בסקר שנערך על-ידי האקדמית גורדון, מכללה לחינוך בחיפה נמצא כי 93% מהמורים גאים בעבודתם בהוראה. כ-44% אינם שבעי רצון מאיכות התלמידים ו-60% מאמינים כי מעורבות ההורים פוגעת. עוד עלה בסקר: רוב המורים סבורים כי אין לערב דעות פוליטיות בכיתה ולא מצליחים להבין את הרפורמות של השר פירון.
בסקר שנערך בקרב מאות מורים על-ידי ה"אקדמית גורדון", מכללה לחינוך והכשרת מורים בחיפה באמצעות מכון Panels Politics עולים נתונים מעניינים על-אודות המורים בישראל, שנת 2014. על-אף גאווה גדולה במקצוע ההוראה, ניכר כי המורים פחות גאים בתלמידים ומאמינים כי רמת המעורבות של ההורים בישראל פוגמת בהישגי ילדיהם. בנוסף, ניכר בלבול גדול בקרב המורים לגבי רפורמות שונות של שר החינוך, אך רובם נוטים להסכים עמו בכל הנוגע להשארת הדעות הפוליטיות מחוץ לקוטלי בית הספר.
גאוות יחידה - "גאים להיות מורים"
93% מהמורים גאים לעבוד במקצוע ההוראה (61% מהנשאלים מאוד גאים ועוד 32% די גאים בעבודתם). לנוכח הדעה הרווחת כי מקצועות ההוראה אינן פופולריות ואינן מספקות גאווה, נתון זה מהווה ממצא מפתיע. פרופסור יחזקאל טלר, נשיא האקדמית גורדון מסביר נתון זה: "הדימוי העצמי של המורים עולה בשנים האחרונות. יותר ויותר מורים הם אקדמאיים ובעלי תארים שניים. הזהות המקצועית מעלה את הזהות העצמית ויחד עם האוטונומיה שמוענקת יותר ויותר בשנים האחרונות למורים ממשרד החינוך מעניקה למורים גאווה מקצועית רבה יותר".
עוד עלה מהסקר כי מקצוע ההוראה היה בחירתם הראשונה של 57% מהמורים. בקרב המורים החדשים אגב, (עד 5 שנים במקצוע), נרשם נתון שונה - 65% דיווחו כי ההוראה לא הייתה בחירתם הראשונה כאשר חשבו על מקצוע לחיים. 90% מהמשיבים אינם מתחרטים על החלטתם לעסוק בהוראה. אגב, נושא השכר נותר בעייתי בקרב מורי ישראל כאשר 58% מהמורים הביעו שביעות רצון בינונית מהמשכורת אותם מקבלים.
אולי ההורים אשמים?
בשנים האחרונות דובר רבות על חוסר שביעות הרצון של ההורים מהמורים בישראל. כזכור, בסקר אחר של האקדמית גורדון שנערך לפני כחצי שנה, 59% מההורים אינם שבעי רצון מתפקוד המורה של ילדיהם ו-74% מהם לא מייחלים לילדיהם להיות מורים בעתיד. בסקר השנה ניכר כי מורי ישראל חשים מאוימים: 60% מהמורים סבורים כי מעורבות ההורים מוגזמת ופוגמת בעבודת צוותי ההוראה. 72% המורים הוותיקים (מעל 15 שנה במקצוע) חשים שמעורבות ההורים היא אינה לטובה. 56% מהמורים מרגישים שההורים מזלזלים בצוותי ההוראה. פרופסור יחזקאל טלר מאשים את ההורים גם הוא: "מי הסמיך את ההורים להגיד למורה מה הילד צריך במהלך לימודיו בבית הספר? ישנם הורים שמצפים שהמורים יחנכו את הילדים לחלוטין ולאחר מכן מוצאים עצמם מאוכזבים".
ד"ר נטע ברנסקי, סגנית נשיא האקדמית גורדון מציעה הקמת קואליציה של הורים ומורים: "אין מספיק נקודות השקה בין המורים להורים. נוצר נתק בין הצדדים במקום לעבוד יחד למען מטרה משותפת- הילד. קואליציה סביב הילד תהווה פתרון הולם".
