העובדה שאישה הפרה את התחייבותה לנהל את תיק הגירושין אך ורק בבית הדין הרבני, והגישה תביעה לבית המשפט למשפחה - אינה פוסלת את הגט שקיבלה. כך קובע (6.10.14) בית הדין הרבני הגדול.
בהסכם הגירושין בין בני הזוג נקבע, כי שכל נושא הילדים יידון בבית הדין הרבני. למרות זאת, ביקשה האישה וקיבלה מבית המשפט למשפחה פסק דין שחייב את הגבר להגדיל את המזונות. לנוכח זאת טען הגבר שהגט בטל, משום שהוטעה לגבי אחד מתנאיו. בית הדין הרבני בירושלים עיכב את נישואי האישה, אך בית הדין הרבני הגדול הפך את החלטתו.
בדעת הרוב אומרים הרב אליהו הישריק והרב אהרן כץ, כי רק הפרת תנאי הנוגע לגירושין עצמם יכול להביא לביטולו של הגט. לעומת זאת, במקרה הנוכחי מדובר על תנאי נלווה - היכן יידונו ענייני הילדים - ולכן הפרתו אינה הופכת את הגט למוטעה ובטל. עוד אומרים הרב הישריק והרב כץ, כי התובעים האמיתיים בנושא המזונות הם הילדים, והאם אינה יכולה להתחייב בשמם שלא לתבוע בדרך זו או אחרת - ולכן הגט כלל אינו יכול להיות תלוי בתנאי זה.
"זאת ועוד: הסעיף בהסכם גירושין הקובע את גובה חוב מזונות בעבור הקטינים הוא מלכתחילה - הן על-פי חוק והן על-פי ההלכה - סעיף העומד לשינוי עם הזמן בהשתנות נסיבות כאלו או אחרות. כך שוודאי כאן לא יעלה על הדעת כי עניין גובה המזונות ישמש עילה כלשהי לביטול גט", הם אומרים.
לא יראת שמים
הדיינים מציינים עוד, כי נסיבות המקרה מוליכות גם הן לאותה מסקנה: "המעיין בהסכם הגירושין בסעיף 19 הדן בסמכות השיפוטית יראה שבמסמך המקורי נכתב כי בית המשפט לענייני משפחה יהיה הסמכות לעניין אכיפת הסכם הגירושין, ורק במהלך הדיון נאלצה האישה להסכים לדרישת הבעל להחליף את המילים 'בית משפט לענייני משפחה' במילים 'בית הדין הרבני'.
"ברור שהדבר לא נעשה מיראת השמים הגדולה של הבעל וחשש איסור ההליכה לערכאות, אלא משום שהבעל רצה לנצל את הלחץ שהייתה נתונה בו האישה לקבל סוף-סוף את הגט ולהיפטר מחיובים נוספים שבית המשפט לענייני משפחה יחייבו בהם. וממילא תמוה בעינינו להאשים את האישה שנוכחה לראות שהסכום של 3,000 שקל שנקבע לה למזונות ומדור חמשת ילדיה אינו מספיק וגם אינו משולם, כאילו היא שאינה נוהגת כ'דבר הברור בכל חברה משפטית מתוקנת שהסכם צריך לכבד'.
"מדובר אם שפשוט דואגת לכלכלת ילדיה הקטינים וזכותה ואף חובתה הייתה לעשות כל מאמץ להשגתו. אף אם היה מקום שתפנה לבית הדין, אך את עצם הגשת תביעה להגדלה המזונות אין בה ולא כלום עם אותה האשמה כביכול שהאישה אינה מכבדת הסכמים. הצורך להביא אוכל לפי הטף מכתיב את החובה להגיש תביעה גם אם הוסכם בזמנו אחרת, מה עוד שאין זה בגדר סוד כי הלחץ שהייתה הנתונה בו כדי להשיג את הגט הכתיב את תנאי ההסכם גם אם אינם טובים לאישה או לקטינים".
אב בית הדין, הרב אליהו אברג'יל, סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את ערעורה של האישה. הרב הישריק והרב כץ דוחים את דעתו בחריפות, ואומרים בין היתר שגישתו של
הרב אברג'יל תמוהה מאוד ומנוגדת לדעת הרוב בפוסקים. את האישה ייצגו עוה"ד עדי רז ושי זילברברג, ואת הבעל - הטוען הרבני הרב יהושע זאב זנד.
