קיים צורך אמיתי להסדיר את מעמדם של אולמות וגני אירועים.
כך התברר בדיון שהתקיים (יום ב', 26.5.14) בוועדת הפנים של הכנסת.
בדיון התברר שתפקודם של אולמות וגני אירועים אינו מוגדר באופן ברור (תעשיה או מסחר ושירותים או הגדרה שונה לחלוטין) וכי עקב דחיקתם מהערים הוקמו בשנים האחרונות אולמות בשטחים פתוחים או באזורי תעשיה שהוסבו למסחר ולשירותים. מכיוון שקיימים אולמות שזכו בקרקע ללא חובת מכרז עבור ייעוד של תעשיה, התנהלותם כעת בייעוד אחר (דוגמת מסחר) היא בלתי חוקית, ובאופן תיאורטי היה על בעלי אולמות להחזיר את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל ולזכות בקרקע בתהליך מכרזי.
בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון, אמרה כי נפגשה עם נציגי בעלי גני האולמות והאירועים והציעה להם מתווה לפתרון הבעיה, שעיקרו יהיה יצירת מסמך מדיניות שיגדיר את מעמדם של אולמות וגני האירועים ואת המקומות בהם ניתן להקימם ולהפעילם.
יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, איציק טייב, ביקש כי עד לקבלת מסמך המדיניות, יוקפאו הליכים נגד בעלי האולמות הפועלים שלא כדין. קיימים כ-65 אולמות וגני אירועים שנגדם תלויים ועומדים הליכים משפטיים. עו"ד בת אור כהנוביץ' ממשרד המשפטים אמרה כי ישנם כחמישה פרקליטים העוסקים בתחום זה והם מכירים את רגישות הנושא. עם זאת הדגישה כי בכל מקרה בו מתקיימים הליכים פליליים או שהוצא כבר צו הריסה, כל בקשה לעיכוב הליכים תידון לגופה.
בסיכום הדיון התחייבה בינת שוורץ, להכין את מסמך המדיניות בתוך 3 חודשים. המסמך יוצג בתחילת נובמבר. היושב-ראש ח"כ
מירי רגב ביקשה משוורץ לשקול גם אפשרות להקמת גני אירועים צמודי-דופן לבתי מלון המצויים ליד נופים יפים.