אמש (יום ג', 1.7.14) כונס הקבינט המדיני-ביטחוני להמשך הדיון שהחל יום קודם בתגובת ישראל לפיגוע חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים, כהמשך למבצע שובו אחים. ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו רמז קודם כניסתו לדיון בקריה בתל אביב, כי ייתכן שלא יהיה כלל צורך בפעולה רחבה.
"צה"ל פועל בימים האחרונים נגד מטרות החמאס ברצועת עזה, וגם כאן ידנו נטויה. אם יהיה צורך, נרחיב את המערכה ככל שיידרש", אמר נתניהו והסביר כי השיקול העליון - שעומד לנגד עיניו ולנגד עיני שר הביטחון והרמטכ"ל הוא שמירה על ביטחון האזרחים.
הוא מנה שלוש משימות שיש לבצע: תפיסת הרוצחים ושותפיהם ("כל מי שהיה שותף בחטיפה וברצח - דמו בראשו. לא נשקוט ולא נרפה עד שנגיע לאחרון שבהם ואין זה משנה היכן ינסו להסתתר. אנחנו נגיע לכולם גם אם זה ייקח זמן"); פגיעה בעוצמה באנשים ובתשתיות של חמאס ביהודה ובשומרון ("כבר עצרנו מאות מפעיליו של החמאס, סגרנו עשרות ממוסדותיו, הרסנו בתים, ועוד ידנו נטויה"); פעולה נגד ארגון החמאס ברצועת עזה. נתניהו לא פירט.
משעות הבוקר נורו 17 טילים ורקטות אל עבר יישובי הדרום, מקצתן גם בשעות הערב. מתחילת המערכה הנוכחית נורו כ-50 טילים ורקטות.
מול הקריה הפגינו כ-50 פעילי ימין ודרשו מהממשלה לפעול ולהגיב על רצח שלושת הנערים. לדבריהם, יש כתובת, והיא ארגון חמאס.
מצרים קראה לישראל לנהוג איפוק ולהימנע מנקמה ומענישה קיבוצית כלפי הפלשתינים. משרד החוץ בקהיר ביקש מירושלים לאפשר לרשות הפלשתינית לתפוס את הפושעים ולהביאם לדין. בהודעה נאמר כי מצרים פועלת עם מדינות האזור והעולם - להגן על העם הפלשתיני, ולהניא את ישראל מפעולות נקם.
שר הביטחון משה יעלון אמר כי ישראל רואה בחמאס אחראי לחטיפה ולרצח. "נדע לבוא עימו חשבון, נמשיך לרדוף אחר רוצחי הנערים ולא נשקוט עד שנניח עליהם את ידינו", דבריו.
הרמטכ"ל
בני גנץ אמר: "בכל רחבי יהודה ושומרון נפעל-כנגד חמאס ופעיליו. בהמשך לקו הדרג המדיני, נמשיך את הפעילות הנדרשת בכל עוצמה שצריך ובכל היקף שנראה לנכון".
כחלק ממבצע "שובו אחים", למעלה מ-400 מתיקי עצורים עברו תחת ידיהם של קציני פרקליטות יהודה ושומרון. במקביל למעצר מאות הפלשתינים, חלקם משוחררי עסקת שליט, וידאו הקצינים כי פעילי הטרור המסוכנים לבטחון המדינה ייכלאו כדין.
קציני הפרקליטות פעלו מול העצורים בשלושה הליכים שונים: ההליך השגרתי - עצורים שכנגדם קיים חומר ראייתי מספיק להעמדה לדין בפני בית משפט, שמספרם עלה משמעותית במהלך המבצע; ושני הליכים אחרים.
הליך אחד התבצע מול כ-165 עצורים, שגובשו נגדם המלצות הנוגעות למעצר מנהלי במהלך המבצע. המעצר המנהלי מבוצע מול אותם עצורים בכפוף למידע מודיעיני מבוסס, שמצביע על כך שהם מהווים סכנה לציבור ולבטחון המדינה. במקרים כאלו מגבשים בפרקליטות המלצות למפקדים הצבאיים להוצאת צו מעצר מנהלי. "לא ניתן לקבוע בקלות מעצר מנהלי של אדם, לכן הבדיקה צריכה להיות רצינית", הדגיש פרקליט איו"ש, סא"ל מוריס הירש. "במצבים בהם לא היה מספיק מידע המעיד על רמת מסוכנות נדרשת - המליצה הפרקליטות שלא לעצור את האדם במעצר מנהלי", הוסיף.
ההליך השני נגע לכ-50 מהעצורים, ששוחררו במסגרת עסקת שליט והובאו בפני הוועדה לביטול הקלות בעונש. תהליך ההבאה בפני הוועדה של משוחררי העסקה כרוך בגיבוש התשתית העובדתית שבגינה נעצרו, ואיסוף המסמכים הנוגעים לגזר דינם המקורי. כחלק מהעבודה הקפדנית, גיבוש ההמלצות לגבי העצורים נעשתה תוך ימים ספורים.
