לפתוח את הפה

מהו ריח פה?

ריח פה ("באשת הפה") היא תופעה בה ניכרים ריחות בלתי נעימים בעת נשימה, בין אם מקורם בפה ובין אם ממקור אחר. בעיה זו היא בעלת השפעה ניכרת (אישית וחברתית) על אנשים הסובלים ממנה או מאמינים כי הם סובלים ממנה, ומוערכת כסיבה השלישית בשכיחותה לפנייה לרופא שיניים, לאחר עששת ודלקת חניכיים.

למרות שמחקרים מראים כי כ-25% ויותר מהאנשים סובלים מבעיה זו, רופאים ורופאי-שיניים רבים הם בעלי ידע מועט או חלקי באשר לגורמים לה ולדרכים לטפל בה.

מהם הגורמים לריח פה?

במרבית המקרים (90%-85% מסך המקרים), ריח הפה נובע מהפה עצמו, כאשר 70% מהמקרים הם מהלשון. חיידקים היושבים על החלק האחורי של הלשון מפרקים נזלת המצטברת על החלק האחורי של הלשון, שאריות מזון ותאי אפיתל שנשלו, ויוצרים תוך כדי כך גזים נדיפים בעלי ריח עז.

מלבד הלשון, המהווה גורם למרבית המקרים, בשאר המקרים בהם ריח הפה נובע מהפה הסיבה היא שחזורים לקויים (כתרים, סתימות), תותבות לא נקיות או דלקת חניכיים. כאמור, ב-15%-10% מהמקרים ריח הפה אינו נובע מהפה עצמו - מרבית המקרים הללו מיוחסים לחלל האף, מיעוטם לדלקות שקדים וגרון, ובמקרים נדירים ריח הפה מיוחס לבעיות אחרות, כמו בעיות ריאה, כבד וכליות או מחלות מטבוליות. מערכת העיכול, שרבים טועים לחשוב כי היא קשורה לריח פה, מהווה רק שבריר אחוז מהמקרים.

כיצד ניתן לטפל בריח פה?

כמו במקרה של ריחות אחרים הנגרמים על-ידי חיידקים (ריח גוף, ריחות סביבתיים וכיוב'), הטיפול בריח פה לרוב דורש תחזוקה קבועה, ולא קיים פתרון מיידי חד וחלק.

קיימות כמה עצות המסייעות במרבית מקרי ריח הפה:

1. הקפדה על היגיינה אוראלית (צחצוח שיניים ושימוש בחוט דנטלי), בדיקה תקופתית וטיפול על-ידי רופא שיניים ושיננית;

2. ניקוי הלשון: מאחר והלשון היא הגורם העיקרי לריח פה, מומלץ להשתמש במנקה לשון פלסטי כדי לנקות אותה, בדגש על החלק האחורי של הלשון;

3. שתייה מרובה של מים: יובש פה הוא גורם סיכון לריח פה, ולכן יש להימנע מהתייבשות;

4. לעיסת מסטיק נטול סוכר: מסייעת להגביר את הפרשת הרוק;

5. תזונה נכונה: ארוחת בוקר בריאה וארוחות קטנות לאורך היום, מסייעות להגביר את הפרשת הרוק, כאשר האוכל עצמו יכול לסייע בהסרת השכבה יוצרת הריח מהלשון;

6. הימנעות מגורמי סיכון: עישון, צריכת אלכוהול, מצבי לחץ וגורמים נוספים;

7. שימוש בשטיפת פה אפקטיבית: מומלץ להשתמש בשטיפת פה נטולת אלכוהול. יש לנער היטב את השטיפה, למלא חצי פקק, לשטוף היטב בין השיניים ולגרגר (כשהראש מוטה לאחור והלשון מעט בחוץ), ולאחר-מכן להימנע משטיפת הפה, שתייה או אכילה במשך 30 דקות לפחות. כפי שמומלץ גם בשטיפות אחרות, לא מומלץ להשתמש בשטיפת הפה מייד לאחר צחצוח שיניים (עדיף מייד לפני השינה), משום שמשחת השיניים עלולה לפגוע ביעילות פעולת השטיפה.