נציבות שירות המדינה מערערת לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב המחייבת אותה לשלם למלכה רוול פיצוי חוזי של 15,000 שקלים (בתוספת ריבית ממאי 2010) בגין התקופה שבה הורחק מעבודתו בצו שיפוטי שניתן במסגרת הליך פלילי שנוהל נגדו.
רוול שימש בתפקיד פקיד בבית משפט השלום ברמלה ונעצר באוגוסט 2006 בחשד כי הנפיק אישורי הפקדת רישיון נהיגה פיקטיבי לאזרחים שרישיונם נפסל במסגרת גזר דין שהוטל עליהם, וזאת בתמורה לתשלום של אלפי שקלים.
רוול הורשע על-פי הודאתו בלקיחת שוחד, זיוף מסמכים והפרת אמונים ונדון ל-15 חודשי מאסר בפועל וקנס. בנוסף במסגרת הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה נקבע כי יפוטר לאלתר וייפסל לצמיתות מלמלא כל תפקיד בשירות המדינה ובהנהלת בתי המשפט.
רוול הגיש תביעה לתשלום שכר עבודה בגין התקופה בת 11 החודשים שחלפה מאוגוסט 2007 המועד בו ביקש לדבריו לחזור למקום עבודתו ועד תחילת יולי 2008 המועד בו החל לרצות את עונש המאסר.
השופט ציין כי השאלה הנתונה להכרעתו היא האם זכאי התובע לפיצוי כלשהו בקשר לתקופה בה הוא לא הושעה פורמלית מעבודתו מחד-גיסא, אך נמנע ממנו מלהופיע לעבודתו בבית משפט והוא לא הוזמן לעבוד בשום מקום אחר, מאידך-גיסא.
השופט
יצחק לובוצקי השתכנע כי התובע זכאי לפיצוי כלשהו ולו חלקי ומצומצם, שכן גם אם הוא הביא על עצמו את המצב העגום בו שהה באותה התקופה, אין פירוש הדבר שנציבות שירות המדינה הייתה פטורה מלשקול את השעייתו, או לחלופין מלפנות אל הנהלת בתי המשפט על-מנת לשבצו זמנית או חלקית לתפקיד המתאים למגבלות שהוטלו עליו אז.
אשר על כן החליט השופט לחייב את המדינה בפיצוי חוזי מסוים ומוגבל בשל אי-קביעת מעמדו של התובע במסגרת חוזה העבודה שבינו לבינה ואי הענקת "זכות טיעון" לתובע ב"זמן אמת".
בערעורה על פסק הדין טוענת נציבות שירות המדינה כי פסה"ד ניתן בניגוד להוראות החוק, הפסיקה ובניגוד להוראות התקשי"ר. לדברי הנציבות בית הדין האזורי טעה בקביעתו כי היה על המדינה לשקול את השעיית התובע זאת מאחר שבמקרים בהם העובד נותק ממקום עבודתו אין צורך לבחון את השעייתו, והטעמים העומדים ביסוד הליך ההשעיה שבחוק המשמעת אינם מתקיימים.
בנוסף טעה בית הדין האזורי בקביעתו כי היה על המדינה לנסות ולשבץ את התובע במקום אחר בהנהלת בתי המשפט בתפקיד שאינו נוגד את תנאי שחרורו בערובה. זאת בין היתר מאחר לא התקיים במקרה הנדון הליך השעיה ואף לא היה צורך לקיימו, ובנוסף העברה לתפקיד אחר אינה זכות המוקנית לעובד.
עוד נטען בערעור כי החלטת בית המשפט בהליך הפלילי נועדה לנתק את התובע לחלוטין מעבודתו בהנהלת בתי המשפט.
בערעור שהוגש באמצעות עו"ד דורית יפרח-דרורי מפרקליטות מחוז תל אביב נטען כי מעמדו המשפטי של התובע היה ברור, הוא נותק מעבודתו בנסיבות שאינן בשליטת המדינה כאשר הורחק ממקום עבודתו בהחלטה שיפוטית, וכי מעמדו היה של עובד הנעדר מעבודתו היעדרות שאינה מזכה בשכר.
לדברי הנציבות מניעתו של התובע מלהגיע למקום עבודתו נוצרה מכוח החלטה שיפוטית בשל מעשים פליליים שיוחסו לו ואשר נעשו במסגרת עבודתו בשירות המדינה, ובנסיבות אלו לא קם הצורך להשעותו ולא הייתה מוטלת על המדינה כל חובה לספק לו מקום עבודה חלופי.
