שלטונות אירן ניהלו קמפיין מדכא ואכזרי בשלושת העשורים האחרונים נגד סטודנטים ואנשי אקדמיה, אשר באופן שיגרתי מוטרדים, נעצרים או שנאסר עליהם ללמוד או ללמד, בגלל פעילותם, השקפותיהם ואמונותיהם הלא-אלימות, כך מתפרסם (יום ב', 2.6.14) בדוח חדש של אמנסטי אינטרנשיונל.
הדוח - "מושתקים, מסולקים, נכלאים: דיכוי סטודנטים ואנשי אקדמיה באירן" - גם מדגיש את האפליה הנרחבת, בעיקר נגד נשים ומיעוטים דתיים, במערכת ההשכלה הגבוהה במדינה.
"האוניברסיטאות באירן נתפשות כבר מזמן כקרקע פורה להתנגדות. הרשויות הפגינו באופן עקבי אפס סובלנות כלפי קולות של התנגדות באוניברסיטאות, ומיהרו לסלק, לעצור, לענות ולכלוא סטודנטים ואנשי אקדמיה רק משום שהביעו באופן לא-אלים את דעותיהם או תמכו בפוליטיקאים מהאופוזיציה", אמרה חסיבה חאג' סחראווי, סגנית מנהל אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל.
"השלטונות באירן שמרו על אחיזת חנק על מוסדות אקדמיים, ואף אפשרו לגופי ביטחון ומודיעין לפקח על הליכים משמעתיים בקמפוסים. מאמצים בלתי נלאים להדק את אחיזת החנק על החופש האקדמי, לגרש סטודנטים אקטיביסטים לא-אלימים, נשים ומיעוטים דתיים, 'חנקו' את המוסדות האקדמיים באירן והותירו מעט מאוד מקום לחופש מחשבה וביטוי".
איסלום תוכנית הלימודים
הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל ממחיש כיצד הרשויות הגבירו את השימוש בטקטיקות דיכוי, במיוחד בעקבות בחירתו של הנשיא מחמוד
אחמדינג'אד ב-2005. אלו כללו מאמצים "לאסלם" את תוכנית הלימודים האקדמית כדי לטהר אותה מהשפעות "מערביות" וחילוניות כמו גם צעדים להקטנת מספר הסטודנטיות. כך, למשל, קורסים כגון 'לימודי נשים' הותאמו לאי-הכללת זכויות נשים על-פי החוק הבינלאומי, כדי להדגיש את "הערכים האיסלאמיים".
הרשויות השרישו כמדיניות את הנוהג של "סימון" ("starring"), באופן קבוע או זמני, האוסר לימודי השכלה גבוהה על סטודנטים שאינם פועלים לפי העמדות החברתיות והפוליטיות שכופה המדינה.
תחת הנשיא מחמוד אחמדינג'אד, פסקה באופן פתאומי העלייה המתמדת במספר הנשים הרוכשות השכלה גבוהה - כשנשים היוו למעלה ממחצית הסטודנטים בהשכלה הגבוהה ב-2002. הוצגו צעדים האוסרים על נשים להירשם למספר קורסי אקדמיה שנתפסו כמתאימים יותר לגברים, כגון הנדסת כרייה. הוטלה גם שיטת מכסות מגדר במטרה להגביל את מספר הנשים המתקבלות לאוניברסיטאות.
למרות צעדים מבורכים ראשוניים על-ידי ממשלו של הנשיא חסן רוחאני, על-מנת לאפשר את שובם של מספר סטודנטים ואנשי אקדמיה לאוניברסיטאות, המצב עדיין קשה. האיסור על השכלה גבוהה עדיין מוטל על מאות סטודנטים ורבים עדיין כלואים, בנוסף למספר מעצרים טריים מאז בחירתו של רוחאני לנשיא.
עם סיומה של השנה האקדמית הראשונה תחת ממשלו, מגבלות רבות עדיין מוטלות, והרשויות באירן עדיין לא נקטו בפעולה במטרה להבטיח את קיומו של החופש האקדמי נשמר ואת ביטולם של חלק מצעדי הדיכוי שהוטלו בעת שלטונו של מחמוד אחמדינג'אד.
