|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
העלייה בשיעור הזכאים לבגרות ככל הנראה אינה נובעת מירידה ברמתן ● אין שום עדות מחקרית לכך שהפרמטרים המרכזיים עליהם התלמידים אמורים להיבחן - רמת ההבנה וההעמקה בחומר, כושר הניתוח והיכולת לנסח תשובה - נפגמו
|
|
לא לומדים פחות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בין השנים 2006 ל-2012 אחוז הזכאים לבגרות עלה משמעותית במרבית קבוצות האוכלוסייה: יהודים לא חרדים (מ-57% ב-2006 ל-67% ב-2012), ערבים (ללא מזרח ירושלים, מ-35% ל-42%) ודרוזים (מ-44% ל-55%). עם זאת, בשתי קבוצות אוכלוסייה לא היה כל שינוי באחוז הזכאים לבגרות: חרדים (8% זכאות ב-2006 וב-2012) ובדואים (28% ב-2006 ו-29% ב-2012). כך עולה ממחקר שמפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל עם תחילת עונת הבגרויות. "בחינות הבגרות בישראל: סוגיות מרכזיות והצעה לרפורמה" - נייר מדיניות של נחום בלס, חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב - מראה כי בשנים האחרונות ניכרה מגמת שיפור ועלייה באספקטים שונים של בחינות הבגרות, ובניגוד לטענה הנשמעת רבות - אין הוכחה לכך שירידה ברמת הבחינות היא מה שהביאה לכך. הנתון המרכזי בהקשר זה הוא ששיעורי הזכאות לתעודת בגרות של האוכלוסייה הניגשת לבחינות הבגרות עולים בהתמדה. לפי המחקר, שיעור הזכאות לבגרות עלה מ-46% אחוז ב-2006 ל-50% בשנת 2012. הגידול משמעותי במיוחד לנוכח הגידול בחלק האוכלוסייה של הקבוצות שאינן ניגשות כלל לבחינות (חרדים ותושבי מזרח ירושלים שעלה מ12% ל-18.5%) והגידול בשיעורם של בעלי צרכים מיוחדים, ששיעורי הניגשים לבגרות בקרבם נמוכים. לדברי בלס, העלייה בשיעור הזכאים לבגרות ככל הנראה אינה נובעת מירידה ברמתן: "אמנם נעשו בעבר שינויים בבחינות, וביניהם צמצום היקף החומר הנדרש (מיקוד) והוספת מועדי ב' וג' לשיפור הציון, אך כל אלו לא מעידים על כך שרמת הבחינות עצמן ירדה. אין שום עדות מחקרית לכך שהפרמטרים המרכזיים עליהם התלמידים אמורים להיבחן - רמת ההבנה וההעמקה בחומר, כושר הניתוח והיכולת לנסח תשובה - נפגמו, או שהשאלות היום קלות או קשות יותר מהשאלות בעבר".
המבחן הפסיכומטרי
במחקר התגלה גם כי תלמידי ישראל לא לומדים היום פחות מבעבר, אלא יותר. בין 1995 ל-2010 ירד שיעור התלמידים הנבחנים במינימום המקצועות והיחידות הנדרשים לשם זכאות לבגרות (21 יחידות לימוד) מ-38% ל-29%, ואילו שיעור התלמידים שבחרו ללמוד לבגרות בהיקף רחב (31 יחידות לימוד ויותר) עלה מ-17% ל-29%. מדד נוסף שעשוי להעיד על רמת הזכאים לבגרות הוא ממוצע ציוני המבחן הפסיכומטרי. הפסיכומטרי, בהיותו מבחן מכויל, מאפשר להשוות בין ההישגים של דורות שונים, וירידה בציונים עשויה להעיד על רמה נמוכה יותר של בוגרי המערכת. אך הנתונים מראים שרמת המתקבלים לשנה א' במרבית המוסדות האקדמיים דווקא עלתה (באוניברסיטאות, למשל, הציון הממוצע בבחינה הפסיכומטרית עלה ב-15 נקודות בין 2002 ל-2012: מ-603 נקודות ל-618 נקודות). רק במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות, ששיעור הלומדים בהן עולה בעשור האחרון בהתמדה, רמת המתקבלים ירדה מאוד (מ-553 נקודות ל-532). עוד טענה נפוצה היא שהיקף הוראת המדעים בישראל נמוך. אולם במחקר של מרכז טאוב נבדק חלקן של שעות הלימוד במדעים ובטכנולוגיה בחטיבות הביניים (גילאי 14-12) לפי נתוני ה- OECD, והתברר שהוא בין הגבוהים במדינות המערב. נוסף לכך, בלס מצא כי בין השנים 1995 ל-2010 גדלו שיעורי הניגשים לבגרות במתמטיקה, בפיזיקה ובביולוגיה, כמו גם שיעורי העוברים והמצטיינים במקצועות אלו. למעשה, גידול זה עלה בהרבה על הגידול במספר התלמידים באוכלוסייה הרלוונטית (למעט בכימיה), כך שנראה שבמקום לדבר על משבר בהוראת המדעים, ראוי לדבר על הישג משמעותי. |
|
הצעה לרפורמה בבחינות הבגרות
|
|
|
|
התנדבות
|
|
|
|
חלק הערכים - יכלול הערכת התלמיד בתחומים התנהגותיים-ערכיים, כמו התנדבות, מאמץ והתמדה
|
| ▪ ▪ ▪ |
גורמים שונים משמיעים חדשים לבקרים טענות נגד בחינות הבגרות במתכונתן הנוכחית, למשל שהן מרדדות את התהליך הלימודי החינוכי ואינן מייצגות את תחומי הידע והכישורים הנדרשים לבוגר המערכת בחייו העתידיים, וגם שתפעולן יקר והן גורמות לבזבוז אדיר של ימי לימוד.
