הסודות והשקרים של אולמרט

עליבותה של התקשורת הישראלית הגיעה בסוף השבוע לשיאים חדשים ב"ראיון פרידה" כבקשתך שהעניק ראש הממשלה אהוד אולמרט לכתב הלשכה שלו, בן כספית, שקיבל בהזדמנות זו אתנן רב נפח על שירותיו הבזויים לאולמרט לאורך כל תקופת כהונתו.

מסתבר שמלחמת 'עופרת יצוקה' יצקה כמות בלתי מוגבלת של אדרנלין באולמרט, שחזר אל עצמו בגדול, הגביר את כמות הביטחון העצמי שלו, וחידש את מלאי השחצנות האישית. אולמרט הפך בזכות חיילי צה"ל מפגר פוליטי מודח לנשר חול שממריא מחדש ומאותת לנו על כוונתו לחזור לתפקידו מוקדם יותר מכפי ששיערנו, בעזרת סעייניו בתקשורת הכתובה והאלקטרונית.

לפני כמה שבועות זכה כבר כספית למקדמה כספית נאותה כאשר אולמרט אישר באמצעות מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, המשמש מטעמו כמפקח על רשות השידור, את מינויו כמראיין קבוע באולפן שישי לצד איילה חסון, המשרתת התקשורתית האישית של אולמרט.

מסיבות טקטיות העדיף הפעם אולמרט את עיתון 'מעריב' כשופר להפצת שקריו הנאלחים, סודותיו הלא כמוסים, ולצורך ניהול חשבונות עם אישים פוליטיים שאילצו אותו להיפרד מהחיים הציבוריים בעודו באיבו במיטב שנותיו המושחתות. אולמרט הוא אשף התמרונים. כלי תקשורת אחרים שלא סרים למרותו של אולמרט דוגמת החינמון 'ישראל היום', מוחרמים. לחלוטין. עיתון 'הארץ' נענש על כך ששימש באחרונה במה קבועה להפצת עמדותיו של שר אהוד ברק. 'ידיעות אחרונות' הועמד בפינה זמנית ע"י אולמרט בגלל סטייה מהקו הקבוע. אולמרט לא שוכח שהעיתון סייע בעבר רבות בניסיונות חוזרים ונשנים לחפות על מעלליו. אולמרט זכה בשעתו לליקוק עמוק בטורו של יאיר לפיד, שהתגלה פעם נוספת כתפוח שגדל על עץ משפחתי תקשורתי שהעניק בקביעות צל אוהד לאולמרט הנוכל (במקביל לפרסום הטור בעיתון, לפיד חיבק את אולמרט ולא היסס להתרפס בפניו כדרכו בהעדר קודש).

אבל אל חשש, אולמרט לא יוותר על 'ידיעות אחרונות'. אחרי שעורכי העיתון ילמדו, לקח יזכה העיתון לתגמול באמצעות כמה הדלפות. אולמרט הערמומי והמתוחכם נוהג לבחור לעצמו, בעיתוי שעונה על צרכיו, גם את הכתבים והשדרים שהוא מעניק להם את חסדיו. ממי הוא מצפה לכך שהשאלות שישאל יהיו מוכרות לו מראש, לעולם לא ישאל שאלות שאינן נוחות לו, ואם חלילה ישכח המראיין להציג לו שאלה מוזמנת, הוא יטרח להכניסה לפיו ולא נודע כי בא אל קירבו.

בספרי החדש 'זעקי ארץ מושחתת' שהוחרם ע"י התקשורת, בגלל שלא הייתי שותף להסתרת כשליה המוסריים, אני מגלה אודות כתב פוליטי לשעבר של הטלוויזיה הישראלית שניגש בשעתו אל אולמרט בשעה שישב על כיסא האיפור, הציג בפניו את כמה מהשאלות שהוא עומד לשאול אותו באולפן ושאל אותו: "האם הן אינן קשות מדי".


דמעות תנין

בן כספית, חסר חוט השדרה, פתח את הראיון הסכריני עם אולמרט ב'מעריב' בשאלה: "איך הרגשת כאשר ראית את הרופא הפלשתיני עזלאדיין אבו עלייש שאיבד את שלוש בנותיו בהפגזה של צה"ל?"
אולמרט: "בכיתי. מי לא בכה? איך אפשר שלא לבכות".