הפרדה מגדרית
ההתחזקות ב"התאסלמות" של ההשכלה הגבוהה, בין היתר על-ידי הגברת האכיפה על הפרדה מגדרית בקמפוס ועל קוד הלבוש לנשים ולנערות, כמו גם מכסות, תחת מחמוד אחמדינג'אד, ממשיכה להיות בעלת השפעה מרתיעה על נשים הנרשמות ללימודים גבוהים.
הרשויות ומנהיגים דתיים ממשיכים להאשים את השכלתן של נשים בשיעורים גבוהים יותר של אבטלה בקרב גברים, עלייה בגירושין, וירידה בשיעור הילודה הלאומי, כשבנאומיו האחרונים של המנהיג העליון הוא קרא לגידול בילודה.
"המגבלות בתמיכה ממשלתית על גישתן של נשים להשכלה הגבוהה מפלות מטבען ומהוות הפרה בוטה של מחויבויותיה של אירן, להבטיח כי החינוך יהיה נגיש באופן שווה לכולם. הפרדה מגדרית, מכסות מפלות ואיסור על נשים ונערות ללמוד קורסים מסוימים חייבים להיות מבוטלים לאלתר", אמרה חאג' סחראווי .
לא רק נשים
המגבלות על הנגישות להשכלה גבוהה אינן מוטלות רק על נשים. בכל שנה, נמנעת הגישה להשכלה גבוהה גם מעשרות סטודנטים המשתייכים לדת הבהאית, לאחר שעברו את בחינות הכניסה, או שהם מסולקים מאוחר יותר. השלטונות חושדים בבהאים והם נרדפים על ידן, לרבות מעצרים ומאסרים. למרות מספר הולך וגדל של ראיות הסותרות זאת, שלטונות אירן ממשיכים להכחיש בפומבי סילוקים או מאסרים על בסיס אמונה דתית.
"שלטונות אירן חייבים להבטיח שתישמר הזכות לחינוך לכל. הנשיא חסן רוחאני חייב לעמוד בהבטחותיו לגבי שוויון הזדמנויות לכל, ללא הבדל דת ומוצא אתני. המציאות באירן היא שאם אתה מקבוצת מיעוט או אם אתה מחזיק בדעות שאינן תואמות לדעות המוצגו על-ידי המדינה, אפשר שתישלל ממך האפשרות לרכוש השכלה גבוהה", אמרה חאג' סחראווי .
על-פי המשפט הבינלאומי, אין למנוע מאיש השלמת השכלה על בסיס מין, נטייה מינית, זהות מגדרית, מוצא אתני, לאום, דת או אמונות מצפוניות אחרות.
המחאות ההמוניות שבאו בעקבות הבחירות לנשיאות השנויות במחלוקת באירן ב-2009 הובילו לנקיטת אמצעים אלימים, כולל פשיטות על אוניברסיטאות ומעונות עם מאות תלמידים שכונסו, הוכו ונעצרו. רבים הוחזקו ללא משפט לתקופות ממושכות ובמקרים רבים סטודנטים עונו או היו נתונים להתעללות במעצר. עשרות עדיין מרצים תקופות מאסר כיום.
פגיעה בביטחון הלאומי
הדוח מפרט את המקרים של עשרות סטודנטים ואנשי אקדמיה אשר נמצאים מאחורי סורג ובריח לאחר שהורשעו באישומים של פגיעה בביטחון הלאומי כגון "הפצת תעמולה נגד המערכת" או "העלבת המנהיג העליון". רבים מהם הם אסירי מצפון המוחזקים במאסר אך ורק מימוש זכויותיהם באופן לא-אלים.
"מבחן חשוב לממשלת אירן תחת הנשיא חסן רוחאני יהיה האם ובאיזו מידה כוחות הביטחון ישחררו את אחיזתם במוסדות האקדמיים. יש להעניק לאוניברסיטאות את החופש לבסס עצמן כתחנות כוח של מחשבה עצמאית וחופש ביטוי", אמרה חאג' סחראווי.
