|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ארוחת הבוקר, המרק של הצהריים, הראשונות, העיקרית, הקינוח, השירות והשירותים הטובים ביותר
|
|
"מל ומישל" - הטובה בעיקרית
|
|
|
|
|
לכל מסעדה יש, מטבע הדברים, ייחוד משלה, שדווקא בו היא מתמחה: יש כזו שתפארתה על ארוחת הבוקר; יש ששמה את הדגש על המרק של הצהריים, או על הסלטים; ויש כזו שהעיקרית שלה היא זו שנותנת הטון; יש שה"מאסטר-פיס" שלה הוא דווקא הקינוח, ויש גם מסעדה שמצטיינת בשירות מעולה במיוחד, ולעומתה כזו, שמתגאה בשירותים המבהיקים שלה.
על כולן תבוא, כמובן, הברכה. בסופו של דבר, התחרות על רמה גבוהה של טיב ואיכות היא מעניינו של כל סועד באשר הוא. כמבקרי-מסעדות מושבעים הלכנו, איפוא, לבדוק מיהי המסעדה המצטיינת במיוחד בתחום שלה, וזה מה שהעלינו בחכתנו:
את ארוחת הבוקר הטובה ביותר מצאנו ב"הגנס" שברמת השרון (משה סנה 199). תחת הכותרת, "כמו שאתה אוהב", אפשר ליהנות כאן, בישיבה מרווחת בפרדס מקורה, ממבחר עשיר ומגוון של ביצים, כמו שקשוקה עסיסית, עם כוסברה ובצל; ביצים עלומות על תרד חלוט; פטריות, גבינת אמנטל ובצל; סלטים למיניהם, קרם יוגורט וגלידת לימון, מוזלי תוצרת בית, פירות טריים ודבש, לחם כפרי, עוגת גזר ביתית, קרואסון במילוי קרם-שקדים, שתייה חמה ומיץ טבעי. ארוחה שממלאת את הבטן לכל היום. בסך-הכל 60 שקל.
את מרק הצהריים הטוב ביותר גילינו ב"ג'ויה" שבהרצליה (רחוב שנקר 9). מרק הריבוליטה הינו ארוחה בפני עצמה. זהו נזיד-איכרים סמיך, המורכב מטעמים דומיננטיים של שעועית וכרוב שחור, ירקות ושמן-זית. להיט אמיתי ומשביע מאין כמוהו לימי החורף. 34 שקל.
הכי טוב
את הפיצה הטובה ביותר חשפנו ב"אמורה מיו" התל אביבית (אבן גבירול 100). כאן אפשר לבחור בין פיצה מרגריטה, לבין פיצה נפולי, או זו של ארבע גבינות. המחיר: 51 שקל. ארוחה פיקנטית ומשביעה כשלעצמה.
מי שלהוט על פלפל ממולא, כדאי שישים פעמיו ל"שרה" שביפו (רחוב יהודה הימית 2). לפלפל הזה, נוסח בולגריה, אין בארץ מתחרה. אפילו לא בארץ-מוצאו. הפלפל המושחם, מטוגן בשמן עמוק, ממולא בגבינה לבנה ועדינה. מנה של שני פלפלים גדולים כאלה, נימוחים בפה, עולה 26 שקל.
ארוחה שלמה ומצויינת, של מנות ראשונות בלבד, אפשר לאכול ב"דוזאן" שבחיפה (בן-גוריון 35), על טהרת המטבח הלבנוני: עלי גפן, קובה, סביחה (בצק-עלים עגלגל במילוי בשר, בצל וצנובר); סמבוסק בשר או גבינה. 60 שקל לארוחה כיד המלך.
מבין המנות העיקריות לא הצליחה אף מסעדה להתחרות ב"מל ומישל" התל אביבית (בן-יהודה 155). המדובר בנתח בשר-סינטה, ביישון ביתי - מעדן של ממש. 86 שקל.
ועכשיו לקינוח. את הטוב ביותר מצאנו ב"בנימין סיגל" התל אביבית (רציף הרברט סמואל שעל הטיילת) המדובר בסלט-פירות מהסרטים, ממבחר פרי הארץ, טבול ביין אדום, עם כדור של גלידת-סורבה-מנגו. 36 שקל.
ואיזו מסעדה נותנת את השירות הטוב ביותר? לעניות דעתנו זוהי "איל פאסטיו" התל אביבית (אבן-גבירול 27) בעלי המסעדה, ויטה ומשה, מעורבים, ישירות, בכל ארוחה מוזמנת, ואחד מהשניים ניגש לשולחן הסועדים ומסביר, בסבלנות אין קץ, את ההיצע הקולינרי העשיר, לכל פרטיו, מציע את היינות המתאימים ומפקח כל העת על המלצרים בעת הגשת הארוחה. שום מסעדה אחרת לא מקפידה על שירות מיוחד שכזה.
