עסק האוניברסיטאות: תואר מהיר במחיר מופקע

שר"פ בהשכלה הגבוהה. הוועדה לביקורת המדינה, דנה היום (ג', 18.2.14) בהרחבה בדוח מבקר המדינה על הפיקוח על ההשכלה הגבוהה בישראל. יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי עולה בו "תחושה קשה ביותר של חוסר פיקוח על האוניברסיטאות, המתוקצבות על-ידי המדינה. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כשלה בתפקידה ולא שמרה על האינטרס הציבורי ולכן האוניברסיטאות הפעילו תוכניות לא מאושרות ולא שוויוניות. כשיש השתוללות תקציבית ללא-פיקוח, בסוף הם יקרסו כמו בהדסה".

כהן קרא לשילוב נציגי הסטודנטים והדרג הזוטר במל"ג ובוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), כחברים בעלי זכות הצבעה ולא רק כמשקיפים, ודרש לקבל את תוכנית העבודה של מבקר הפנים במל"ג. כהן הוסיף כי תוכניות אלו פוגעות בשוויון, שכן הקבלה היא על בסיס יכולת כלכלית, ואין צורך בדרישות אקדמיות גבוהות על-מנת להתקבל. לדבריו, העלייה במספר התוכניות מסוג זה, ללא הליך פיקוח ובקרה הוא סממן נוסף של הפרטה מתחת לרדאר של מל"ג-ות"ת ומשרד החינוך, וללא אישורם. משמעות התוכניות: האוניברסיטה גובה סכומי-עתק בעוד שהשקיעה בכיתות-לימוד שכבר קיימות, ורוב הסכומים מגיעים לכיסי המרצים, בניגוד להסדרים וללא אישור או ביקורת של מל"ג וות"ת.

על-פי מבקר המדינה, האוניברסיטאות התמודדו עם קיצוצי התקציב הממשלתי, עלייתן של המכללות הפרטיות, שכר המרצים, ובריחת מרצים וסטודנטים למוסדות הפרטיים, על-ידי פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, ששימשו כמקור הכנסה נוסף לכל דבר ועניין. עלות תואר בתוכניות אלו באוניברסיטת תל אביב, נע בין 37 אלף ל-117 אלף שקל לתואר. התוכנית לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב עולה 59 אלף שקל בשנה, תואר שני בחוג הבינלאומי לתואר שני במנהל עסקים עולה 32 אלף דולר, תואר שני בתוכנית למשפטים ללא-משפטנים (ייצור כלאיים הקיים רק באוניברסיטת בר-אילן) - שנמשך שנה אחת בלבד, עולה 25 אלף שקל. תנאי הקבלה בקורסים אלו - נמוכים במיוחד.

תוכניות חוץ-תקציביות קיימות אומנם מסוף שנות השמונים, אך בעוד אז היה מדובר בעיקר במנהל עסקים, כיום הוא חולש על תחומים רחבים כמדעי הרוח, ניהול טכנולוגי, פוליטיקה וממשל, דיפלומטיה וביטחון, הנדסה ופילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית, רפואה, חינוך, מימון וחשבונאות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשס"ט למדו 2,096 סטודנטים בתוכניות חוץ-תקציביות. באוניברסיטת תל אביב פעלו נכון לשנת הלימודים תשע"א 19 תוכניות כאלו, שאף לא אחת מהן אושרה בידי המל"ג. באוניברסיטת בר-אילן פעלו 30 תוכניות מיוחדות בשנת הלימודים תש"ע, ובהן 26 תוכניות לימוד ייעודיות לתואר ראשון וארבע תוכניות לימודים חוץ-תקציביות לתואר שני, אף הן לא קיבלו את אישור המל"ג.

ח"כ שמולי - כל בדיקה במל"ג תחשוף בעיות

שר החינוך שי פירון הגיב לדברים ואמר כי הנתונים מדברים בעד עצמם. "נעשה רפורמה גם בהשכלה הגבוהה, ונסדיר את היחסים והסמכויות בין הממשלה, ות"ת ומל"ג. לפעמים תחת הכסות 'שלטון' או 'חופש אקדמי' מתרחש מה שלא ראוי שיתרחש. עלו מהדוח ליקויים חמורים, ואני מבטיח בעוד חצי שנה לבוא עם תשובות". פירון ציין כי מינה ועדה בעניין בראשות הפרופ' חגית מסר-ירון, שתגיש מסקנותיה בתוך חצי שנה. גדי פרנק, ממלא-מקום מנכ"ל המל"ג, טען מנגד כי במכללות יש רק תוכנית אחת שאינה מתוקצבת, ועוד תוכניות בודדות במכללות לחינוך, והבטיח לשקול שיתוף נציגי הסטודנטים במועצה - כמשקיפים.

ח"כ איציק שמולי (העבודה) הדגיש כי מדובר בדוח חמור אך לא מפתיע, וכי "כל בדיקה בכל פינה במל"ג ובות"ת תחשוף בעיות, כיוון שאם-כל-חטאת הוא המצב בו המפוקחים הם המפקחים על עצמם. כך הועלמו גירעונות ענק במיליארדי שקלים כי המפקחים-מטעם-עצמם החליטו להעלים זאת". לדבריו, אין זה מקרי שהמל"ג נוהגים בסחבת בפיקוח על תוכניות לימודים. "על מכללות חדשות הם מצליפים בעוצמה, ואילו לאוניברסיטאות הוותיקות הם נותנים חסינות". הפרופ' דודי שוורץ, רקטור הקריה האקדמית אונו, הוסיף כי המכללות הלא-מתוקצבות הן רק 5% מכלל ההשכלה הגבוהה בארץ, קרא למל"ג לאסור - כבר כעת - פתיחת תוכניות שאינן מאושרות, ודרש שגם המכללות יוכלו ללמד מחוץ לשטח הקמפוס שלהם - כשם שמאפשרים לטכניון.