|   15:07:40
דלג
  שרית ילוב  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

הכינו את המוח לשטיפה (ב)

מן הרגע שבו הסתמן בנימין נתניהו כמנהיג, עמדה התודעה הישראלית במתקפה פסיכולוגית בלתי פוסקת ורבת חזיתות שתכליתה פיתוח תיעוב אוטומטי, עוקף אינטליגנציה, כלפי האיש עם פרוץ הקאמבק של שטיפת המוח - מובאת בזאת סקירה של טכניקות תקשורתיות להַתְעָבָת מועמד אפקטיבי להנהגה
24/01/2009  |   שרית ילוב   |   מאמרים   |   בחירות לכנסת 18   |   תגובות

והפעם: יצירת רושם של מזימה והסתרה, השוואה של המועמד לרודנים היסטוריים ולרוצחי המונים, הסתה לפגיעה במועמד תוך הצגת ביקורת עניינית שלו על יריביו הפוליטיים כ"הסתה"

שרית ילוב
הכינו את המוח לשטיפה (א)

"הוא בילה שנים בארה"ב וחלק מהסממנים הישראלים שלו נמחקו... אין לו רקורד מוכח, יש הרגשה שהוא מסתיר דברים, וזה יוצר חרדה", אומר פרופ' משה ליסק ("אקדמיה במצור", עיתון 'תל אביב', 25.9.98); "בדימיון שלי אני רואה את כל דרכו בראשות הממשלה כמזימה קונספירטיבית, זדונית, מקיאבליסטית, מרושעת, מתוכננת, להשתלט על עם ישראל ומדינת ישראל", מתוודה יצחק בן-נר (שם); "גם החיוורון שכיסה את פניו אחרי רצח רבין היה תרגיל במשחק של סוכן המכירות השטני הזה, המתמחה בחיקויים", קובעת דליה רביקוביץ' ("למה, באמת, אנחנו שונאים את נתניהו", "העיר" 14.5.99).

יצירת רושם של נכלוליות, הסתרה, מזימה ושחיתות, מבלי לספק תשתית עובדתית לכך, היא עוד טכניקה להַתְעָבָת מועמד להנהגה. אך שוב, כמו הטכניקה של הקניית אישיות מפלצתית למועמד, שבנוסף על הפרחת שלל "אבחונים אישיותיים" מספקת גם עובדות מפוברקות - גם הטכניקה של הקניית אישיות קונספירטיבית למועמד בנויה הן מטפטוף מתמשך של חווֹת דעת עליו והן מבידוי עובדות המיוחסות לו.

כזו למשל הייתה "פרשת בראון-חברון", שמילאה את אמצעי התקשורת במשך חודשים, תוך יצירת הרושם כאילו היא משתקת את המדינה. הדיל הפוליטי לכאורה סביב מינויו של רוני בראון על-ידי נתניהו לשר המשפטים, תמורת הצבעת ש"ס בעד הסכם חברון, הוצג על-ידי התקשורת - שרתמה לשם כך את פרקליטת המדינה ואת היועץ המשפטי לממשלה - כדיל מאפיונרי חסר תקדים. רק לאחר חודשים ארוכים הסתיימה החקירה בקול ענות חלושה.

כך היה גם באוקטובר 1997, כשנתניהו דיבר קרוב לאוזנו של זקן המקובלים, הרב יצחק כדורי כבד השמיעה, ואמר לו: "השמאל שכח מה זה להיות יהודים. הם רוצים להפקיד את ביטחוננו בידי הערבים". את הביקורת הלגיטימית והעניינית הזו על תמציתה של דרך אוסלו, הֵריצה התקשורת במשך כמה ימים ללא הרף, כדוגמת הדוגמאות לסכסכנות ערמומית, והצמידה לה את הכינוי "הלחישה" - מילה בעלת ניחוח מסתורי ואפל. ומשניתן הכינוי - ניתן למעשה האות להשתמש בו בכל הזדמנות אפשרית: לאחר שתיקי דיין דיברה בנוכחות אהוד ברק בגנות "האספסוף" תומכי נתניהו, ונתניהו אמר שיש בדברים הללו ביטוי "לשנאת האליטות כלפי קבוצות המיעוטים התומכות בו" - דוּוחה תגובתו של נתניהו בתקשורת במילים "נתניהו שוב לחש", וכך ניתן היה להטות את סדר היום התקשורתי ולחלץ את דיין ואת המחנה הפוליטי שלה מהבוץ.


הוא לא היטלר אבל...

