סנו טוענת כי קיים חשש כבד, לפיו משרד הביטחון נוקט בפעולות שתוצאתן הקרובה לוודאי תוביל לזכייה ידועה מראש של הספק הזוכה ברציפות מזה 13 שנים מאז שנת 2001 במכרזי המשרד לרכש חומרי ניקוי וכלים חד-פעמיים, שהיקפם הכספי השנתי נאמד בעשרות מיליוני שקלים.

זאת, לטענת סנו, תוך פגיעה בעקרונות הבסיסיים ביסוד דיני המכרזים, ובראשם עיקרון השוויון, קיומה של תחרות הוגנת ושקופה, וסיכול האפשרות להתקשרות אופטימלית כלכלית במכרז העוסק בכספי הציבור.

לטענת סנו, מעיון במסמכי מכרזי משרד הביטחון עולה, כי תנאיהם אינם מאפשרים השתתפות ותחרות הוגנת ושוויונית במכרזים, לנוכח העובדה שתנאיהם והמידע שנמסר בהם מקנים יתרון מכריע ובלתי הוגן לספק הקיים של המשרד, אשר מכיר בצורה אינטימית את כמויות המוצרים נשוא המכרזים אותם רוכש המשרד מדי שנה, בעוד למציעים הפוטנציאליים האחרים סופק מידע משוער ולא מדויק.

לדברי סנו, משרד הביטחון נמנע מלתת נימוק כלשהו - ענייני או אחר - השולל את מתן המידע המבוקש ותיקון מסמכי המכרז. אשר על כן פנתה סנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה מנהלית להורות למשרד הביטחון לתקן את מסמכי המכרז שפורסם במהלך חודש מרס לרכש חומרי ניקוי וכלים חד-פעמיים ליחידות צה"ל בהיקף מוערך של כ-171 מיליון שקלים. זאת באופן שיצורף למכרז פלט מידע מלא ומאומת של הכמויות שנרכשו על-ידי משרד הביטחון בין השנים 2013-2011 של הפריטים שצוינו במכרז.

בעתירה נאמר כי המידע שסופק על-ידי משרד הביטחון על אודות הכמויות המשוערות של הפריטים שיירכשו על ידו יוצר פער ענק, בלתי סביר, לא מחויב ולא שוויוני במידע שניתן על-ידי המשרד ביחס לכמויות הנרכשות.

לדברי סנו, בעוד הספק הקיים מכיר בצורה אינטימית את הכמויות המדויקות שנרכשו על-ידי המשרד בשנים האחרונות, הרי שבידי המציעים הפוטנציאליים האחרים, ובכללם סנו, אין מידע כאמור, דבר היוצר יתרון מידע מהותי, בלתי סביר ובלתי שוויוני לספק הקיים, ומוביל לכך שהמכרז אינו אלא תחרות למראית עין בלבד.

לדברי סנו, באמצעות עו"ד גיל חגי, היתרון הניתן לספק הקיים בהיותו היחיד היודע את הכמויות דה פקטו שרכש המשרד בשנים האחרונות, מאפשר לו בין היתר להרכיב הצעת מחיר בה יציע מחיר נמוך לגבי פריטים שבפועל אינם נרכשים על-ידי המשרד או נרכשים בכמויות קטנות, ומאידך-גיסא ביכולתו לתת הצעת מחיר יקרה ביחס לפריטים הנרכשים בכמויות גדולות יותר מאלה שצוינו בהשערת הצריכה השנתית.

לסיכום טוענת סנו בעתירתה כי ניסוח מסמכי המכרז אינו כדין ונעשה בחוסר סבירות קיצוני, פוגע בשוויון בין המציעים ומאפשר מכרז שתוצאתו המסתברת הינה אחת ויחידה.