|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

בג"צ: "רק במקרים נדירים תיפסל מפלגה מלהתמודד"

כאשר בוחנים את ביטול פסילת המפלגות הערביות מהתמודדות ע"י ביהמ"ש העליון יש לבחון זאת בקונטקסט היסטורי להלן סקירה היסטורית קצרה
24/01/2009  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   בחירות לכנסת 18   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]

בית המשפט העליון ביטל, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, את פסילת המפלגות הערביות, בל"ד ורע"ם-תע"ל, בידי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת(יום ד', 21.1.09 ). רבים גרסו כי החלטה זו אינה ראויה, שכן בג"צ אישר בעבר פסילת מפלגות ימין, ועליו לנהוג באותן אמות מידה כלפי מפלגות הימין הקיצוני וכלפי המפלגות הערביות.

כל דיון בנושא חייב וצריך להיות מושתת על היכרות עם עובי הקורה של ההנמקות אשר שימשו את ביהמ"ש העליון בעבר, בבואו לפסול את המפלגות, החל מראשית ימיה של מדינת ישראל, דרך פסילת כ"ך, ועד עצם היום הזה.

להלן סקירה קצרה, אשר אינה מתימרת להיות ממצה, אך מציגה ציוני דרך עיקריים בפסילת מפלגות בישראל, כמו גם את עיקרי ההלכות של בית המשפט העליון בנושא:

1965: "מי שראה זאת בימי הרפובליקה של ויימאר, לא ישכח את הלקח לעולם"
לקחי ההיסטוריה

בשנת 1965 ערערה רשימת הסוציאליסטים על פסילתה בידי ועדת הבחירות לכנסת מכוח סעיף 24 לחוק הבחירות לכנסת, תשי"ט – 1959. יו"ר ועדת הבחירות לכנסת נימק את הפסילה בהיות הרשימה התאחדות בלתי חוקית, אשר חותרת תחת עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. כן נימק יו"ר ועדת הבחירות את הפסילה בכך שחמש מתוך עשרת חברי הרשימה הינם חברי "אל ארד" לשעבר, עמותה אשר נפסלה מטעמים דומים.

היועמ"ש הצדיק את החלטת יו"ר ועדת הבחירות, הגם שבזמנו לא היה בנמצא סעיף אשר מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול רשימה. היועמ"ש גרס כי בחירות דמוקרטיות אשר שואפות לבטא את רצון העם אינן יכולות לאפשר מקום לרשימה אשר חותרת נגד עצם השיטה הדמוקרטית עצמה. הרשימה ערערה לבית המשפט העליון (ע"ב 1/65 יעקוב ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד יט(3) 365)

השופט חיים כהן, באותה פרשה, בדעת מיעוט, גרס כי בהיעדר סעיף חוק אשר מאפשר את פסילת הרשימה, אין לפוסלה, שכן גם מן הפושע המסוכן ביותר, לא שוללים זכות, אלא לפי חוק. השופט אגרנט לא נבהל מ'היעדרו של חוק המאפשר פסילת הרשימות', וסיפק פסק דין אשר הפך לחלק מנכסי צאן הברזל של הפסיקה הישראלית. השופט אגרנט קבע כי לאור הנסיבות היחודיות שבהן הוקמה מדינת ישראל, הרי שעצם היות מדינת ישראל בית לאומי לעם היהודי מהווה ערך קונסטיציוני שריר.

השופט אגרנט הביא מדבריו של השופט ויתקון בבג"צ 253/64 ולפיהם "שום משטר חופשי לא יתן את ידו ואת הכרתו לתנועה החותרת תחת עצם קיומו", תוך אזכור לקחי ההיסטוריה: "מי שראה זאת בימי הרפובליקה של ויימאר לא ישכח את הלקח".

השופט זוסמן הצטרף לפסק דינו של אגרנט וקבע כי לו אדם פרטי היה רוצה להטיל פצצה על משכן הכנסת, אך הדבר לא היה ניתן לביצוע אלא מתוך אולם המליאה עצמו, ולצורך כך אותו אדם היה מתאגד ברשימה לכנסת, האם היה צריך לאפשר לו להיבחר לכנסת, גם בהיעדר חוק המונע בחירה זו? התשובה ברורה, וכך גם הנמשל.

1988: "העם היהודי שהיה קורבן לגזענות לא יוכל לשאת זאת"
כ"ך נפסלה וגם ממשיכות דרכה [צילום: ערוץ 2]

למרות שבהלכת ירדור נפסק כי ניתן לפסול מפלגה אשר חותרת תחת עקרונות היסוד של השיטה גם בהיעדר חוק מפורש, לא נפסלה מועמדותה של כ"ך לבחירות לכנסת ה 11 למרות מצעה הגזעני. בעקבות כך תוקן בשנת 1985 חוק יסוד הכנסת, כך שלא יתאפשר למפלגות בעלות מצע גזעני להתמודד בבחירות.