בכיו של אולמרט כיכב גם בליל שבת האחרון. בראיון שערך יאיר לפיד עם אבו עלייש, לפיד לא שכח לאזכר זאת מסיבות שאני לא מתקשה לנחשן. משום מה איני יכול לשכוח בכי קודם של אולמרט שאירע לפני כמה חודשים. באותה עת הפגינו שרידי הניצולים הקשישים של השואה מול משרד ראש הממשלה בגין עושק זכויותיהם ונטילת כספם ע"י הממשלה. בן כספית טרח לכתוב למחרת ב'מעריב' שאולמרט בכה בלילה בביתו כאשר נזכר במשפחתו שנספתה בשואה. היו כאלה שטרחו להבהיר לכספית שמשפחתו של אולמרט שהתה בתקופת השואה בחרבין וניצלה.

ההסבר הדחוק שנתן כספית היה "הוא בכה בגלל משפחתה של רעייתו עליזה". יכול להיות שאהוד אולמרט בכה על משפחתה של רעייתו עליזה. אני רק סקרן לדעת אם גם היא בכתה באותו ליל דווי דמעות תנין סינתטיות.

בראיון השירות ב'מעריב' שהוכתר תחת הכותרת 'עכשיו אתם מתמודדים', הוא פסל את אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה, וטען שאין לו את הכישורים המתאימים. בהקשר לכך תקע כספית בשופר עובדה אחת לדוגמא המאששת זאת, "אהוד ברק נכשל כשלון הכי מהדהד כראש ממשלה. מאז ומעולם הוא לא האמין בתהליך השלום".

מרבית השאלות המתחננות בראיון היו מיועדות להנחתה.
כספית החנפן: "של מי הייתה המלחמה הזאת? שלך, של ברק או של ציפי לבנ ? עושה רושם שיש עכשיו קרב קשה על הקרדיטים".
אולמרט הצבוע: "אני לא אריב עם אף אחד על הקרדיטים. כולם היו בני. כולם היו חלק מהמערכת שאני עומד בראשה. שר הביטחון, שהוא שר ביטחון בסדר גמור, שרת החוץ שאני חושב שהיא שרת חוץ מצוינת".
כספית מתדלק את המרואיין: "אלה השניים שגירשו אותך מלשכת ראש הממשלה".
אולמרט השקרן: "אף אחד לא גירש אותי".
כספית המופתע: "למה? לא הוא והיא? ברק ולבני, כל אחד לחוד ושניהם ביחד".
אולמרט היהיר: "לא גורשתי. אילו הייתי רוצה הייתי נשאר. לאף אחדל א היה הכוח והיכולת לגרש אותי. זו הייתה החלטה שלי מתוך תחושה של אחריות ציבורית, בגלל שנוצרה איזו שהיא אווירה שבה היה עלול להתעורר בציבור שהחלטות מתקבלות ומושפעות מהמצב שהתמודדתי אתו. רציתי למנוע את זה, לכן התפטרתי".
כספית על תקן של יועץ: "עזוב, הרי שנינו יודעים שאתה מתחרט. כמעט כל המקורבים והחברים שלך אומרים היום שהייתה זו שגיאה להתפטר. היית צריך ללכת עם ברק עד הסוף והוא היה ממצמץ".
אולמרט התחמן: "אני לא מתחרט. נכון, רבים אומרים לי את זה בחודשים האחרונים, אבל בסוף מה שחשוב הוא האינטרס הלאומי. הנחתי כאן יסודות להרבה דברים טובים".
כספית המתחנחן: "זה נשמע כמו נאום קאמבק שלך. מתי אתה חוזר?"
אולמרט המניפולאטור: "אני לא חוזר. שלוש שנים עבדתי קשה מאוד, הגיע הזמן לנוח". במקומות אחרים בראיון יש דווקא רמזים הפוכים. כך, למשל, כספית מפתח באוזניו של אולמרט את התיאוריה שעל פיה התמיכה הסמויה שלו בבחירתו של נתניהו לראש הממשלה, נובעת מכך שהוא מצפה לכך שכהונתו של ביבי כראש ממשלה תהיה קצרה וכך תיסלל הדרך לשובו. אם לעומת זאת תבחר לבני כראש ממשלה, תנעל בפניו סופית הדלת הפוליטית.