באוגוסט 1997 אמר ח"כ העבודה, אפי אושעיה, בישיבה רשמית של סיעתו בכנסת כי צריך "לקפד את ראשו" של נתניהו, ואחריו החרה-החזיק ח"כ העבודה איתן כבל. רק כשהתברר לחבריהם, כי יש בדברים אלה משום עבירה פלילית של הסתה נגד ראש הממשלה - הם ניסו לסגת מהם ותיארו אותם כ"פליטת פה". למחרת הוזעק לאולפן רשת ב' של קול ישראל החידונאי שמוליק רוזן, מי שטבע בזמנו את הביטוי הזה בהקשר בידורי, כדי לטשטש את חומרתו ולסייע לשדרנית ליצור את הרושם שכל העסק הוא בדיחה, מין מחמאה מאוחרת לפופולריות של תוכנית הבידור הוותיקה.

מאז, נבחרות המילים לתיאור נתניהו כרודן מסוכן, המסוגל לרצוח יריבים פוליטיים ולגייס אזרחים לרצח המונים, באופן זהיר: נוהגים להשוותו לרודנים היסטוריים ולרוצחי המונים, מבלי לקבוע כי הוא עצמו כזה, או רומזים לכך שהוא העומד מאחורי רצח רבין. פרופ' ירון אזרחי, למשל, קובע כי "האסטרטגיה של נתניהו דומה לאסטרטגיה של חואן פרון, ששלט בארגנטינה... על-ידי יצירה של פוליטיקה של עוינות, הוא מגיע להישגים אלקטורליים" ("אקדמיה במצור", עיתון "תל אביב" 25.9.98). ואילו יהונתן גפן פשוט "מטמיע" את נתניהו בגוף שלישי רבים מבלי לקרוא לו בשם: "שלוש שנים, ויצחק עדיין נרצח. הוא עדיין נרצח משום שאלה שהסיתו נגדו בנאומי בחירות כשארון המתים שלו עובר ברקע, בעוד האיש חי ורודף שלום, ומשום כך הם אחראים לפחות מבחינה מוסרית וציבורית להירצחו, לא תאמינו, עדיין מכהנים בממשלת ישראל ומנהיגים אתכם" ("סופשבוע", מעריב 30.10.98).

לשולמית אלוני דרך קצת יותר מורכבת בביצוע התרגיל הזה: ראשית, היא מזהירה כי "כל שליט רודף שררה וחמדן יודע, כי כדי לשלוט בציבור מפורר ומסוכסך יש לאחדו, ואין מאחד גדול יותר ואפקטיבי יותר מהפחד... אני למשל מפחדת, פעם ראשונה בחיי. אני מפחדת מפני התגברות פאשיזם שחור ושפיכות דמים לצורך סיפוק יצר החמדנות ולצורך יצירת הפחדים המאחדים ערב רב סביב ממשל המבטיח הגנה וניצחון" ("למה הם מפחידים אותנו", ידיעות אחרונות 16.4.98); אז היא חוזרת על שקר-המרפסת-בכיכר-ציון כי "כל מי שלא תומך בנתניהו, באיווט ליברמן ובחבריהם המלחשים בקמעות, הוחשד בשנאת ישראל, בחוסר לויאליות למדינה, באגואיזם וברדיפה אחרי כבוד. גדולי הדמגוגים במחצית הראשונה של המאה ה-20 היו יכולים להיות גאים בתלמידיהם... רק שם, מעל המרפסת, ניתן לנהל את המקהלה של "בדם ואש את רבין נגרש" ("זמן לתבונה", מעריב 18.5.99); ולקינוח, היא מנפנפת בשמות עמיתיו של היטלר כמורי הדרך של "האיש המפחיד מהמרפסת": "נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס... הוא פשוט יודע שפחד, אי שקט בגבולות וקצת רצח יוצרים אחדות סביב המנהיג" ("גלות מרץ" מאת שרה לייבוביץ'-דר, הארץ 4.6.99). לעומתה נשמע פרופ' מיכאל הרסגור אולי צנוע משהו בהפלגה ההיסטורית שלו: הוא משווה את נתניהו ללנין שביטל את חופש הדיבור ול"בוגד" המרשל פטן ("קול ישראל", מאי 1999).