לקראת בחירות 1988 פסלה וועדת הבחירות המרכזית את מפלגת כ"ך, וזאת מכוח סעיף 7(א) לחוק יסוד הכנסת הקובע כי "יו"ר ועדת הבחירות רשאי לפסול סיעה אשר מתמודדת לכנסת, בין היתר באם היא מסיתה לגזענות או שוללת את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

בא-כוחה של מפלגת כ"ך, בערעורו לבית המשפט העליון (ע"ב 1/88 משה ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, פ"ד מב(4) 174) טען כנגד חוקתיות הסעיף: בין היתר הוא טען כי הסעיף פוגע בערך יסוד של הדמוקרטיה, קרי: הזכות לבחור ולהיבחר. הנשיא שמגר, כתוארו אז, קבע כי דווקא מפלגה גזענות או כזו אשר שוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – היא זו אשר תצר בסופו של יום את חופש הביטוי של רבים אחרים. גם טענתו של ב"כ תנועת כ"ך ולפיה חברי הוועדה נגועים בדיעה קדומה היות והינם נציגים של סיעות שונות נדחתה, שכן בדיוק לשם כך ניתנה לסיעות שנפסלו הזכות לערער על כך ב'ערעור בחירות' לבית המשפט העליון.

"ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות"

הנשיא (בדימ.) שמגר קבע שתי קביעות עקרוניות אשר ינחו את הפסיקות הבאות בנושא: א. אין צורך שמצעה המפורש של המפלגה יסתור את אופיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בכדי לפסול מפלגה אלא די בכך שהמפלגה חותרת באופן "משתמע" כנגד דמותה היהודית-דמוקרטית של מדינת ישראל או מסיתה לגזענות. ב. לאור היות הזכות לבחור ולהיבחר זכות חוקתית, הסעיף יפורש על דרך הצמצום, ועל הראיות במקרה זה להיות ברורות, חד-משמעיות, ומשכנעות.

שמגר קובע כי הרצון לקיים את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי אינה מהווה היתר לגזענות. נהפוך הוא: דווקא משום שהעם היהודי היה לאורך כל הדורות קורבן לגזענות, עליו להסתייג ביתר שאת מגזענות.

מהי גזענות?

היות וחוק יסוד הכנסת אינו מגדיר גזענות מהי, פונה שמגר להגדרתו של סעיף 144 לחוק העונשין ולפיו "גזענות = רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות או גרימת מדנית כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי או אתני".

שמגר קובע כי אין ספק שמעשיה של סיעת כ"ך מהווים הסתה לגזענות: הצעות לחוקים אשר אוסרים יחסי קרבה בין יהודים לערבים, הפרדה במקומות רחצה, מניעת יכולת של ערבים להצביע בבחירות או לפנות לביהמ"ש העליון, כל אלו מהווים הסתה לגזענות. מן הראיות עולה כי ההסתה לגזענות מהווה נדבך מרכזי בפעילות כ"ך (בספרים, בכרוזים, בראיונות לעיתונות, בהצעות חוק וכדומה), וכי כ"ך חפצה לקדם את מצעה הגזעני דרך היבחרותה לכנסת. זאת ועוד: כ"ך אינה יכולה לעגן את ההסתה לגזענות שהיא מקיימת בהלכה היהודית היות וזו האחרונה דורשת יחס אנושי והומני לגר ולתושב. בעצם פעילויותיה שוללת כ"ך גם את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וזאת היות והיא מבקשת לשלול את זכות ההיבחרות והבחירה מפלח ניכר מהאוכלוסיה על בסיס מוצא אתני.

שתי תנועות ההמשך של כ"ך: כ"ך ו'כהנא חי' ניסו להתמודד גם בבחירות לכנסת השלוש עשרה, אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן.

1995: "הזכות לבחור ולהיבחר היא הכלל, ועל הטוען אחרת מוטל הנטל לשכנע"
הזכות לבחור ולהבחר כזכות יסוד [צילום: פלאש 90]

ביולי שנת 1995 פרש ח"כ שאול גוטמן מולדת והקים ביחד עם מרים לפיד, שלא הייתה אז חברת כנסת, את מפלגת "ימין ישראל". הוא רשם את המפלגה אצל רשם המפלגות. כנגד רישום המפלגה הוגשו מספר ערעורים לרשם המפלגות בטענה שמטרות המפלגה פוגעות ברגשות ערביי ישראל, חותרות לקיום מדינת הלכה (ובכך חותר נגד הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית) ומסית לטרנספר, וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק המפלגות, התשנ"ב – 1992.

