הצעדים למלחמה בהון השחור, הנאמד בעשרות מיליארדי שקלים, אינם משיגים את מטרתם - קובע (יום ד', 29.10.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, אשר בדק פרטנית כמה מן המהלכים המרכזיים של רשות המיסים בשנים האחרונות.
בפברואר 2013 הקימו שר האוצר דאז,
יובל שטייניץ, ומנהל רשות המיסים דאז,
דורון ארבלי, את "קו הצדק" - מוקד למסירת מידע על עבירות מיסים, תוך הבטחת סודיות מלאה של פרטי המוסר.
כדי לקלוט את המידע שהצטבר גייסה הרשות סטודנטים, אך לא הכשירה אותם לתפקידם, ובשל כך הטיפול במידע שנמסר היה לקוי. לעובדים אלה לא היה הסיווג הביטחוני הנדרש לעובדי מודיעין הנחשפים למידע רגיש. בחודשים פברואר-ספטמבר 2013 התקבלו במוקד 20,000 ידיעות מודיעיניות, אולם בשל מחסור במשאבים נקלטו ביחידות המודיעין האזוריות רק 8,700 ידיעות. לחקירה ממשית הועברו רק 250 מקרים; 4,000 נוספים הועברו לטיפול שומתי-אזרחי. למרות איחוד מס הכנסה ומע"מ לפני למעלה מעשור, המידע שימש רק את מס הכנסה ולא הועבר כלל לידיעת מע"מ. רשות המיסים אינה יודעת עד היום האם המידע היה אפקטיבי.
הגמול אינו מתמרץ
הגמול המובטח למוסרי מידע (20% מהקנס או הכופר), משולם רק עם תום ההליך הפלילי נגד עבריין המס - מה שאומר המתנה של שנים רבות. אם העבריין לא נקנס או שאינו משלם את הקנס, מוסר המידע אינו מקבל גמול כלשהו. כך אירע, שכאשר המידע הוביל ללכידת מי שהעלים 2.5 מיליון שקל - קיבל המודיע רק 8,000 שקל. התוצאה הישירה: פגיעה בתמריץ למסור מידע, שהביאה לכך שרק 50 איש ממתינים לתגמול, מתוכם שניים בלבד שנוספו ב-2013.
בעוד המבקר המליץ לשנות את הנוהל כך שניתן יהיה לתגמל גם מי שהביאו לענישה חמורה, הודיעה הרשות שהיא דווקא פועלת להפעיל מודיעים המסתפקים בתשלום מופחת או מוותרים עליו בכלל. הרשות הסכימה, לעומת זאת, לשנות את הנוהל כך שיינתן גמול גם כאשר המידע הוביל רק לטיפול שומתי-אזרחי.
בספטמבר 2008 פורסם תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, אשר העניק לעולים חדשים ולתושבים ותיקים חוזרים פטור ממס ומדיווח לגבי הכנסותיהם מנכסים בחו"ל. לדברי מבקר המדינה, פטורים אלו אינם עומדים בקני מידה בינלאומיים, קיים חשש שהם ינוצלו להחדרת כספים שמקורם בפשיעה, ולרשות לאיסור
הלבנת הון אין פרטים על הנהנים מהם.
המבקר קובע: "על משרד האוצר, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון לפעול להגברת הבקרות, כדי למנוע החדרת כספים שמקורם בפשע לישראל. על רשות המיסים לקדם חקיקה, שלפיה היא תוכל לדרוש מתושבים חוזרים ומעולים דיווח על הון ונכסים שהם מביאים לארץ, על-פי תקרה שתיקבע. על הרשות ליזום את התאמתה של הפקודה לדרישות הבינלאומיות לשקיפות ולחילופי מידע".
בדיקה חלקית בגילוי מרצון
הליך גילוי מרצון של עבירות מס מאפשר לנישומים לשלם את המס המתחייב בלי שיינקטו נגדם הליכים פליליים. בשנת 2012 הוגשו 81 בקשות - 55 אושרו, 18 נדחו, שלוש בוטלו וחמש עדיין בטיפול. נכון לאוקטובר 2013 הושלם הטיפול השומתי ב-25 תיקים ונחתמו הסדרים, בהם סכום ההכנסות עמד על 72 מיליון שקל, והמס עמד על 25 מיליון שקל. הוראת השעה שהעניקה הקלות נוספות (2012-2011) הביאה להגשת 1,400 בקשות, ועד אוקטובר 2013 הסתיים הטיפול ב-358 מהן - 323 אושרו ו-35 נדחו.
בנוהל הגילוי מרצון אין קריטריונים הנוגעים לנסיבות עבירות המס, שלפיהם ייקבע אם להקל על המבקש או להחמיר עימו בקביעת גובה הקנסות שיוטלו עליו, וכך עלול להיפגש השוויון בין נישומים; לא נקבעה חובת ההנמקה בכתב על-ידי סמנכ"ל החקירות והמודיעין ברשות, לאישור או לדחייה של בקשה; הרשות טרם פעלה לעיגון הליך הגילוי מרצון בחקיקה. כל אלו - למרות הערות של מבקר המדינה עוד בשנת 2010.
בנוהל לא הובהר מהי אחריות המייצגים לבדיקת המידע הכלול בבקשה לגילוי מרצון. במסמך הבקשה לא נדרשות לא חתימתו של המסייע בהגשתה ולא הצהרתו שהוא מודע לאחריות המוטלת עליו לפי פקודת מס הכנסה אם ידוע לו שהמידע כוזב. המבקר מדגיש, כי על הרשות להקפיד על "בדיקה מעמיקה ומקיפה שתבטיח שאין מדובר גם בהלבנת כספים שמקורם בפשיעה".
הדוח הקודם הצביע על חולשת רשות המיסים בנוגע למידע על הכנסות תושבי ישראל בחו"ל; עיקר המלצותיה של ועדה בראשותו של מנהל הרשות - בנושא הגברת האכיפה והמלחמה בהון השחור הנוגעות לאיסוף המידע - טרם יושמו, ועדיין לא הוקם מאגר מידע בנוגע להכנסות תושבי ישראל בחו"ל. הליך הגילוי מרצון עדיין אינו ממוחשב ואינו מתועד במאגר המידע. לכן חלה פגיעה ביכולת של מטה הרשות לקיים פעולות בקרה ולהפיק לקחים מיישום הנוהל. הרשות גם אינה מפרסמת לציבור את הנתונים הקשורים להליך זה.
בדוח הקודם צוין, כי בדיקות של בקשות הנעשות בידי יחידת החקירות אינן ממצות. גם הפעם נמצאו ליקויים בבדיקות אלו. למשל: בדיקת המידע המודיעיני לא כללה תאגידים הקשורים למבקש הבקשה; בקשה שלא אושרה עקב חשד למידע חסר על העלמות המס לא הועברה לטיפול אזרחי; בקשתה של עמותה שהגישה דיווחים כוזבים על שכר עובדיה אושרה, אף שאין הנוהל חל על עבירות ניכויים משכר. כמו-כן אושרו בקשות על-אף שהבדיקות המודיעיניות העלו חשדות, כי הגילוי בבקשות לא היה "כן ומלא" כנדרש בנוהל. עוד מצביע המבקר על העדר שיתוף פעולה בין רשות המיסים לבין הרשות לאיסור הלבנת הון.