כתבת ערוץ 1 מסבירה כי "נתניהו... בוחר לבסס את שלטונו בערכים דיקטטוריים... מגיע לה [למדינה] לשלם על כך את המחיר. מחיר ניחוח הפאשיזם" ("דמדומי התבונה" מאת מיכל קפרא, מעריב 2.2.99); השדרנית-לשעבר וח"כ העבודה שלי יחימוביץ' דואגת להזכיר שוב בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" (10.11.08) כי "נתניהו עמד על המרפסת וכמעט במועל יד נאם"; ואורן שחור, עם הודעתו על התמודדותו בפריימריז של מפלגת העבודה, לא רק מראה לחבר'ה שגם הוא יודע את הטריק הזה, אלא אף מגייס אותו להצגת כניסתו לפוליטיקה כ"שליחות מקודשת": "כבר כאיש צבא הבנתי שנתניהו מסוכן לישראל... אמרתי שלאיציק מרדכי יש ניסיון ויש רקורד, והוא יודע איך מתנהלים הדברים, אבל יש לו קושי לבטא את עצמו מול נתניהו. הוא הבין בחושיו הבריאים שנתניהו הוא סכנה... נתניהו דחף גם אותי וגם את ליפקין לפוליטיקה... אין לי ספק שליפקין שם לו את היעד הפוליטי, כי הוא ראה בנתניהו סכנה. גם אני רואה בו סכנה. אני מרגיש שזו חובה להגיד שמישהו קם ויצר קרע, ומלבה את האש הזרה בתוכנו. במצב כזה אני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים. אני עוד לא יודע איך זה יוביל ואיך זה יהיה" ("כבר כאיש צבא הבנתי שנתניהו מסוכן לישראל" מאת אמירה לם, ידיעות אחרונות 21.1.99).

דרך זהירה אחרת לתיאור המועמד כרוצח היא לייחס לו מעשי רצח בעקיפין: כך למשל, נחום ברנע מסביר לנו כי אזרחי ישראל אינם קורבנות הטרור הערבי, אלא קורבנות ממשלתם, וקושר את שמו של ראש הממשלה נתניהו למונח המקובל לגבי טרוריסטים רוצחים - "דם על הידיים", וזאת בשל דחיית ביקורו באתר הפיגוע בשוק "מחנה יהודה" ("נס גדול", ידיעות אחרונות 8.8.97).


בלי היטלר אי אפשר

בד בבד עם המסע המתמשך להצגת המועמד כעריץ צמא דם, שכל ערוצי התקשורת הם כאסקופה נרמסת לשתלטנות "השיח" שלו, זוכה כל דבר ביקורת שלו כלפי מעשיהם או אמירותיהם של אנשי ציבור אחרים להסטת הדיון מן התוכן הענייני של הביקורת אל השאלה אם היא בבחינת "הסתה" או רק "דמגוגיה": "האם יש בדבריו של נתניהו נגד ברק משום הסתה?" - פנו מנחים לח"כ מ"מחנה השלום". "בוודאי שזו הסתה!" - היה משיב הח"כ ללא היסוס בסגנון - "מה זאת אומרת, האם דבריו של ברק לא נכונים? האם ברק אינו רוצה בטובתה של ישראל? מה זה אומר, שברק הוא בוגד?"

ושוב, כמו הטכניקות של הקניית אישיות מפלצתית למועמד ושל הדבקת נופך של קונספירציה למעשיו, אשר כוללות הן תיאור של "תכונותיו" כפי שמנסחים אותם עיתונאים, אנשי ציבור ופעילים פוליטיים למיניהם והן "עובדות" מפוברקות - גם הטכניקה של הצגת המועמד כמסית מסוכן מבוססת הן על תיאורים חוזרים ונשנים כאילו זהו "טבעו", והן על "מעשים" שמתחילים ונגמרים בידיעה "חדשותית" חלולה.

כך, למשל, ב-4 בנובמבר 2003 הכריז מזכ"ל מפלגת העבודה, אופיר פינס, כי האיומים על חייו של יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ הם תוצאה של "מסע ההסתה" שמנהל שר האוצר נתניהו, והבטיח כי "אם משהו יקרה לעמיר פרץ - דמו בראשו... הוא נושא באחריות הישירה, הוא הפך אותו למטרה". האיומים על חייו של פרץ, כך פורסם, התקבלו בלשכת יו"ר ההסתדרות במרחב רמת גן-גבעתיים, אליהם נלוותה הודעת דואר אלקטרוני שהגיעה ללשכת דובר ההסתדרות ובה תמונה של פרץ בדמות היטלר, ועל כל אלה נוספה שיחת טלפון ללשכת פרץ עצמו, מ"אלמוני שאביו מאושפז בבית חולים" ואשר לדבריו, "אם אבא שלי ימות בזמן השביתה, אני אקח אקדח כדי לירות בעמיר פרץ ואהרוג אותו". לא במקרה מזכירים ה"איומים" האלה את "הפריצה" למשרדי יועץ הסקרים של ברק בארה"ב ב-1999, ואת "ניסיון הסחיטה של שרה נתניהו" באמצעות יומניה שנתגלו במזבלה - כולם התחילו ונגמרו בידיעה תקשורתית מופרכת שנועדה לזרוע חשד, להדהד כמה ימים בתודעה הציבורית ולהידבק למשקעי ספינים מן העבר באפקט מצטבר.