רשם המפלגות דחה את הערעורים שהוגשו בין היתר בנימוקים ולפיהם "טרנספר מרצון" אינו רעיון גזעני, וכן בטענה שקיום "מדינת הלכה" לא בהכרח ישלול את אופיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, וההכרעה הועברה אל בית המשפט העליון (רע"א 7504/95 גאנם יאסין נגד רשם המפלגות , פ"ד נ(2) 45).

אודות סעיף 5 לחוק המפלגות

סעיף 5 לחוק המפלגות אשר מאפשר פסילת רישום מפלגה אשר מסיתה לגזענות, פוגעת באופיה של מ"י כמדינה יהודית ודמוקרטית, מהווה מסווה לפעילות בלתי חוקית, מאזן בין שני ערכים מתנגשים: מחד, זכות ההתאגדות, הביטוי, הזכות לבחור ולהיבחר, והזכות לשוויון (ולפיה לא יופלה אדם בשל דעתו), ומאידך: הגנתה העצמית של הדמוקרטיה מפני המבקשים לחסלה בשיטותיה היא, וכן, הצורך בשמירת מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.

הנשיא (בדימ.) אהרן ברק קבע קיומם של מספר ערכים מתנגשים מחייב איזון ושקילה, ואיזון זה מגולם בסעיף 5 לחוק המפלגות.

החופש הוא הכלל, על הטוען לחריג לחופש לשכנע בכך

הנחת המוצא הינה שהחופש הוא הכלל ועל הטוען לחריג לו לשכנע בכך, ועל הראיות בבואנו לשלול חופש צריכות להיות "ברורות, וחד-משמעיות". ניתן לפסול רשימה אך ורק כאשר היא מסכנת את קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולא מסכנת מאפיין שולי ב'יהודיות' או ב'דמוקרטיות' של מדינת ישראל. הפגיעה צריכה להיות כה רבה, כך שאם תתקיים, ניתן יהא לאמר לאחר מכן כי המדינה "אינה עוד דמוקרטית".

המבחנים להפעלת סעיף 5 לחוק המפלגות צריכים להיות נוקשים יותר מן המבחנים להפעלת חוק יסוד הכנסת

הנשיא (בדימ.) ברק קבע כי יש לזכור כי סעיף 5 לחוק המפלגות מטיל סנקציה קשה יותר מהסנקציה המוטלת מכוח סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, שכן הוא מונע את עצם ההתאגדות, בעוד שסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת אינו אוסר התאגדות אלא אך ורק היבחרות לכנסת. על כן המבחנים להפעלת סעיף 5 לחוק המפלגות צריכים להיות מחמירים יותר, וזאת בין היתר משום שסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת מאפשר פסילת מפלגה אשר שוללת את אופיה הדמוקרטי-יהודי של המדינה, וזאת להבדיל מסעיף 5 לחוק המפלגות אשר דורש כי המפלגה תשלול את עצם "קיומה" של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטרם תיפסל מלהתאגד. על כן, אם את סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת מפרשים ב"צמצום דווקני", הרי שיש לפרש את סעיף 5 לחוק המפלגות בצמצום דווקני עוד יותר.

"אין לפסול מפלגה אך ורק משום שהיא מציעה טרנספר

ברק סקר את מצע המפלגה ומצא כי אין בה כדי לסתור את אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל באופן כה ברור אשר יצדיק פסילתה:

· הקביעה במצע ולפיה "ארץ ישראל כולה של עם ישראל ושלו בלבד, ואין היא ניתנת לחלוקה" אין בה את אותה חומרה מיוחדת ויוצאת דופן אשר מצדיקה שימוש בהוראות סעיף 5 לחוק המפלגות, שכן גם אם לטעמם של מקימי המפלגה ארץ ישראל מהיום עד הירדן צריכה להיות של העם היהודי, עדיין לא משתמעת מכך שלילת זכותו של המיעוט הערבי, ממש כפי שמהיות מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק מדינה יהודית, לא משתמעת שלילת זכויות המיעוט הערבי.
· גם סעיף 5 למצע המפלגה ולפיו "החוקה והמשפט של מדינת ישראל יושתתו על המשפט העברי", אין בו כדי להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה ובכך לשלול את אופיה הדמוקרטיה שלמדינת ישראל.
· באשר לסעיף 6 למצא המפלגה ולפיו אזרחות ישראלית תותנה בשבועת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית: הרי שאין בכך כדי לשלול את השבועה לה כמדינה דמוקרטית.
· באשר לטרנספר המוצע במצע המפלגה: אומנם סעיף זה פרובלמטי, אך בהינתן העובדה ולפיה יש לפרש את הוראותיו של סעיף 5 לחוק המפלגות בצמצום רב, ובהתייחס לעובדה כי רשימת 'מולדת' אשר העלתה בעבר רעיונות דומים לא נפסלה, הרי שיש לדחות את הערעור ולהותיר את אישורה של מפלגת 'ימין ישראל' לפגועל כמפלגה, על כנו.


