עם היוודע דבר פטירתו של הכלכלן הוותיק ד"ר
אשר הלפרין, נזכרתי בסיפור מלפני שנים רבות, שיראה כמה היה האיש חכם, ואיך ידע לקרוא את מערכת הבנקאות הישראלית, טוב יותר מהמומחים של בנק ישראל. הכוונה היא להתמוטטות בנק פויגטונגר ובנק אלרן.
באוקטובר 1966 החל ד"ר הלפרין להעביר קורס שנתי בבנקאות לסטודנטים בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב. כדרכו, חילק מראש את נושאי השיעורים, שבוע אחר שבוע. אחת הכותרות היתה: "בנק אינטרא - האם זה יכול לקרות גם אצלנו?" כוונתו הייתה לבנק לבנוני גדול וידוע, שבאותם ימים פשט את הרגל.
קראנו את שם השיעור וחייכנו. האם יכול להיות שבישראל, עם מערכת הפיקוח של בנק ישראל, יתמוטט בנק?! לא הסתרנו את החיוכים והצחוק מד"ר הלפרין. הוא שמע ושתק.
מועד השיעור נקבע לשבוע האחרון של ינואר 1967. יום לפני השיעור על אינטרא, ב-24 בינואר, התמוטט בנק פויכטונגר, אז הבנק הרביעי בגודלו בישראל. יחד איתו התמוטט גם בנק אלרן, שהיה בבעלות פויכטונגר. הארץ רעשה. תארו לכם שהבנק מספר 4 בישראל היה מתמוטט היום!
היה זה מקרה ראשון של התמוטטות בנק גדול בישראל, ולא אחד אלא שניים בבת אחת. בבנק ישראל, מהנגיד דוד הורוביץ המנוח ומטה, לא ידעו להסביר בדיוק איך כשלה מערכת הפיקוח המסודרת, כביכול. זאת, למרות שבשוק ההון הייתה הוכחה ברורה (שאין כאן המקום לפרטה) שהבנק בקשיים.
למחרת נכנס אשר הלפרין לכיתה - כמנצח, וקיבל מהסטודנטים דברי הערכה והתפעלות. לו היינו חיילים, היינו מצדיעים לו. השיעור של אותו יום היה כמובן מרתק ביותר, והמרצה הסביר וניתח, תוך השוואת הבנק הלבנוני לישראלי, איך ידע להעריך, שלושה חודשים מראש, שנשקפת סכנה שבנק גדול בישראל יתמוטט. למדנו להעריך את חכמתו של האיש ואת כושר הניתוח שלו, ואין זה מקרה יחיד.
יהי זכרו ברוך.