על הסיבות ללחימה שגרתית של צה"ל בטרור בכלל ובחמאס בפרט לעומת הלחימה היצירתית של החמאס, כפי שבאה לידי ביטוי בלוחמת המנהרות שיזם החמאס, שוחחה המשוררת יהודית אוריה עם הפילוסוף וההיסטוריון הצבאי, ד"ר אורי מילשטיין.
לחימה זאת עלולה הייתה להמיט אסון כבד מאוד לכל היישובים בעוטף עזה. היא נמנעה רק בנס בגלל תקלת הרג שלושת תלמידי הישיבה על-ידי חוליית חמאס ביהודה. בכך הצילו השלושה מאות ואולי אלפי ישראלים ממוות ומחטיפה. על-פי מילשטיין, החשיבה היצירתית, בתחום הביטחוני, מתגלה בדרך כלל בתנאים של נחיתות. לעומת זאת, תחושה של עוצמה גורמת לחשיבה שגרתית.
כך קרה שעוצמתה הצבאית של ישראל גרמה לה לנהוג בטיפשות ולהתנתק מן המציאות הביטחונית, בעוד שחולשתו של החמאס הניעה אותו לחיפוש אחרי מהלכים שיפגעו בצה"ל ובישראלים רבים ככל האפשר. טפשות מתוך עוצמה גורמת לתפקוד לקוי, לאי-שימוש מושכל בעוצמה הפוטנציאלית, ולמחיר כבד מאוד גם בחיי אדם, גם בנכסים מדיניים וגם בתחום הכלכלי.
