולא כמו היום שהחברות היחידות שקיימות (גם אם שמן "חברות בנייה") הן רק חברות שמטרתן האחת והיחידה היא רק לעשות הרבה-הרבה-הרבה כסף, וגם אלה מאיתנו שהם צעירים ואכן פרחו מהקן אך הוריהם הקשישים חוסכים כל חודש בתרופות ותוחבים להם בכל חודש אלף או אלפיים שקל שיעמדו בתשלום שכר הדירה - כולנו נזעקנו נוכח השמועה וקמנו בחירוק שיניים ובזעם נואש ושגור ליטול תרמיל וליטול נעליים ולצאת ולנסוע ולעמוד בפרץ ולמנוע ולעצור;
|
|
|
בהקשבה לחדשות ולהלך הרוח ברחובות בשנתיים האחרונות, בייחוד כאשר חום ושעמום הקיץ מתחילים לתת את אותותיהם, ניתן לשמוע אותן סיסמאות חוזרות ונשנות בדרישה ל"צדק חברתי" ו"צמצום הפערים". כולם נוטים לסכם את הבעיה העיקרית במדינת ישראל כ"בעיית הפערים". לא שלום, לא ביטחון, לא אלימות ברחובות. פערים - זו הבעיה. ואיך מתארים את הפערים? טוענים כי הכנסתו של העשירון העליון, קרי העשירים, בעלי ההון - הנתפסים כמפלצות הרוצות לאכול את שאר אזרחי המדינה בעודם חיים - גבוהה לאין שיעור מהכנסתו של העשירון התחתון. אך האם זו באמת הבעיה? האם בכך שנגרום לעשיר להרוויח פחות ולעני להרוויח יותר ונצמצם את הפער בין הכנסותיהם נפתור את כל בעיות המדינה? ואז כבר לא יישאר לנו על מה לצאת לרחובות?
|
|
|
|