ולבסוף, ואיך אפשר בלי: השירותים. את המצוחצחים ביותר מצאנו ב"ננוצ'קה" התל אביבית (רחוב ליליינבלום 28) מלבד הניקיון המופתי הייתה שם גם כתובת משעשעת ושימושית על הקיר, באנגלית: ,USE ME WELL AND KEEP ME CLEAN AND I WILL NEVER TELL WHAT I HAVE SEEN.
|
| תאריך:
|
11/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
ויהי בשוך הבחירות, זה הזמן והמקום להעיף מבט קצר לאחור, או יותר נכון לומר - לפנים, ולהשקיף עליהן במבט-על. אני משער שגם בשעת קריאת הדברים טרם התבהרה המשמעות האמיתית של תוצאותיהן וטרם נפרסה המפה הפוליטית המלאה תחת שמיה של מדינת ישראל. עדיין, כך אשער, משחקי הפוקר והלוחמה הפסיכולוגית נמשכים, במשא-ומתן עיקש ומתוחכם בינ-מפלגתי, בפיקוד אסטרטגי-על.
|
|
|
|
|
עם תום מערכת הבחירות יחל מיידית משא-ומתן קואליציוני כשסוגייה מרכזית שתעלה על שולחן הדיונים היא העלאת קצבת הילדים. זוהי סוגייה טעונה מאוד מכמה היבטים כשהוויכוח המרכזי נקשר לנושא העוני. בעוד שהמפלגות החרדיות, ובראשן שס, דורשות להגדיל משמעותית את קצבאות הילדים כדי לצמצם מיידית את מימדי העוני, טוענים מנגד אנשי האוצר וממשלות ישראל בשנים האחרונות שהעלאת קצבאות הילדים תהווה בזבוז של כספי התקציב, ולטווח הארוך רק תחמיר את מימדי העוני בשל עידוד הילודה בקצבאות אלו או בשל עידוד לבטלה ולחוסר לקיחת אחריות מצד ההורים.
|
|
|
|
|
שיטת הבחירות היחסית בישראל, בה המערכת היא רב-מפלגתית, מאלצת הקמת קואליציות מוזרות לא פעם, שכן 63% אחוזי ההצבעה שהיו בבחירות הקודמות נגרעים מסך כל הקולות הכשרים, מושפעים מאחוז החסימה העומד על 2%, וכן מהסכמי "העודפים" בין המפלגות, ומתחלקים במנדטים על-פי 120 המושבים בכנסת.
|
|
|
|
|
אחד ההיבטים המעניינים של הלחימה בעזה היה התנהגותה של האוכלוסיה הפלשתינית באיו"ש. אומנם היו ביטויי מחאה ציבוריים, אבל היקפם היה קטן יחסית, גם לעומת ביטויים מקבילים במערב ובעולם הערבי וגם כאשר נותנים את הדעת לעָצמת מראות ההרג וההרס כפי שהשתקפו בערוצי הטלוויזיה הערביים. כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית תרמו לשיכוך המחאות בכך שכיוונו את ביטויי המחאה למקומות שנמנע בהם חיכוך עם גורמי הביטחון הישראלים, אבל מלכתחילה לא היה היקף ההשתתפות במחאה גדול. נראה כי היו לכך שתי סיבות עיקריות; האחת - ההשתתפות הדלה יחסית שיקפה את מצב הרוח של הפלשתינים, שעייפו מהמאבק המתמשך חסר התוחלת והבינו שנגרם נזק נורא לעם הפלשתיני בעקבות מעשי איוולת של חמאס, שהעריך לא נכון את תגובתה של ישראל; האחרת - היא שיקפה את הפגיעה הקשה בתשתית הפוליטית של חמאס באזור זה. פגיעה זו נבעה מירידה מסוימת שחלה בתמיכה בחמאס בשל השתלטותו בכוח על רצועת עזה וכישלונו בשיפור חייהם של התושבים בעזה, ובעיקר מהאפקטיביות של הפעולות של הרשות הפלשתינית ושל ישראל נגד התשתית הפוליטית והכלכלית של חמאס באיו"ש. כך, בין השאר, מספר לא מבוטל של פעילים פוליטיים של חמאס נמצא במעצר, הרשות הפלשתינית הצליחה להשתלט על חלק גדול מהמסגדים שפעל בהם חמאס ונכסים כלכליים שלו הוחרמו. בהיעדר תשתית פוליטית מתפקדת היה קשה לחמאס להניע המונים לפעולות מחאה.
|
|
|
|
|
היה ברור לכול כי ברגע שישקע האבק יידרש מאמץ רב של מעצבי הדיפלומטיה הציבורית כדי לנסות להסביר לעולם את מה שנגלה בפניו. הדבר לא נעשה, ואת המחיר של הכישלון הזה נשלם בעתיד.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
