ח"כ אביגדור ליברמן חייב תודה מעומק הלב לכמה אנשים על שהביאו אותו עד הלום ויסייעו לו בדיעבד בבחירות הקרובות להפוך את מפלגת 'ישראל ביתנו' שהוא עומד בראשה, למפלגה השלישית בגודלה במדינה.
בראש הרשימה עומדים שלושת חברי ה"מטבחון": ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי לבני שהחליטו להרחיב את מבצע 'עופרת יצוקה', שבמהלכו נפגעו לצידם של מחבלי החמאס גם נשים, זקנים וילדים חפים מפשע. העיקר שהם היו ערבים, שהם כל-כך שנואים על ליברמן ועל חלק ניכר מקרב בוחריו החדשים ילידי הארץ.
העופרת שהומטרה בכמויות אדירת בעזה יצרה גם הפגנות מחאה המוניות של תושבים ערבים בתוך הקו הירוק, שרק הגבירו את תמיכתם של העולים מברית המועצות בליברמן, שיקבל פיצוי אלקטוראלי למרות שבג"צ דחה את תביעתו לפסול את הרשימות הערביות לכנסת. ליברמן כועס גם על שופטי בג"צ, על שלא נענו לבקשתו והתירו באחרונה למשטרה ולפרקליטות לעיין במאות מסמכים חסויים שנוגעים לפעילותו העסקית הבינלאומית המסועפת.
פעילות זו רווית חשדות כבדים לביצוע עבירות של שוחד, הלבנת הון, עבירות מס, רישומים כוזבים והפרת אמונים לאורך שנים במקביל לפעילותו הציבורית. ליברמן הוא צדיק קטן מאוד וקופת השרצים שלו עמוסה לעייפה. יכולת הטשטוש שלו יכולה לשמש כ"דירה לדוגמא" לאישי ציבור שהתעשרו במהלך שירותם.
ליברמן עוד ייפרע משופטי בית המשפט העליון בדרך ובעיתוי שיבחר, גם על החלטה זו. הנקמות שלו הן ארוכות טווח. בשלב זה הוא עדיין מנסה להיות מאופק, מאחר שתלויה ועומדת עדיין עתירה שהגיש ליברמן בשעתו נגד המשטרה והפרקליטות בעניין התמשכות החקירות נגדו לסירוגין על-פני תקופה של כעשר שנים ועדיין לא רואים את קיצן.
בהקשר לכך כדאי לציין שאומ"ץ הגישה בשעתו עתירה לבג"צ בבקשה לפרט את החשדות נגד ליברמן, אך בקשתנו נדחתה. אבל אין רע בלי טוב - ליברמן חייב תודה מיוחדת ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ולפרקליט המדינה משה לדור, על שהתירו למשטרה לחקור בימים האחרונים את בתו ולעצור את פרקליטו וכמה ממקורביו, ובכך הפכו אותו מקוזק גוזל לקוזק נגזל.
מיד עם חידוש החקירות פניתי מטעם תנועת אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה וביקשתי ממנו לפרסם הודעה מפורטת לציבור, שבה יבהיר את עמדתו בעניין עיתוי החקירה על מעשיו של איש פוליטי ערב בחירות, ויחשוף את הממצאים החדשים ואופי החשדות. לדעתי היה ראוי לעשות כן על-מנת שציבור הבוחרים ידע מראש במה נחשד ליברמן ויקבע את עמדתו האלקטוראלית לכאן או לכאן.
מזוז השיב כי לא היו שיקולים זרים וכי באחרונה חלה התפתחות משמעותית ביותר בחקירה אשר מעצימה את החשדות נגד ליברמן, והיה צורך לנקוט בפעולות חקירה דחופות. ליברמן עצמו ייחקר רק אחרי הבחירות. בכל מקרה, החקירות הללו היוו עבור ליברמן ערך מוסף מאחר שהן חיברו אל מפלגתו 'ישראל ביתנו' לאלפי בוחרים חדשים ששוטמים את גופי אכיפת החוק, ביניהם עבריינים רבים שאינם מוכרים עדיין למשטרה.
