שמי הקודם היה איציק זוארץ, יליד לוב, שנת עלייה - 1949, הייתי אז בגיל שנה וחצי. החינוך אז היה שמרני מאוד וכך גם ההפליה בן ילד לילד. תמיד הצעיר במשפחה סבל וספג הכל, במקרה זה, זה אני.
ילדות זו השפיעה עלי מאוד. הן מהבחינה האישית והן מהבחינה החברתית. ההערכה העצמית הייתה אפס ביטחון עצמי כנ"ל. בעצם, הייתי כמו כלי או חפץ שמזיזים אותו לכל מקום, כל מי שרצה. ועם המטען הזה יצאתי החוצה ונישאתי.
מיותר לציין כיצד המטען הזה השפיע על חיי הנישואין שלי כשלא הייתה לי יכולת להביע את דעתי. כמובן שזה גרם לפירוק המסגרת.
לאחר 58 שנים של סבל נפשי לא קטן החלטתי שאני הולך לקבל טיפול נפשי אצל פסיכולוג. אכן הטיפול פתח בפני פתח, התחלתי לראות קצה אור במנהרה.
לאחר שנה הלכתי לאימון אישי, כמובן ללא מטרה שציינתי לעצמי, זה לא היה עוזר, ואותה מאמנת הטילה עלי מטלות כמו שיעורי בית, ואני רוצה לציין - הפלא ופלא. פשוט כך, פתאום יש ביטחון עצמי, הערכה עצמית גבוהה מאוד.
היום אני עומד על במה מול עשרות אנשים ומדבר, לא יאומן, קיבלתי על עצמי החלטות לא קלות שפעם לא הייתי מעז. החיוך, המצב רוח שכל מי שמכיר אותי לא מאמין למשמע אוזניו. האדם הכי מאושר בחיים.
היכן הייתי אז והיכן אני היום. איך אומרים? 180 מעלות לכיוון השני שגם ילדיי לא מכירים אותי, כולי זוהר בפנים.
כמובן שאני ממשיך ללכת לסדנאות, תמיד יש מה ללמוד. ואני מציע לכל אלה ששקועים בבועה שלהם - אל פחד, תקבעו לעצמכם מטרות ותלכו לאימון אישי.
כל מי שרוצה עזרה, יכול לפנות אלי במייל המצורף למעלה.
