בקשה מוזרה ויוצאת דופן של נאשמת לצאת מהכלא, הביאה את שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, להביע בצורה גלויה (יום ד', 5.2.14) את תמהונו על הסיפור שמאחוריה.
שרונה שמעוני-פרינץ מואשמת - כפי שמונה סולברג - "ב-13 אישומים, בעבירות רבות חוזרות ונשנות של התחזות כאדם אחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית, קבלת דבר במרמה, איסור
הלבנת הון, נהיגה בזמן פסילה, התחזות לרופא, שימוש בכינוי 'רופא', חבלה חמורה, תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, מעשה פזיזות ו
רשלנות, הונאה בכרטיס חיוב" ועבירות מס.
כיוון שלחובתה עבר פלילי עשיר ואף יציאה מהארץ באמצעות דרכון מזויף, היא מוחזקת במעצר עד תום ההליכים. אלא שלאחרונה היא ביקשה לצאת מהכלא בליווי אנשי שב"ס, כדי לגשת למקום מסתור, בו - שוב בלשונו של סולברג - "נמצאים מסמכים רבים ובהם תעודות הסמכה, אישורים על לימודים, רשימות ופרטים, כתובות ומספרי טלפון, ועוד כהנה וכהנה מסמכים הנחוצים להגנתה במשפט. לטענתה, במהלך החקירה, הייתה מאויימת על-ידי אדם אחר, זה נעצר לאחרונה, וכעת הופג חששהּ מפני אותו אדם והיא יכולה לגשת אל המסמכים".
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה באומרו, כי שמעוני-פרינץ יכולה לשלוח לאותו מקום את עורכי דינה. סולברג דחה את ערעורה באומרו: "משונה הדבר. על פני הדברים מדובר בעניין פעוט, אך אין לדעת מה מסתתר מאחוריו. לאור עברהּ של העוררת ולמקרא מסכת המרמה המתוארת בכתב האישום, יש להתייחס אל הבקשה עם קב חומטין [עפר מלוח המעורב בתבואה]. ברגיל, ניתן היה לגלות גמישות ופתיחות לבקשה שכזו, אך העוררת מגלה טפח ומכסה טפחיים.
"...לבקשתי, כתבה העוררת בגמר הדיון היום על דף נייר (שהוחזר לה) לעיוני בלבד, מדוע ולמה נדרשת הדיסקרטיות, אך גם בדבריה אלה לא עשתה העוררת לפיזור הערפל ולא שכנעה כי חיוני הדבר שדווקא היא ולא אחר יגשו אל אותו מקום ויאתרו את החומר הדרוש להגנתה. שב"ס לבטח כשיר למלאכת הליווי, אך אין הצדקה לשולחו אל הלא נודע: הכתובת לא ידועה, התכלית מעורפלת, והנחיצות מפוקפקת".