בניסיון להתמודד עם הטענות הללו הועלו במרוצת השנים הצעות רבות לרפורמות בבחינות הבגרות, אולם רובן לא ניסו לשנות מן השורש את הצורך בבחינות בגרות חיצוניות. לעומת זאת, חוקר מרכז טאוב נחום בלס מציע במחקרו הצעה מרחיקת לכת, שלפיה תעודת הבגרות תורכב משלושה חלקים:
• חלק הכלים - יכלול מקצועות שהם כלים חיוניים להשתלבות חברתית ותעסוקתית בחברה: שפת אם, שפה זרה, אזרחות, כישורי מחשב ואולי אף מתמטיקה. המבחנים בחלק זה יהיו ממוחשבים וייערכו במרכזי בחינה ארציים. כל נבחן יוכל לגשת למבחן כמה פעמים שירצה ומתי שירצה, והציון הטוב ביותר ייחשב לו בתעודת הבגרות.
• חלק הידע - יכלול את כל שאר מקצועות החובה והבחירה. הציון בחלק זה יינתן בבית הספר ויורכב מממוצע ציוני התלמיד במקצוע בשלוש שנות הלימוד האחרונות. ציון הגמר ייקח בחשבון את רמת הקושי וההעמקה במקצוע ויתבסס על דרכי ההערכה בכל מוסד חינוכי: מבחני סוף שנה בלבד, מבחנים ופרויקטים, פרויקטים עצמאיים וכו'.
• חלק הערכים - יכלול הערכת התלמיד בתחומים התנהגותיים-ערכיים, כמו התנדבות, מאמץ והתמדה.
אימוץ שיטת הבחינות המוצעת יכול לשמור על ערך התעודה כגורם מעורר מוטיבציה (התלמידים יצטרכו להקדיש את מלוא המאמץ ללימודים במשך שלוש שנים, ולא רק לקראת הבחינה), ולהותיר על-כנו את תפקידה כגורם ממיין במוסדות להשכלה גבוהה. בד-בבד עשויה התוכנית החדשה לחסוך מאות מיליוני שקלים המוקצים לתהליך כתיבת הבחינות ועריכתן ולתשלום גמולי הכנה לבגרות למורים, ואף לבסס את חשיבות ההיבט החינוכי והערכי בפעולת בית הספר.
|
|
|
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים - הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות - עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.
|
|
| תאריך:
|
01/06/2014
|
|
|
עודכן:
|
01/06/2014
|
|
יפעת גדות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מתורגמן מוסמך
|
1/06/14 16:32
|
|
|
בעוד עיריית יבנה ובאר שבע מסתיגות או אף מתנגדות לתוכנית הסכמי הגג, לבניית 20,000 דירות בשתי הערים יחד - דורשת עיריית בת ים להכליל אותה בתוכנית. העירייה אומרת כי היא מקדמת שלוש תוכניות לבניית 9,000 דירות בשלושה מתחמים בדרום-מערב העיר. במכתב לשרי האוצר, הפנים והשיכון דורשה העירייה להודיע מהם קני המידה להכנסת כמה ערים לרשימה, ולאי-כלילת ערים אחרות, ובהן בת ים - ולכלול בתוכנית גם את עירם.
|
|
|
|
|
קבוצת JT CAPITAL FUND הסינית לא תקנה 32% מכלל ביטוח, בכ-1.46 מיליארד שקל - הודיעה הבוקר (יום א', 1.6.14) כלל ביטוח. הסיבה: המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הטילה ווטו על העסקה, מסיבות שלא פירטה.
|
|
|
|
|
קבוצת המשביר 365 החזקות פירסמה (יום א, 1.6.14) את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2014.
|
|
|
|
|
תנועת אומ"ץ מבקשת מח"כ אמנון כהן לבחון את האפשרות שהוועדה לביקורת המדינה, בראשה הוא עומד, תמליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל ההיבטים הקשורים לשידור הציבורי, שהביאו להקמת ועדת לנדס וליוזמתו של שר התקשורת גלעד ארדן להעביר את החוק המפזר את רשות השידור בחודשים הקרובים ומקים במקומה רשות ציבורית חלופית.
|
|
|
|
|
בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל מתחיל את פעילותו (יום א', 1.6.14). בית הדין יעסוק בעררים שיוגשו על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה ושר הפנים בעניינים של הסדרת מעמד ותושבות: החלטות בענייני הכניסה למדינת ישראל, השהייה בה, היציאה ממנה וכן ענייני אזרחות שונים. הוא לא ידון בהעברת מסתננים למשמורת או בגירושם.
|
|
|
|
|
