תשובה לאברהם בורג

במאמר בעיתון הארץ (5.1.09) תחת הכותרת "ניצחונות? אין דבר כזה" טוען אברהם בורג בהתייחסו למבצע "עופרת יצוקה", כי ישראל אינה יכולה לנצח במלחמה. הנימוקים לטענה זו מעניינים לא פחות מהטענה עצמה ואתייחס אליהם להלן עם הבאת עיקרי המאמר לצד הערות.

אברהם בורג - "אני חושב שאי-אפשר יותר לנצח במלחמות. לא רק אנחנו איננו יכולים, המערב כולו אינו יכול. קשה לי להיזכר במלחמה אחת ב-60 השנים האחרונות שבה ניצחה ארה"ב בהכרעה ברורה... גם אמריקה לא מנצחת. קוריאה לא הייתה ניצחון מפואר, וייטנאם הסתיימה בבושת פנים, מלחמות המפרץ לא מוגדרות כהישגים צבאיים מפוארים".

הערות - אברהם בורג טועה. מלחמת המפרץ הראשונה (1991) ומלחמת המפרץ השנייה (2003) היו בגדר הישגים צבאיים מרשימים ביותר של צבא ארה"ב והקואליציות הצבאיות שהוביל. צבאו האדיר של סדאם חוסיין הוכה פעמיים. בראשונה סולק מכוויית ובשנייה מוטט משטרו הרודני, וכל זאת במחיר נמוך יחסית של פגיעה באזרחים בשונה ממלחמת העולם השנייה.

אברהם בורג - "מלחמות המאה הקודמת, יחד עם השואה, הניבו למערב לקחים, שהמרכזי שבהם הוא אבולוציה של תורת המלחמה: מהשמדת האויב והשפלתו, לשימור יכולותיו לשקם את עצמו, לשמור על כבודו ולהפוך מיריב לשותף. הטעות ביחס לגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה נלמדה ובעקבות הלקח נהפכה גרמניה לעמוד תווך חשוב במערך המערבי החדש".

הערות - בדרך זו פועלת ארה"ב בעירק ובאפגניסטן בניסיון ליצור שינוי תרבותי ולהנחיל מסורת דמוקרטית לעמים ששוחררו מרודנות. דא עקא, שדווקא בחוגי השמאל הקרובים לדעותיו הפוליטיות של אברהם בורג מבקרים בחריפת רבה את המדיניות "הפטרונית" של ארה"ב בעירק ובאפגניסטן, רואים בה את חידוש הקולוניאליזם, דורשים את נסיגת הכוחות האמריקניים באופן מיידי ומצדיקים את המאבק נגד "הכובש". במילים אחרות - לאור דבריו אלה, ראוי בורג דווקא לשבח את מדיניות ממשל בוש ולבקר את חוגי השמאל.

אברהם בורג - "נראה כי משהו בד-נ-א של המערב לא מאפשר לו עוד להכריע מלחמות "כמו פעם". הציוויליזציה המערבית אינה יכולה יותר להילחם מלחמה שאחד מיעדיה השמדה. לא עקרונית, וגם לא ברמת הנכונות של חייליה לבצע מעשים שהם בגדר פשע מוחלט בעולם הערכים, האזרחי, שלהם".

הערות - טענותיו של אברהם בורג תמוהות. כל עוד לא ניצב איום קיומי על הדמוקרטיות המערביות אין הן נדרשות למלחמות של השמדה. בימי "המלחמה הקרה" איימו ארה"ב וברה"מ זו על זו במשך עשרות בשנים לאחר מלחמת העולם השנייה בהשמדה הדדית. לו שאלת ההשמדה הטוטלית תחזור להיות רלוונטית - לדוגמה תקיפת אירנית של מדינה אירופאית בנשק גרעיני - סביר, כי הד-נ-א הקיומי של המערב יביא לתגובה קשה לא פחות נגד אירן במאפיינים של מלחמת השמדה.

אברהם בורג - "קיים כנראה קשר עמוק בין עומק המחויבות של חברה לזכויות האדם, כבודו וחירותו בתוכה פנימה, לבין נכונותו של חייל היוצא מטעמה לקרב למחות לחלוטין את האדם האחר. ככל שתודעת החירויות מעמיקה, הנכונות לכריתת ראשו של האויב פוחתת".

הערות - נכונה טענה זו, אך היא אינה רלוונטית כאמור כאשר מדינה מאויימת בהשמדה טוטלית על-ידי אויביה.

אברהם בורג - "נראה לי כי אם מטרת המלחמה היא השמדת האויב, זאת מלחמה שנועדה לכישלון. מסיבות הידועות לנו היטב אי-אפשר יותר להשמיד עמים או, למצער, לדכא את שאיפתם לעצמאות. ומסיבות חשובות לא פחות צריך לקוות שאין לנו חיילים המוכנים להשמיד רק כדי להשמיד. ממילא צריכה מטרתה של מלחמה מודרנית להיות יצירת הידברות. ואם בסופה לא נוצר שיח עם האויב, מדובר בכישלון".