תודה נוספת צריך לשלוח ליברמן לשחקן הסאטירי אסי כהן, כוכב התוכנית 'ארץ נהדרת', שהציג את ליברמן כמנהיג חזק והחלטי, דיקטטור בלתי-נלאה המפיץ את הסיסמה: "אני מאמין לליברמן". במחוזות שלנו סאטירה לעיתים פוגעת אנושות, כמו בובת החרצוף של החנון המייבב שהודבקה בשעתו לדן מרידור. לעומת זאת, הדמות הכוחנית האנושית שהודבקה לליברמן עשתה לו רק טוב. בשורה הראשונה ובסופו של היום היה זה פרסום חינם בשעת שיא של צפייה.
ולסיום, אי-אפשר להתעלם ממפיקי תשדירי הבחירות של המפלגות הגדולות, שהפכו את ליברמן לציר מרכזי ולמושא התקפותיהם וסייעו ל'ישראל ביתנו' בזמן השידור שהוקצב להן, להפיץ על חשבון הקופה הציבורית את סיסמת הבחירות הגזענית של ליברמן "אזרחות תמורת נאמנות". ליברמן צוחק עכשיו ובדרך אל הכנסת בירושלים.
המירוק של איווט האיום
ליברמן הערמומי והמתחכם החל את הקריירה שלו בארץ בתקופת לימודיו באוניברסיטה, כאשר נקרא עדיין איווט, כגברתן בעל גוף ששימש שומר בארים. בהזדמנות מסוימת, כאשר היה כבר איש ציבור, כשל וחשף את דמותו האמיתית כאשר הפליא את מכותיו באחד מילדי היישוב נוקדים מעבר לקו הירוק שבו הוא מתגורר. על כך הועמד לדין פלילי. לשבחו של ליברמן יאמר שבמרוצת השנים עלה בידו להשיל מעל עצמו בהדרגה את התדמית השלילית של "איווט האיום". במערכת הבחירות הנוכחית טרח להזכיר שגורמים פוליטיים מנסים להדביק לו מחדש את הדמות של "איווט האיום". הדימוי הזה שלא נס ליחו, מפריע לדחף האישי של ליברמן לכהן בממשלה הבאה כשר ביטחון.
את הקריירה הפוליטית שלו חייב איווט ליברמן, ללא ספק, לבנימין נתניהו, שעמד מקרוב על סגולותיו וצירף אותו לפני למעלה מ-20 שנה, ב-1988, בדרכו לכיבוש הליכוד וראשות הממשלה. ב-1992, אחרי שביבי נבחר ליו"ר הליכוד, מינה את ליברמן כמנכ"ל התנועה. ארבע שנים לאחר מכן, כאשר נבחר ביבי לראש הממשלה, כיהן כמנכ"ל משרדו הכול-יכול (1996). בתפקיד זה הוכיח ליברמן עד מהרה שחוסנו המוסרי בנושאים כספיים עומד ביחס הפוך לחוסנו הגופני. למטרה זו ניסה איווט להיעזר בשירותיו של מנהל הלשכה פנחס (פיני) פישלר, אדם ישר ורודף צדק, לשעבר קצין משטרה ביחידה לחקירות הונאה (יאח"ה) וכיום פרקליט מוערך, שסירב לשתף אתו פעולה בפעילות לא חוקית.
ליברמן הריח שפישלר עלול להוות מכשול בפניו בפעולות אחרות בתחום של הון ושלטון, ונקט בשיטות של סטאלין שתאמו את אופיו המוסתר כאשר הוביל להדחת פישלר מתפקידו בנימוק כוזב שהוא נפסל כביכול אחרי בדיקה/תחקיר של השב"כ. נתניהו גילה פאסיביות, כדרכו, מול מעשי שחיתות, למרות שהעובדות היו ידועות לו. פישלר יצא למאבק ציבורי ומשפטי לטיהור שמו (בסיועה של עמותת אמית"י, גלגולה הקודם של אומ"ץ), שבה הוצג ליברמן במלוא ערוותו המפוקפקת. פישלר טוהר מכל רבב שניסו להדביק לו. לימים, גם עמי אילון, שכיהן באותה תקופה בראש השב"כ, אישר בכתב כי פישלר לא נפסל וכי הוא עבר בהצלחה תחקיר של השב"כ.
