הרומן שלי עם פריזמה

לאחרונה אישרה הממונה על ההגבלים העסקיים את המיזוג בין חברת פריזמה, לנושא ניהול קופות גמל, ובין חברת פסגות. חלק מקופות הגמל שנוהלו בחברת פריזמה זכו לתשואות שליליות גבוהות בשנת 2008 וכתוצאה מכך חלק מהותי מהחוסכים בה משכו את חסכונותיהם ממנה.

בעיני חוסך, אני במקרה זה, האירוע של חברת פריזמה הוא כשל מתמשך שבו חלק מהחוסכים גילה כי חסכונותיו נשחקים בקצב מהיר מחודש לחודש מבלי שנציג החברה התריע בפניו על כך. המידע נמצא בתקשורת אך לא בקשר בין החברה המנהלת את החסכונות, בתמורה לדמי ניהול, ובין החוסך עצמו. לדעתי, זהו מצב בלתי נסלח. אחראים לו החברות המנהלות והגורם הרגולטורי במשרד האוצר, המפקח על שוק ההון - מר ידין ענתבי.

הגדיל לעשות משרד האוצר כשמנע מהחוסכים בהוראה מנהלית (מחודש אוגוסט ועד לחודש דצמבר 2008) לצפות באופן מרוכז בחסכונותיהם באמצעות המחשב, ואילץ אותם לפנות בנפרד לכל קופה כדי לקבל מידע אלמנטרי לקבלת החלטה: לברוח או לא לברוח. להערכתי, חלק מהחוסכים קיבל כתוצאה מהחלטה מוזרה זו את החלטתו באיחור. איחור שיצר הפסד מצטבר נוסף.

כעת, אנו מתבשרים כי הפיתרון לבעיה המתמשכת בחברת פריזמה בניהול תיק ההשקעות של החוסכים, הוא במיזוגה לחברה אחרת, פסגות.

כרגיל, איש לא הבהיר לחוסכים באופן פרטני (במכתב) מהן הסיבות לשחיקה הכה-גבוהה בחלק מקופות הגמל שנוהלו על-ידי פריזמה ומה עומד להיעשות כדי לתקן או לשפר מצב זה. אנחנו ניזונים בכל מהתקשורת, אם כי ממשיכים לשלם דמי ניהול לחברה. אני תמה מה הן הזכויות שלי כחוסך כתוצאה מהתשלום של דמי הניהול. האם זה לא מזכה אותי בשירות יזום של נציגי החברה אלי כדי להסביר לי להיכן הם צועדים עם חסכונותיי?

החשש שלי הוא שבמקביל לפתרון המיזוג טרם נחקרו ופורסמו לציבור הכשלים שנעשו בניהול כספי החוסכים בשלוש השנים האחרונות. כתוצאה מכך ייתכן שכספי החוסכים ימשיכו להישחק במהלך שנת 2009 אלא אם יקדימו החוסכים למשוך את החסכונות.

הנה הכשלים שאני מבחין בהם ועדיין קיימים להערכתי בניהול בכלל של קופות הגמל מחוץ לבנקים, ובחברת פריזמה בפרט:

• ראשית, קיבלתי את הרושם שהתשואה השלילית הגבוהה שפריזמה זיכתה אותי בקופות הגמל שלי נבעה מהכמות המופלגת של סכומים שנצברו אצלה. פריזמה דמתה בעיניי לנושאת מטוסים מסורבלת המשייטת אל קרחון גדול שניצב בדרכה מבלי יכולת לשנות את המסלול. לא הצלחתי לקבל הסבר מדוע לא שונתה מדיניות ההשקעות של החברה לאחר שהתברר כי היקף ההשקעות שלהם באג"ח קונצרני (באחת הקופות, לדוגמא) הינו מופלג וגבוה מדי. לאחר המיזוג, חברת פסגות נראית גם היא כדמות מסורבלת וקשה לניווט בתקופה של אי-ודאות. כך שאינני בטוח שהמיזוג אמור לפתור את הבעיה של שחיקת הכספים.

• שנית, התחרות בין הגופים המנהלים קופות גמל (כספים של אחרים) מתבסס לדעתי על הטווח הקצר. דהיינו, מי מהם יופיע במקום הראשון בטבלה שמפרסמים העיתונים הכלכליים מדי חודש. אולי זוהי הסיבה שמנהלי הקופות לוקחים סיכונים באופן גורף, שאינם מתאימים לחסכונות לפנסיה, ואין מי שיעצור בהם בזמן אמיתי (לא בדיעבד, לאחר שהנזק כבר נוצר).

• שלישית, נראה לי שאין הפרדה עדיין בין לקוחות לפי גילאים. ישנו הבדל בין חוסך בגיל 30 שהמשבר הנוכחי בשוק ההון יכול להשפיע מינורית על חסכונותיו, כיוון שבעוד חמש או עשר שנים ישתנה המשבר לגאות, לבין חוסך שמלאו לו 55 או יותר והמשבר הנוכחי שוחק קשות את חסכונותיו, לקראת יציאתו לגמלאות. מן הראוי שהממונה על שוק ההון יוודא שהפרדה כזו אומנם נעשית, אלא אם החוסך מצהיר לחברה שהוא מוכן לקחת סיכון.

• רביעית, אינני חושב שמישהו שואל את החוסכים מהי רמת הסיכון הרצויה להם. רוב החוסכים מובלים כמו עדר ולומדים לדעת שקיימת בעיה רק לאחר ששחקו את כספם מהותית. צריך היה לשאול כל חוסך באופן יזום. אם לא היה מגיב, צריך היה לנתב את חסכונותיו למסלול ללא מניות או אג"ח של קונצרנים. ברירת מחדל. לדעתי, פעילות זו אמורה להיכלל בהנחיותיו לחברות של הממונה על שוק ההון.

• חמישית, אין קשר לדעתי בין דמי הניהול שהקופה גובה מהחוסכים לבין רמת התשואה החיובית שהקופה הגיעה אליה. דמי הניהול צריכים להיקבע במדרג של שתי רמות:

רמה ראשונה, בסיסית, דמי ניהול קבועים נמוכים ביותר. רמה שנייה, אחוז מתשואה חיובית שצברה הקופה, לתקופה של עד שנה.

אם התשואה הייתה שלילית, ייגבו ברמה השנייה דמי ניהול אפס. המצב הקיים שונה, לדעתי. המוטיבציה של מנהלי הקופות היא צבירה חיובית של סכומי כספים שעוברים לניהולם. הם עוסקים בשכנוע שיטתי של חוסכים להפקיד את כספם אצלם במטרה לאפשר להם לגבות יותר דמי ניהול - גם אם לא הייתה תשואה חיובית לקופה.

• שישית, יש לי ביקורת חריפה על הממונה על שוק ההון שלדעתי אינו נוקט בבקרה שוטפת ומניעתית על החברות שמנהלות כספים של אחרים. היה צריך לקבוע X קריטריונים שייבדקו בכל חברה, בכל רבעון (לא שנה). אם יימצאו קריטריונים שאינם מבוצעים ברמה הולמת, תיקנס הקופה וייתכן שרישיונה לנהל כספים של אחרים - יוקפא.

בכלל, מן הראוי שתקום ועדת חקירה ציבורית שתבדוק את הכשלים בניהול הכספים בתקופה האחרונה - גם בחברות המנהלות וגם אצל הרגולטור.

המעבר של מיליארדי שקלים מאכסניית פריזמה לאכסניית פסגות לא מבשרת עדיין שיש פתרון, אלא מגלגלת את תפוח האדמה הלוהט מצד א לצד ב.