גישתו זו של ברק נבעה כאמור מחשיבות הזכות להתאגד, לבחור ולהיבחר ולהביע עמדות פוליטיות, ומהצורך לפסול מפלגות אשר חותרות נגד אושיות השיטה אך ורק במקרים נדירים וכאשר הראיות "משכנעות וברורות".

תאריך:  24/01/2009   |   עודכן:  24/01/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"צ: "רק במקרים נדירים תיפסל מפלגה מלהתמודד"
תגובות  [ 8 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חחח
24/01/09 17:13
2
מיכאלמיכאל
24/01/09 17:20
3
מרק טווין
24/01/09 17:45
4
בן המיעוט הנרדף
24/01/09 18:17
5
י.ש
24/01/09 19:07
6
שולמית
24/01/09 22:02
7
שמעון כהן
24/01/09 23:18
8
ירדנה
25/01/09 08:59
פורום: בחירות לכנסת 18 כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"הוא בילה שנים בארה"ב וחלק מהסממנים הישראלים שלו נמחקו... אין לו רקורד מוכח, יש הרגשה שהוא מסתיר דברים, וזה יוצר חרדה", אומר פרופ' משה ליסק ("אקדמיה במצור", עיתון 'תל אביב', 25.9.98); "בדימיון שלי אני רואה את כל דרכו בראשות הממשלה כמזימה קונספירטיבית, זדונית, מקיאבליסטית, מרושעת, מתוכננת, להשתלט על עם ישראל ומדינת ישראל", מתוודה יצחק בן-נר (שם); "גם החיוורון שכיסה את פניו אחרי רצח רבין היה תרגיל במשחק של סוכן המכירות השטני הזה, המתמחה בחיקויים", קובעת דליה רביקוביץ' ("למה, באמת, אנחנו שונאים את נתניהו", "העיר" 14.5.99).
24/01/2009  |  שרית ילוב  |   מאמרים
חיילים, טילים, מילים – שלושתם כלי נשק המופעלים במלחמה. לחייל הבודד, אפילו לאורך קרב של שעות, לא מזדמן להרוג אויבים רבים, ורק לעתים נדירות הוא יכול לאשר בביטחון מלא שפגע בחייל אויב במו ידיו. טיל יכול להרוג עשרה אנשים או אפילו יותר אך רק אם הוא תופס אותם בלתי מוכנים לקראתו. במלחמת המפרץ, למשל, פגעו עשרות טילים עירקיים בישראל, אך רק אדם אחד קיפח את חייו עקב פגיעת טיל. טיל אינו יכול להכריע במלחמה, אבל מילה יכולה לגרום לצד לוחם נזק גדול ולפעמים אפילו להשפיע על תוצאתה הסופית של המלחמה כולה.
24/01/2009  |  עמוס גורן  |   מאמרים
עליבותה של התקשורת הישראלית הגיעה בסוף השבוע לשיאים חדשים ב"ראיון פרידה" כבקשתך שהעניק ראש הממשלה אהוד אולמרט לכתב הלשכה שלו, בן כספית, שקיבל בהזדמנות זו אתנן רב נפח על שירותיו הבזויים לאולמרט לאורך כל תקופת כהונתו.
24/01/2009  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
ברשימת כרטיסי האשראי המופצים בארץ נעדר מקומו של ה"דיינרס קלאב" מן השורה הראשונה. אין זה סוד שתפוצתם של מתחריו - כרטיסי ה"ויזה", ה"מאסטרקארד" ו"אמריקן אקספרס" - עולה לאין שיעור על זו שלו. אפילו בשכבותיו המבוססות של הרובד העליון שנוהגות להשתמש בו, הוא מקובל, עדיין, ככרטיס משני בלבד.
24/01/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
במהלך האסיפה השנתית של התאחדות התעשיינים שהתקיימה ביום 22.01.09 פרס ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו את עיקרי תוכניתו הכלכלית לחילוץ המשק מהמשבר החריף אליו נקלע בשנה האחרונה. במרכז התוכנית הפחתה דרמטית בנטל המס במשק בכלל ובנטל המס על ציבור השכירים בפרט.
24/01/2009  |  ד"ר ירון זליכה, רו"ח  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il