אולמרט הגיב בתשובה תלת פרצופית. תחילה אמר: "קדימה היא המפלגה שלי ולא אעשה שקר בנפשי. אני תומך בציפי בקדימה ומקווה שנצח בבחירות. אני רוצה שהיא תהיה ראש הממשלה". מיד לאחר מכן לא שכח אולמרט לציין שאין לו מושג אם היא מתאימה לתפקיד זה. לא קשה היה להסיק שהוא מאמת את הסיסמה הגנוזה של הליכוד שהתפקיד של ראש הממשלה גדול על לבני.

אחר כך בהקשר לכך, יצק אולמרט גופרית על ברק כאשר קבע: "הניסיון של ברק לעשות דה-לגיטימציה ללבני הינו בלתי מוסרי בעליל ואני לא מוכן להיות שותף לזה". כך או אחרת, מי שיתמזל מזלו ויוכל להציץ בפתק שיניח אולמרט בקלפי ביום הבחירות לכנסת, עלול להיות מופתע. מתוך אבחון מקצועי של התנהלותו האופורטוניסטית, אני מהמר על כך שיצביע לליכוד.


בוחש בעסקים אפלים

כספית לא היה אולי מודע לכך שלתמיכתו הגורפת של אולמרט בנתניהו ולחיבה הרבה שהוא מפגין באחרונה כלפיו בפומבי יש רקע נוסף. נתניהו מעל בתפקידו כראש האופוזיציה, כאשר החריש ולא אמר מילה בגנותו של רב המושחתים אהוד אולמרט בתקופה שבה נחשפו בזו אחר זו פרשות שחיתות חמורות שכללו, בין השאר, גניבת כספי ציבור, קבלת שוחד, רישומים כוזבים, הפרת אמונים ומינויים פוליטיים. אולמרט מכיר לו תודה על כך.

לאורך כל הראיון לא טרח כספית לשאול אפילו שאלה אחת על מעשי השחיתות המפלצתיים של אולמרט, שנפשם של אזרחי המדינה נקעה מהם ובשורה התחתונה, בגינם הגיעה תקופת שלטונו לקיצה. מה לעשות? כספית שכח שהוא עצמו קרא בשעתו לאולמרט ללכת מיד הביתה בכמה מאמרים מתלהמים נגד אולמרט, בשל התנהלותו המושחתת והפגיעות החמורות החוזרות ונשנות שלו ושל שליחיו לדבר עבירה בשלטון החוק.

בראיון יש גם חלק בידורי. כספית מתעקש לשאול את אולמרט אם הוא מתכוון לנקום בברק ובלבני על מה שעוללו לו בכך שהביאו להדחתו.
אולמרט: "אשתי אומרת לי שאני אדם שלא יודע לשנוא, שלא יודע לנקום. אני באמת לא כזה וגם לא מסתכל אחורנית. החיים קצרים... כמה זמן יש לך כדי לבזבז את כל האנרגיות הנפשיות על מה שהיה וכשיש לך כל כך הרבה מה לעשות?". איזו בדיחה מקאברית, משנשמעה מפיו של האיש שכל חייו הוא נוקם ונוטר ומטמין "מטענים" אצל אויביו האישיים והפוליטיים. למרבה האירוניה, גם בראיון זה הוא פורע חשבונות בדרך פתלתלה עם ברק ועם לבני.

הראיון של כספית עם אולמרט רווי צער בולט של המראיין על הפרידה מהמרואיין שהדליף לו בשנים האחרונות הרבה כותרות, ומשאלה גלויה שיחזור אלינו בהקדם. כספית דואג אפילו לענייני הדיור של אולמרט אחרי שיפרוש. הדירה של בני הזוג אולמרט ברחוב שינקין בתל אביב צרה מדי עבורם. אולמרט מעוניין להתגורר במגדלי אקירוב באזור יוקרה ההולם את מעמדו ונהנתנותו. עם אקירוב הוא יסתדר במחיר מבצע... אקירוב חייב לו כל כך הרבה על מה שעשה למענו, והביע את תודתו ברכישה מאסיבית של ציוריה של עליזה במחירים מופקעים.

