כ-100,000 מפגינים צעדו בלונדון (יום ה', 20.11.03), כשהם קורעים פסל מדומה של הנשיא האמריקני המבקר במדינה, ג'ורג' בוש, רבים מהם משוכנעים כי מדיניותו היא האשמה בפיגוע נגד הבריטים בטורקיה.
בסוכנות הידיעות 'רויטרס' דווח כי מפגינים בני כל הגילאים היכו בתופים ושרקו לאורך מסלול של 5 קילומטר, מהפרלמנט ועד לסוף רחוב דאונינג, שם עצרו כדי ללעוג ולקרוא קריאות גנאי אל מול משרדו של ראש הממשלה, טוני בלייר.
כשהגיעו לככר טרפלגר, הפילו המפגינים פסל, עשוי מעיסת נייר, של בוש, כפרודייה על הפלת פסלו של נשיא עירק המודח, סדאם חוסיין, כשכוחות ארה"ב ובריטניה פלשו אל בגדד. בכיסו העליון של הפסל היתה בובה עם פניו של רה"מ בריטניה כשהוא שבע רצון.
"בוש ובלייר אמרו כי הם נלחמים נגד הטרור בכדי להפוך את העולם למקום בטוח יותר לכל בני האדם", אמר פול בורווס (38), מרצה באוניברסיטה, "הם לא עשו זאת. לצאת ולהפציץ אנשים רק גורם לאנשים סיבות נוספות לשנוא את המערב".
שעות ספורות קודם לכן, מכוניות תופת התפוצצו בקונסוליה הבריטית ובמשרדי בריטניה באיסטנבול, פיגועים שגרמו למותם של 27 בני אדם ולפציעתם של מאות. בוועידת עיתונאים משותפת הצהירו בוש ובלייר על נחישותם לסלק את הטרור מכל מקום בו הוא נמצא [ראו קישור].
העמדה אותה הציגו השניים זכתה למעט מאד גיבוי בין המפגינים הזועמים על מלחמתה של ארה"ב בעירק והחושדים בדבר המוטיבציה אשר הביאה לפתיחת המלחמה. "הפיגועים של הטרוריסטים הם בדיוק מה שציפינו שיקרה אם הם יכנסו לעירק. הם הוכיחו כי צדקנו" אמר מרתין סמית' (64), מפיק סרטי תעודה מבריסטול שבמערב אנגליה.
אלכס פומל (28) אמר כי הפלישה לעירק העלתה בצורה חדה את הסיכון לתקיפה "ולא רק לנו אלא לכל מדינה התומכת במדינות בריטניה ובארגונייה". מארגני ההפגנה מעריכים כי כ-300,000 בני אדם לקחו חלק בהפגנה.