דובר משרד המשפטים, עידו באום, קבע בהודעה לעיתונות, כי הסיבות להפסקת עבודתו של פישלר בלשכת ראש הממשלה לא היו תולדה של פסילה על-רקע ביטחוני. שיא הציניות נחשפה בפני נציגי עמותת אמית"י שפגשו את ליברמן חסר המעצורים ושמעו ממנו הודעה מזעזעת: "לא הייתה לי דרך אחרת לסלק אותו", הוא התוודה באוזניהם.
פישלר הגיש בעקבות זאת קובלנה פלילית נגד ליברמן, אבל בגלל חסינותו הפרלמנטרית נדחה הדיון המשפטי כמה פעמים. עו"ד פישלר, שהיה בעבר פעיל באומ"ץ, לא יניח לליברמן עד לפירעון החשבון.
ליברמן כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה במשך שנה, לאחר מכן פרש והחל לעשות לביתו הרבה ומהר בעסקי מטבע ברוסיה ובאירופה. במקביל החל לנצל את קשריו המסועפים במערכת השלטון. בין השאר חבר אל הקבלן דודי אפל והיה מעורב מאחורי הקלעים בפרשת האי-היווני.
כעבור שנתיים נטש ליברמן סופית את ביבי, פרש מהליכוד והקים את מפלגת העולים 'ישראל ביתנו', ששמה מעיד על אופייה. המפלגה זכתה בבחירות לכנסת בארבעה מנדטים, ומאז הפך ליברמן למנהיגם בפועל של העולים מחבר העמים. הוא דאג לשבץ עולים בתפקידים שונים במערכת הציבורית הממלכתית והמוניציפלית, שיבץ מקורבים שאינם עולים כמו למשל רואה החשבון משה ליאון בתפקידים שונים שיאפשרו להם לפרוח כלכלית, וגם הוא יצא נשכר מכך.
ליאון שימש כיו"ר דירקטוריון רכבת ישראל. באופן מפתיע, הגיעו בשעתו הוא ועוזרו לשעבר של ליברמן לחברה המספקת אביזרים ושירותים לרכבת, ונתנו לו להבין שהוא חייב להעסיקם אבל הוא סירב להבין. ליברמן החל לשלב את פעילותו המיניסטריאלית עם פעילות עסקית מסועפת, בעיקר בחו"ל.
תפקידיו כשר התשתיות וכשר התחבורה בממשלות של אריק שרון, איפשרו לליברמן לטפח את קשריו עם אילי הון מקומיים בתחומי האנרגיה והתחבורה. אחד הבולטים בהם הוא איל ההון היהודי האוסטרי הבינלאומי, מבעלי הקזינו ביריחו ושותף בחברה המספקת גז, מרטין שלאף, שהשחית כמה ממנהיגי המדינה. חקירות המשטרה מתמקדת עתה במהות העסקים הבינלאומיים של ליברמן ושל שלאף. במוקד החקירה מצויים מסמכים חדשים שנוגעים לחשבונות סמויים של ליברמן בקפריסין ובמדינות אחרות, שנפתחו והוחזקו, על-פי החשד, על-ידי אנשי קש של ליברמן, בהם בתו, פרקליטו ועוזרו האישי שנחקרו השבוע בין השאר בנושאים אלה...
הדרך לגיהנום מוסרי עוברת דרך ישראל ביתנו
ליברמן הכיח גם אופורטוניזם פוליטי כאשר הצטרף לממשלת שרון וכיהן בה בתקופה שבה התבשלה ההינתקות. שרון סילק אותו ממנה לבל יפריע לו, בעיקר לאחר שהוא השמיע את קריאת הטרנספר וחילופי השטחים.
כמה חודשים אחרי שאולמרט נבחר כראש הממשלה, החל לנקוט בפעולות מדיניות שהיו מנוגדות מן הקצה לאלה של ליברמן, כמו למשל החזרת למעל מ-90 אחוזים משטחי יו"ש ופינוי רמת הגולן. הליכים אלה לא הפריעו לליברמן, תושב השטחים, שהצטרף לממשלה שבראשה עומד חברו הטוב אולמרט בתפקיד של השר לעניינים אסטרטגיים. העובדה שאולמרט נחשף כרב מושחת לא הפריעה בכלל לליברמן; מה לו ולטוהר המידות?