שרית ילוב היא מבקרת תרבות, עיתונאית ועורכת במגזין "מראה"
תאריך:  24/01/2009   |   עודכן:  01/02/2009
שרית ילוב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הכינו את המוח לשטיפה (ב)
תגובות  [ 21 ] מוצגות   [ 21 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישמעאל
24/01/09 12:28
 
אפרסק רקוב
24/01/09 16:53
 
התקשורת הרפתה...
25/01/09 08:52
 
אפרסק רקוב
25/01/09 09:39
2
מאירת עיניים
24/01/09 13:04
3
קורא
24/01/09 13:12
 
כותב
24/01/09 18:55
4
חי,חי,חי...יופי!
24/01/09 13:13
5
אפרסק רקוב
24/01/09 13:22
 
במאמר
24/01/09 15:47
 
אפרסק רקוב
24/01/09 19:45
6
ובוחרים בנתניהו.
24/01/09 14:12
7
נוסח מפא"י והשמאל
24/01/09 15:55
8
עין צופיה
24/01/09 16:54
9
באבא ק.
24/01/09 17:02
10
אפרסק רקוב
24/01/09 17:44
11
אפרסק רקוב
24/01/09 17:51
12
רק נתניהו
24/01/09 19:13
13
m.s
24/01/09 19:56
14
סלומון
24/01/09 21:11
15
חישבו והחליטו !!
25/01/09 09:09
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חיילים, טילים, מילים – שלושתם כלי נשק המופעלים במלחמה. לחייל הבודד, אפילו לאורך קרב של שעות, לא מזדמן להרוג אויבים רבים, ורק לעתים נדירות הוא יכול לאשר בביטחון מלא שפגע בחייל אויב במו ידיו. טיל יכול להרוג עשרה אנשים או אפילו יותר אך רק אם הוא תופס אותם בלתי מוכנים לקראתו. במלחמת המפרץ, למשל, פגעו עשרות טילים עירקיים בישראל, אך רק אדם אחד קיפח את חייו עקב פגיעת טיל. טיל אינו יכול להכריע במלחמה, אבל מילה יכולה לגרום לצד לוחם נזק גדול ולפעמים אפילו להשפיע על תוצאתה הסופית של המלחמה כולה.
24/01/2009  |  עמוס גורן  |   מאמרים
עליבותה של התקשורת הישראלית הגיעה בסוף השבוע לשיאים חדשים ב"ראיון פרידה" כבקשתך שהעניק ראש הממשלה אהוד אולמרט לכתב הלשכה שלו, בן כספית, שקיבל בהזדמנות זו אתנן רב נפח על שירותיו הבזויים לאולמרט לאורך כל תקופת כהונתו.
24/01/2009  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
ברשימת כרטיסי האשראי המופצים בארץ נעדר מקומו של ה"דיינרס קלאב" מן השורה הראשונה. אין זה סוד שתפוצתם של מתחריו - כרטיסי ה"ויזה", ה"מאסטרקארד" ו"אמריקן אקספרס" - עולה לאין שיעור על זו שלו. אפילו בשכבותיו המבוססות של הרובד העליון שנוהגות להשתמש בו, הוא מקובל, עדיין, ככרטיס משני בלבד.
24/01/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
במהלך האסיפה השנתית של התאחדות התעשיינים שהתקיימה ביום 22.01.09 פרס ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו את עיקרי תוכניתו הכלכלית לחילוץ המשק מהמשבר החריף אליו נקלע בשנה האחרונה. במרכז התוכנית הפחתה דרמטית בנטל המס במשק בכלל ובנטל המס על ציבור השכירים בפרט.
24/01/2009  |  ד"ר ירון זליכה, רו"ח  |   מאמרים
"התרומה" המהותית ביותר של ועדת אגרנט לוועדת וינוגרד שלאחריה, היא אפקט הסירוס ההדדי של מערכות הממשל והצבא בישראל. היום המטכ"ל יודע מה לדרוש "מהקברניט" לפני שהוא מזיז את הספינה הצהל"ית לים הסוער. "הקברניט" הפוליטיקאי מתקשה לנצל את "כשרונו" הגדול ביותר, להיות מעורפל ודו משמעי. הפוליטיקאי מבין, שהמטכ"ל לא יזוז בטרם תוגדר לו המשימה ובטרם הוא יאשר שהבין והביא בחשבון את השלכותיה. התוצאות באו לידי ביטויין מלא במבצע עופרת יצוקה. מבצע עתיר עוצמה ודל דמיון.
24/01/2009  |  גד גזית  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   בחירות לכנסת 18  /  מי ומי    / 
ליברמן מזנק בסקרים עד ל-16 מנדטים  /  איציק וולף
החשבון הלאומי: איזו מפלגה טובה לימין?  /  עידן יוסף
לשכת ברק משמשת לצרכיו הפוליטיים  /  רובי שטיינברג
אחוז החסימה והזקנה במסדרון  /  חגי סרי לוי
דורית ביניש הובילה  /  ד"ר חיים משגב
אולמרט הוא אותו אולמרט  /  איתמר לוין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il