הערות - איש במערב אינו רוצה להרוג או להשמיד לשם הרג או השמדה, ואולם כיצד אמורה מדינה דמוקרטית לנהוג כאשר היא מותקפת בנשק בלתי קונבנציונלי? האם לשיטתו של בורג היא אמורה להמשיך להיות "הוגנת", להיכנע לכוחות הרשע ולהפקיר את אוכלוסייתה שלה למשטר דיכוי עריץ?

אברהם בורג - "לכן נראה כי מנהיגות ישראל במלחמת עזה עתידה להיכשל בשמנו, ממש כמו מנהיגי הדת הפלשתינים המוליכים את עמם לעוד כישלון שיסודו התעלמות מהמטמורפוזה של מושג הניצחון: מהכרעה להידברות, מקטל לבניית גשרים. כמו הגשרים שנבנו לבסוף מעל המים הסוערים שבין פרל הארבור להירושימה, דרזדן ללונדון, דאבלין הקתולית לפרוטסטנטית, יש גשר משדרות לעזה. מי שלא יפסע עליו ינהיג את עמו לכישלון בכל מלחמותיו".

הערות - דבריו של אברהם בורג הם בגדר אוטופיה המתנפצים על אלפי טילי הקסאם והגראד ששוגרו לעבר ישראל בשבע השנים האחרונות. וכי איש בהנהגה הישראלית אינו מעוניין להגיע להידברות עם הפלשתינים על דו-קיום בשלום על בסיס של פשרה היסטורית (ההנהגה חלוקה בפרטים אך לא בעיקרון)? בורג במאמרו אינו מתייחס לשאלה המהותית, כיצד יכולה ישראל להגן על עצמה מפני כוחות האיסלאם הרדיקלי (אירן והכוחות הסוניים הקיצוניים) ומול האיום על עצם קיומה אשר יתפתח כאשר אירן תהפוך גרעינית? האם גם בתרחיש כזה יסבור בורג שאסור לישראל לאיים בשימוש בנשק גרעיני כדי להרתיע את אירן, שהרי פעולה כזו לשיטתו "מלחמת השמדה" פסולה ופושעת? כיצד המערב צריך לנהוג מול הכוונה המוצהרת של הכוחות האיסלאמיים הרדיקליים למוטט אותו מבפנים באמצעות הגירה ודמוגרפיה לצד טרור ומלחמת ג'יהאד שתביא להקמת מעצמה איסלאמית (ח'ליפות) החותרת להגמוניה גלובלית? האם גם בסוגייה זו צריך המערב, לדעתו של בורג, להתקפל ולוותר על ערכיו הדמוקרטיים והליברליים בפני האיסלאם הרדיקלי הכובש?

בסיכומו של דבר - העולם החופשי וישראל בכללו נמצא מזה מספר שנים תחת מתקפה החותרת במוצהר למוטטו ולנפץ את הדמוקרטיה והתרבות המערבית הליברלית. בראייה היסטורית ניתן לראות כבר כיום את שלבי התפתחותו של "נאציזם" בגרסתו האיסלאמית המטיף לרצח כל הכופרים, ובכללם יהודים ונוצרים, ולהשגת שליטה בעולם. אין מדובר באמירות בעלמא, אלא בתוכנית סדורה לה מטיפים אנשי אל-קאעידה, תנועת האחים המוסלמים העולמית וארגונים איסלאמיים נוספים. חכמי הלכה מוסלמים כבר התירו בפסקי הלכה לפני מספר שנים לעשות שימוש בנשק השמדה המוני לרציחתם של מיליונים במדינות המערב.

אמירות מעין אלה, בעלות נימה תבוסתנית, מחזקות את התחושה אצל אירן והכוחות הסוניים הרדיקליים ולפיה המערב נמצא בתקופה של שפל והמאה הנוכחית תהיה, כמובטח בכתובים, המאה של חזרת האיסלאם להיות הכוח הדומיננטי בעולם. מול הכוחות האיסלאמיים הרדיקליים המונעים מתוך אמונה דתית-משיחית קיצונית לא ניתן לקיים הידברות אפקטיבית שתוכל להפוך אותם ל"ידיד". האם בורג באמת מאמין שניתן בדרכי נועם להפוך את אוסאמה בן-לאדן לשותף למערב, לגרום לאחמדינג'אד לנטוש את אמונתו שהוא יביא להופעת המהדי (המשיח המוסלמי) לאחר שחרור ירושלים ורומא, או לשכנע מחבל מתאבד לוותר על 72 הבתולות בגן העדן?