לאומ"ץ דווקא הפריע המינוי של אדם שנוי במחלוקת, שיוצא ונכנס למדינות חבר העמים ונגדו מתנהלות חקירות בינלאומיות. ניסינו לשווא למנוע את המינוי הרגיש. את חברי הכנסת של 'ישראל ביתנו', הנבחרים ומתמנים על-ידו אישית מתוך חישובים כאלה ואחרים, ליברמן לא נוהג לשאול אם ומתי להצטרף לממשלה זו או אחרת, וגם לא מתי לפרוש ממנה. כל ההתייעצויות הפנימיות במפלגה הן רק למראית עין.
כך נהג ליברמן לקראת הבחירות הקרובות כאשר צירף אליו כמספר 2 את אחד מנסיכי הליכוד, השר לביטחון פנים לשעבר ד"ר עוזי לנדאו (בעל אות מופת של אומ"ץ בזכות הגינותו השלטונית). למען הגילוי הנאות, מפריע לי החיבור בין ליברמן ולנדאו, אבל החיים הפוליטיים סובלים הכל. כך, למשל, סגן המפכ"ל לשעבר, ניצב (בדימ.) יצחק אהרונוביץ, שמן הסתם היה מודע לתיקי החקירה של ליברמן, הצטרף בקדנציה הקודמת לכנסת מטעם ישראל ביתנו והוא מועמד גם הפעם.
בבחירות הקרובות עשויה 'ישראל ביתנו' בנסיבות אלקטוראליות מסויימות להיות לשון המאזניים ולהכתיב מי יהיה ראש הממשלה הבא. ליברמן ינסה לתמרן בין ביבי לציפי. העובדה שתלויות ועומדות נגדו חשדות אישים כבדים והוא יהיה נתון בחודשים הקרובים לשורה של חשדות בדומה לאולמרט, לא מטרידה את מנוחתם של שני המועמדים ולא מזיזה לליברמן.
נאמנותו של ליברמן לביבי הסתיימה מזמן, ויחסיהם כיום הם אהבה ושנאה לסירוגין. אם הוא ילך עם ביבי, הוא ינסה לדרוש כמה תיקים כבדים. מאחר שבגלל החקירות הוא מנוע לשמש שר לביטחון פנים ושר האוצר, הוא יוכל בהחלט לתבוע לעצמו את תיק הביטחון, לפרופ' פרידמן את תיק המשפטים, ואולי גם לאחד מאנשי הסיעה את התיק לביטחון פנים. אם ביבי לא יענה לתביעתו בגלל מחוייבותו לבוגי יעלון (ביטחון) וגדעון סער (משפטים), לא תהיה לו לליברמן בעיה להתמסר לציפי.
אחרי שהחמיצה את הקמת הממשלה, היא לא תיתן הפעם לליברמן לחמוק מתחת ידיה. ציפי כבר אמרה שאין לה בעיה שפרידמן ימשיך כשר המשפטים גם אם הוא ידוע כאויב מוצהר של שופטי בית המשפט העליון. אולי היא תמנה את ליברמן כממלא-מקום ראש הממשלה כדי שלא ייצרו לה חזית פנימית עם שאול מופז. וכך ייסגר המעגל: ראש הממשלה אהוד אולמרט, עבריין שחיתות סדרתי רשום בטאבו, מינה את פרידמן כמחפה על מעלליו, והשר המיועד אביגדור ליברמן, חשוד פלילים סדרתי, ינסה למנף את פרידמן כמגן אישי שלו לקראת הימים הקשים שעוד צפויים לו וגם לנו.
ההיסטוריה המסואבת של השחיתות הציבורית עלולה לחזור על עצמה בחודשים הקרובים. השר הבכיר ליברמן יתקוף חזיתית מחדש בתקופת חקירותיו את המשטרה ואת מערכת המשפט כפי שעשה בעבר. ליברמן רוצה בכל מחיר להתמודד בפעם הבאה על ראשות הממשלה. מי יודע, אולי הוא יקבל סיוע סמוי מראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שיהיה נתון גם הוא בחקירות.
השחיתות השלטונית תמשיך לחגוג, וציבור הבוחרים התמים יחכה לבחירות הבאות. אם ליברמן לא יישב עד אז בכלא רמלה, בחברתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, הוא יוביל את כולנו לתהום מדינית ולגיהנום מוסרי.
