בסקרים שביצע משרד החקלאות, באמצעות השירותים הווטרינריים, נמצא כי בשיעור ניכר של ביצי מאכל היו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן.

כך למשל, בשנים 2012-2011 נמצאו שאריות ביולוגיות בשיעור ניכר מהביצים. ב-2011 נמצאו שאריות של תרופה בשם קלופידול ב-20% מהביצים שנבדקו, ב-2012 נמצאו שאריות התרופה
בכ-18% מהביצים ושאריות תרופה בשם יונופורים בכ-22% מהביצים. עוד בשנת 2010 נמצאו שאריות של קלופידול ב-42% מהביצים שנבדקו. ביצי מאכל אינן אמורות כלל להכיל שאריות של תרופות אלה, מכיוון שנאסר לתת אותן לתרנגולות מטילות.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי כאשר ממצאים חריגים - דוגמת שאריות של תרופות - מתגלים בשיעורים ניכרים של ביצים שנה אחר שנה, עליו לפעול כדי לאתר את מקורו של הליקוי ולאכוף על האחראים לו למלא אחר הדרישות המקצועיות, כדי שהליקוי יתוקן במידת האפשר.

בתשובת משרד החקלאות נאמר כי "ממצאי הסקרים שביצענו השנה [2013] מלמדים שקיימת בעיה במכוני תערובת [המספקים מזון לתרנגולות מטילות] בכל הקשור לזיהום צולב של תרופות בתערובות [המזון למטילות]... שלא אמור[ות] להימצא בהן שאריות של תרופות. נמצא שרמת הזיהום בתערובות אלו נעה בין 5-10% לעומת רמות מקובלות באירופה שנעות בין 1-3%. הנתונים הועברו לידיעת היצרנים והם התבקשו לבנות תוכנית ניהול סיכונים בכדי ליעל ולשפר את הניטור הקיים כיום"; "בימים אלו אנו נערכים לביצוע דיגום חוזר במטרה לבחון את ישימות ויעילות הפעולות שנקטו היצרנים עד כה".

יוצא אפוא כי בעבר לא הושם בשרשרת הפיקוח על בטיחות המזון המשווק לציבור דגש מספק על בטיחות המזון הניתן לבעלי החיים ורק בשנת 2013 מצא משרד החקלאות שהמזון הניתן לתרנגולות מטילות גורם לזיהום שפוגע בביצי המאכל, והחל לטפל בליקוי.

בתשובתו מסר משרד החקלאות כי על-מנת שהאגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים, שהחל לפעול רק ביוני 2013, יוכל "לעמוד ביעדים ובתוכניות עבודה" דרושים לו בין היתר הקמת מעבדת מספוא, הכשרה והדרכה של מפקחים ו"בניית תשתית משפטית לקידום חוק המספוא".

רמה לא טובה במשחטות

דוח מבקר המדינה מצביע על ליקויים נוספים ב פיקוח על מוצרי מזון מן החי. בכל שנה משווקים בישראל מיליוני ק"ג של מזון מן החי, ובכלל זה בשר בקר, בשר צאן, בשר חזירים, בשר עוף, ביצים ומוצרי חלב. המבקר מצא את הליקויים הבאים:

• המזון שניתן לחיות המשק אינו מבוקר דיו וכולל לעיתים חומרים בלתי רצויים שעלולים לעבור לתוצרת המזון המשווקת לציבור;

• רק 30% מהמשחטות המשווקות לבעלי כנף לשוק המקומי בלבד הן ברמה טובה מבחינת עמידתן בדרישות מקצועיות ותברואתיות של השירותים הווטרינריים. לעומת זאת, כל המשחטות המשווקות גם לחו"ל הן ברמה טובה עד מצוינת;

• הווטרינרים הרשותיים בחלק מן היישובים בודקים את כלי הרכב המובילים תוצרת של מזון מן החי לתחומי היישובים בדיקה חלקית או שאינם בודקים אותם כלל. נוסף על כך, אין פיקוח של גורם ממשלתי על הווטרינרים הרשותיים בכל הנוגע לביצוע הבדיקות. פיקוח חסר היה בעיקר במסעדות ובאולמות שמחה. עוד נמצא כי לעיתים הייתה תדירות הביקורות שביצעו הווטרינרים הרשותיים בבתי העסק נמוכה - במקרים מסוימים נעשתה ביקורת כזאת רק פעם בשנה;

• יש רשויות מקומיות שחוקקו חוק עזר המאפשר להן להטיל קנס על בעל עסק שהחזיק מוצרי מזון מן החי שאינם ראויים למאכל אדם והתכוון לשווקם לציבור. אולם לא כל הרשויות המקומיות חוקקו חוק עזר כזה, ולפיכך אין בידן כלי אכיפה זה;

• השירותים הווטרינריים אינם עוקבים אחר שחיטה של צאן ושל חזירים, ולכן אין להם אפשרות לדעת אם בעלי חיים אלה נשחטו על-פי היתרי ההעברה לבתי המטבחיים.

משרד המבקר מתריע, כי יש מקום לחשש שמזון שאינו ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך אל הצרכן לא יאותר ויושמד כנדרש, אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור.

הוא קובע כי כדי למנוע סכנה לבריאות הציבור, על משרדי החקלאות, הבריאות והפנים לוודא שבתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות יתבצע פיקוח על מזון מן החי כנדרש.