בית המשפט העליון הורה לפרקליט המדינה, עו"ד
שי ניצן, לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יגיש כתב אישום נגד יואל צור, מיזמי בניית שכונת האולפנה בבית אל. עו"ד ניצן הודיע זה מכבר כי החליט על סגירת התיק הפלילי נגד צור בפרשת האולפנה בנימוק של חוסר עניין לציבור.
שכונת האולפנה בבית אל נבנתה בין השנים 1998 ו-2002 על קרקע בבעלות פלשתינית. כפי שחשפנו ב-News1 בנייתה התאפשרה, בין היתר, באמצעות רישום כוזב של מספרי מגרשים. בשיטה זו רשמו יזמי השכונה מספרי מגרשים השייכים לשכונה אחרת ואשר ביחס אליהם התקבלו אישורי בנייה והציגו אותם כאילו הם מספרי המגרשים שעליהם נבנתה שכונת האולפנה.
עו"ד מיכאל ספרד, שעתר לבית המשפט העליון נגד ההחלטה בשם תנועת יש דין, טען בבית המשפט כי העותרים ביקשו גם השלמת חקירה על-מנת שניתן יהיה לבדוק את חלקם של חשודים נוספים בבנייה הלא חוקית. "השלמת החקירה היא לגבי אותה פרשה עם חשודים אחרים. היה סיוע של המחלקה למרכז לבנייה כפרית במשרד השיכון. לטעמי היה צורך לחקור שם. הם לא עשו זאת", ציין. לדבריו, אם יינתן צו על תנאי ניתן יהיה לחשוף את ההסכם שנעשה בין המדינה ליזמי שכונת האולפנה ערב הריסת המבנים בשנת 2012. "אם יהיה צו על תנאי ויינתן תצהיר, אנו נלמד מה קיבלה המדינה", העריך. "יש לבחון גם האם הייתה מעורבות של האגודה השיתופית בבית אל ושל המועצה המקומית בית אל בבנייה. "את זה אפשר, לדעתנו, לבדוק תוך חודשיים".
עוד הוסיף כי הזמן דוחק בשל ההתיישנות של חלק מן העבירות שבהן נחשדו יואל צור והחברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל, שתחול בנובמבר הקרוב. "בנובמבר 2014 תחול התיישנות על עבירות אלה למעט עבירות של הסגת גבול שיימשכו עד ינואר 2016", ציין ואמר כי הגיע הזמן שהאחריות הפלילית לעבירות החמורות שנעשו בשכונת האולפנה תתברר. "לא רק שהמשיבה 3 [החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל, א.ו.] לא הועמדה לדין על מעשיה, אלא שניתנו אתרים חלופיים ניתן מימון לבנייה חלופית", ציין. עוד העיר כי שכיחות התופעה הזאת והעובדה שמדובר במעין 'מכת מדינה' מחייבת את הרשויות לאכוף זאת.
השופט
סלים ג'ובראן נזף בנציגת פרקליטות המדינה בדיון, עו"ד מיטל בוכמן שינדל, וציין כי הוא מוטרד מתגובת המדינה. "המדינה לא נתנה את התגובה הראויה לדעתי. ניסיתם לפתור את זה בצורה פשוטה וזו בריחה מהמציאות", אמר ודרש לדעת נתונים על-אודות העתירות וכתבי האישום הנוגעים לעבירות המיוחסות לצור ולחברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל "על-מנת לדעת האם באמת יש איפה ואיפה", כלשונו. לדבריו, בתחומי הקו הירוק יש פקחים שמסתובבים בשטח ואם יש עבירה - הם נוקטים בהליכים מתאימים. "השאלה היא האם בשטחים זה אותו דבר", תמה.
