סגן נשיא בית משפט השלום בעכו, השופט זיאד סלאח, טוען כי התעללות בכלב עזוב, תוך גרירתו באמצעות רכב, אשר גרמה לפציעתו הקשה ולצורך בביצוע המתת חסד אינה נחשבת אינה חמורה ואינה נחשבת לנזק גדול.
אותו כלב נמצא על-ידי סלימאן נאסר מתחת לחלון ביתו שבכפר סמיע. נאסר חיבר חבל לרכבו וגרר את הכלב למזבלה מרחק של מאות מטרים. כתוצאה מהגרירה נפצע הכלב, ונחבל באורח קשה, בכך שנגרמו לו פצעי שפשוף מדממים גדולים, נמק באזור החזה, שיתוק ברגליים והוא נשם בכבדות. וטרינר שהוזעק למקום החיש את הכלב לקבלת טיפול רפואי אך נאלץ להמית את הכלב בהמתת חסד.
השופט סלאח דחה את טענות הפרקליטות לגרימת נזק עצום לכלב. "הנני סבור כי הנזק שנגרם לכלב אף שהוא מן הסתם סבל, אינו נזק עצום כנטען ע"י ב"כ המדינה. עולה, כאמור, כי הכלב היה חולה פצוע, לא היה יכול ללכת ובסופו של יום הוא הומת ע"י הוטרינר המוסמך. לא מן הנמנע כי אותו כלב היה מומת בכל מקרה בסופו של יום ולא היה ניתן להבריאו", ציין בדיון על עונשו של נאסר אשר הודה במיוחס לו.
בסיומו של הדיון נגזרו על המתעלל בכלב שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, 200 שעות לתועלת הציבור וקנס של 3,000 שקלים. זאת בנוסף לביקורות של שירות המבחן למשך שנה.
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ
עמרם מצנע (התנועה) פנה (יום ב', 6.10.14) אל היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, בבקשה לערער על קולת העונש.
"לא ניתן לקבל כי גרימת סבל כה נורא לכלב חולה וחלש במיוחד הנה פחותה בחומרתה מגרימת סבל לכלב בריא. נהפוך הוא. האם כך היה סבור גם כבוד השופט לו היה ענייננו בילד חולה או בקשיש גלמוד וחולה?", כתב מצנע והוסיף כי העונש שהוטל על הנאשם אינו הולם את חומרת המעשה ונסיבותיו והינו עומד באופן מובהק בניגוד לרמת הענישה המקובלת, כפי שפורטה באופן ממצה בטיעוני התביעה לעניין העונש.
"אני פונה אליך, כבוד היועץ המשפטי לממשלה בכדי לעשות להחמרתו של העונש, כך שיכלול רכיב של מאסר בפועל לתקופה משמעותית", כתב. "למקרא דברים אלה שבגזר הדין, מתבססת התחושה כי אף כבוד השופט, עם כל הכבוד, כלל אינו מודע לטבעם המזעזע של מעשי הנאשם. על בסיס כל הנ"ל אני סבור כי הגשת ערעור על גזה"ד הינה מחויבת והכרחית, כך שבית המשפט בערכאת הערעור יתן דעתו לקביעותיו של גזר הדין, הן באשר לעונש שהוטל על הנאשם והן באשר להנמקות שניתנו לעונש זה, ויעשה לביטולן".