אבל עליזה מסרבת בשלב זה לגור במגדל יוקרתי כל כך. לעומת זאת לא מדאיגה את כספית העובדה שעדיין נשארו עוד כמה חלקות ערכיות ומוסריות במדינה שאולמרט לא הצליח עדיין להרוס אותן. כדאי אולי להעניק לו קדנציה נוספת כדי שישלים את המלאכה הבזויה. מאז חצה כספית את הקווים בחזרה לחיקו של אולמרט, חזר בשאלה תקשורתית ולמרבה הבושה התמסר לאולמרט מחדש ללא תנאי. מן הסתם יחקה כספית בקרוב את שותפתו איילה חסון, שממשיכה לשרת אותו בדרך של הפוך על הפוך ועוד פעם הפוך. חסון ממשיכה להעניק לאולמרט שירותים בכך שהיא מנסה לגמד את לבני ולהבליט את מופז כיורש, במקרה שתמעד ולא תבחר כראש הממשלה. בעת ובעונה אחת החלה חסון במסע חנופה כלפי ביבי, הביעה צער על החשיפות התקשורתיות שלה שפגעו בביבי והתפייסה איתו.

חבל שלא מסבירים לביבי שחסון דואגת לא רק לו, אלא גם לכך שלא תפגע והשכר הגבוה שהיא מקבלת ברשות השידור ימשיך לזרום לכיסה. לכספית אין בעיה ללכת בדרכה של חסון - גם הוא חובב כסף. תנועת אומ"ץ, לעומת זאת, לא מתכונת לעמוד מנגד ובכוונתה להמשיך ולחשוף פרשות שחיתות חדשות של אולמרט. באחרונה הגיע אלינו מידע חדש המעלה חשדות שאולמרט בוחש מחדש באמצעות שליחיו החדשים בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, כפי שעשה בעבר בסיוע יו"ר הסתדרות העובדים לאומית לשעבר אברהם הירשזון, שהיה בן בריתו הפוליטי של אולמרט ושותפו לעסקים אפלים.


ככה תבנה חומה

אולמרט מינה בשעתו את הירשזון כשר האוצר, והעדיף על פניו את עמיר פרץ שנתמנה כשר הביטחון והיה שותף פעיל של אולמרט למחדלי וכשלי מלחמת לבנון השנייה. הירשזון נאלץ לפרוש מתפקידו, אחרי שנחשפו ברבים מעשיו הפליליים בסיועה של מעיין אגם, עובדת מסורה, אזרחית טובה ומצפונית בהסתדרות העובדים הלאומית ששיתפה במידע את מבקר המדינה, המשטרה ואומ"ץ, שפעלו במקביל ועדיין לא השלימו את מלאכתם. אגם, שקיבלה אות מופת מאומ"ץ על פעילותה המבורכת, התפטרה בינתיים מתפקידה בהסתדרות.

הירשזון עומד לדין בימים אלה באשמת מעילה וגניבת כספי ציבור. אולמרט לא טרח להגיע באחרונה לחתונתו של עופר, בנו של הירשזון, מחשש שיזהו מחדש את הקשר האמיץ שהיה ביניהם. אומ"ץ לא תחסוך במאמצים, ותנקוט בכל הדרכים הציבוריות והמשפטיות כדי למנוע את שובו של אולמרט לכס ראש הממשלה בטרם ייתן את הדין על כל העבירות שביצע. אולמרט יעשה אומנם הכל כדי להתחמק, לשבש הליכי משפט, לקנות עדים ולאיים, כפי שעשה בעבר בהצלחה בלתי מבוטלת; אלא שהפעם תעמוד מולו חומה בצורה ויצוקה של אישים וגופים, שאכיפת החוק וחוסנה המוסרי של המדינה והחברה חשובים להם לא פחות מביטחונה וכלכלתה, והם יבלמו אותו.

בן כספית, אילה חסון, יאיר לפיד ועיתונאים תאבי ממון ודומיהם בתקשורת, לא יצליחו להחזיר את מטיבם אולמרט לכס ראש הממשלה כל עוד לא יוסר ממנו הרבב המצחין.