בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פחות ממחצית המלצות טרכטנברג יושמו
|
מחקר חושף כי הממשלה אומנם אימצה % 87 מהמלצות הוועדה, אבל הוציאה לפועל 43% בלבד מהן
|
ועדת טרכטנברג [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ביולי 2014 מלאו שלוש שנים למחאה החברתית, שהחלה עם הקמת האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב ונחתמה עם דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, היא ועדת טרכטנברג. לפני כשלוש שנים, ב-26 בספטמבר 2011, הגישה ועדת טרכטנברג את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו. בחודשים האחרונים ביצעו חוקרי המרכז לצדק חברתי ולדמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר מחקר העוקב בתמציתיות אחר מידת יישומן של המלצות ועדת טרכטנברג על-ידי שתי ממשלות ישראל האחרונות. סקירה שהוציאו החוקרים עמית בן צור ואמנון פורטוגלי חושפת כי הממשלה אומנם אימצה 87% מהמלצות הוועדה, אבל הוציאה לפועל 43% בלבד מהן. הדוח קובע כי לא חל שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית-חברתית ולא גדלה באופן מהותי ההשקעה הציבורית, בין היתר משום שמלכתחילה, בניגוד לדימוייה הציבורי, הוועדה לא המליצה על שינוי מהותי במדיניות הכלכלית-חברתית. כתגובה למחאה, הממשלה גילתה מחויבות גבוהה ליישום ההמלצות לעומת ועדות קודמות - אבל היישום חלקי ולקוי. גם לאחר חילופי הממשלות, בין השאר בעקבות המחאה, המדיניות נותרה בעינה. עוד עולה כי המלצות מרכזיות מתוך דוח טרכטנברג תקועות. כך למשל, גולת הכותרת של ההמלצות - פרק החינוך: שלושה תחומים בחינוך, שהיו מסמלי ההצלחה של ועדת טרכטנברג - מעונות ומשפחתונים לגילאי 0-3, צהרונים לגילאי 9-3, וסבסוד תשלומי ההורים למערכת החינוך - תקועים עוד מהממשלה הקודמת ותקציביהם קוצצו בממשלה הנוכחית. למרות המלצותיה של הוועדה שהדגישה "את הצורך בקיום תהליך מהיר ושקוף....והבניית הליך אפקטיבי של מעקב ובקרה ליישום". חוקרי המרכז נתקלו בהיעדר שקיפות ובהיעדרו של מעקב מסודר אחר יישום ההמלצות. עמית בן צור: "מאות האלפים שיצאו לרחובות גרמו למחויבות גבוהה של הממשלה, ביחס לעבר, ליישום ההמלצות. עם זאת, הוועדה לא המליצה לשנות את התפיסה הכלכלית-חברתית של הממשלה, אלא פעלה בתוך המסגרת הקיימת שבגללה פרצה המחאה. גם בתוך המסגרת המוגבלת הזו, הוועדה לא הצליחה להביא ליישום חלק ניכר מהמלצותיה".
|
תאריך:
|
23/09/2014
|
|
|
עודכן:
|
23/09/2014
|
|
עידן יוסף
|
פחות ממחצית המלצות טרכטנברג יושמו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בבון זה קוף
|
23/09/14 14:29
|
|
הדבר העיקרי ש"יצא", למדינת ישראל מהאביב העברי, זה שהתרחש כאן, לפני שלוש שנים, בקיץ 2011, זה שזעק: "העם דורש צדק חברתי" הוא ההצבעה המסיבית למפלגת יש עתיד של יאיר לפיד. לפיד השקיע לפחות שנה, לפני הבחירות, כדי להציג את עצמו ואת חזונו, לפני הציבור הישראלי, טען שיהיה נציגו הנאמן והלוחם של מעמד הביניים בישראל. מעמד הביניים הוא המעמד הדפוק בישראל, הממלא את כל החובות האזרחיות וסופג חדשים לבקרים עוד ועוד מכות בכיסו, כדי לכסות את גירעונות מחדלי השלטון. מעמד זה משלם מיסים במקום האלפיון העליון של המרוויחים הגדולים בישראל, בעלי החברות של הון -שלטון, בעלי זכויות היתר שמשלמים הכי פחות מיסים, בחסות התירוץ שהם מספקים מקומות עבודה למעמד הפועלים והעובדים בישראל.
|
|
|
לפי כמה חודשים תיארתי את המפגש שלי עם עשרות ישראלים צעירים הגרים בברלין. אודה שלא היה זה מפגש מלבב, בלשון המעטה, כי נוכחתי שרבים מבין הצעירים הללו הגיעו לקץ סבלנותם להמתין להבטחות ממשלות ישראל. לא, לא המדובר בצעירים סהרוריים, לא בנמושות ולא באנשים שלא אכפת להם ממה שקורה במולדתם. ההפך הוא הנכון: מאוד אכפת להם, לכן הם ירדו. זה נשמע פרדוקסאלי, אך אין כאן כל כשל לוגי. הצעירים הללו נשברו לאחר שהמחאה החברתית מלפני שלוש שנים לא הביאה ולו הישג משמעותי אחד, שום בשורה ממשית. הכל נותר כפי שהיה. פוליטיקאים תפסו טרמפ על המחאה והשיגו את מטרותיהם הפוליטיות, השלטונות דיכאו את המחאה באמצעים משפטיים והפעלת כוח רב.
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה (יום ג', 1.4.14) למחוק את כתב האישום נגד דפני ליף, בעקבות מעשיה בזמן המחאה החברתית.
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לפרקליטות לבדוק מחדש בצורה פרטנית את כל כתבי האישום שהוגשו נגד מפגינים בזמן המחאה החברתית בקיץ 2011. כך מסר (יום ה', 6.2.14) משרד המשפטים. התיק הבולט ביותר הוא זה המתנהל נגד דפני ליף.
|
|
|
המשטרה נחפזה להגיש כתב אישום נגד מפגין בזמן המחאה החברתית, וכתוצאה מכך הגישה לבית המשפט ראיות בלתי קבילות. כך קובעת (יום ג', 4.2.14) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי.
|
|
|
|