המורים מודאגים ממצב התלמידים ומעתיד המדינה
לנוכח מקרי האלימות והאונס הרבים אשר פוקדים לאחרונה את מערכת החינוך, ניכר כי המורים חרדים לעתיד המדינה אך שומרים על אופטימיות זהירה: כמחצית מהמשיבים (47%) מודאגים מאוד לאור מקרי האלימות מחד וההישגים הנמוכים של התלמידים מאידך. עוד 40% מודאגים אך נוטים גם לראיה אופטימית. רק 2% מהמורים מעודדים לאור הישגי התלמידים כיום. פרופסור יחזקאל טלר, נשיא האקדמית גורדון אינו מקבל נתון זה: "ממה המורים מודאגים? מתוכניות הלימודים? השאלה שנשאלת היא מה עושים המורים בשביל לתקן את הנתון הזה אשר כל-כך קשור בהם? זה מרגיש כאילו המורים מנסים להפיל את האשמה על מישהו אחר".
שביעות רצון נמוכה נרשמה מאיכות התלמידים (44%), רמת התלמידים הוערכה כנמוכה במיוחד בקרב מורים בוותק של 6-15 שנים (53%). מורים וותיקים יותר נטו לראות את איכות התלמידים כבינונית (62%).
מבולבלים מהרפורמות של השר פירון? גם אנחנו
למרות כי הרוב המוחלט של המורים (78%) חושבים שהעובדה שפירון בא מתחום החינוך תורמת וחשובה, ניכר כי רובם העניק לשר בתום שנה לכהונתו ציון בינוני להישגיו: 64% מציבור עובדי ההוראה בישראל העניקו לשר הערכה בינונית. הציון הממוצע שקיבל השר בקרב המורים הינו 3.98 (בסולם של 1-7). אולי הסיבה לכך הינה שרובם מבולבלים ואינם עוקבים אחר הרפורמות השונות: כאשר נשאלו המורים לדעתם על רפורמת "למידה משמעותית", 51% פשוט אינה הכירו אותה. לגבי מהלכים נוספים של השר: 69% בעד קיצור החופש הגדול ו-77% בעד החזרת תאריך תחילת שנת הלימודים לראשון בספטמבר.
מרוצים מהעמיתים, רק שישאירו עמדות פוליטיות בחוץ
מורי ישראל ערבים זה לזה? כנראה שכן. ממוצע של ציון 4.8 (בסולם של 1-7) נתנו המורים לעמיתיהם המורים כשנשאלו על רמת איכותם. בעקבות פרשת אדם ורטה, ניכר כי רוב מורי ישראל (57%) חושבים שעל המורה להישאר ניטרלי ולא להביע עמדות פוליטיות בכיתה. מורים בבתי הספר היסודיים מביעים עמדה מוצקה יותר כנגד הבעת עמדות פוליטיות (68%). פרופסור יחזקאל טלר מעודד את המורים לדון גם על פוליטיקה בכיתה: "מורה חייב להיות בעל אומץ ציבורי כדי להתמודד עם שאלות פוליטיות כל עוד הוא מסביר בצורה מאוזנת את שני הצדדים. מורים חוששים מהסתבכות ממש כמו בפרשת אדם ורטה. יש עוד נושאים רגישים רבים לרבות מיניות, אובדנות ופשע בהם חייב להתעסק המורה. אסור לא לברוח מהנושאים שעל הפרק גם אם חושש מריקושטים".
עלייה בביקוש ללימודי הוראה במכללות החינוך
מנתונים שעלו לאחרונה על-ידי משרד החינוך, ישנה עלייה של 18% בביקוש ללימודי מקצועות ההוראה בארבע השנים האחרונות במכללות החינוך השונות. גם עלייה חדה של כ-37% בארבע השנים האחרונות בקרב סטודנטים שהסבו מקצוע לתחום ההוראה. ד"ר נטע ברנסקי, סגנית נשיא באקדמית גורדון מסבירה את הגידול בהסבת האקדמאית כ"בשלות אישיותית".
