בית המשפט העליון סירב (יום ה', 4.12.14) לקבל את טענת סניגוריו של אהוד אולמרט בדבר אי-איתור צ'קים שייתכן שניתנו בידי שמואל דכנר ליוסי אולמרט, וציין שההגנה מבקשת ממנו להתערב בממצאי עובדה של בית המשפט המחוזי בנושא מתן הכסף.

עו"ד נוית נגב התייחסה להודעתה של המדינה בתגובתה לערעור, ולפיה איתרה 53 צ'קים בסכומים עגולים שיעדיהם לא זוהו וייתכן שנמסרו ליוסי, ובהם שבעה צ'קים לא-רצופים בני 50,000 שקל כל אחד. אולם לדבריה, בדיקתה של ההגנה מעלה, כי אף צ'ק מבין השבעה אינו עומד בקריטריונים שקבעה המדינה עצמה לבחינת האפשרות שניתנה ליוסי. התובע עו"ד יוני תדמור אישר את דבריה של נגב. היא המשיכה ואמרה, כי 32 מתוך 46 הצ'קים שנותרו, גם הם לא עונים על הקריטריונים.

תדמור הבהיר, שהמדינה חולקת על כך ומתח ביקורת על כך שהבדיקה לא בוצעה במחוזי. "המשפט התנהל כך שהיה ברור שהמחלוקת מצומצמת למודעותו של אולמרט. זה עבר מהפך רק במועד הגשת סיכומי ההגנה", טען. "הדבר הזה לא יכול להיעשות. הייתה הסכמה דרמטית על אחד המרכיבים המרכזיים בכתב האישום - שהועברו כספים ליוסי אולמרט. הם יכלו לחלוק על כך, ולא חלקו".


"זה שינוי אסטרטגיה"


השופט עוזי פוגלמן הבהיר, שבית המשפט העליון אינו מוכן לשמוע כעת טענות אלו. השופט ניל הנדל: "אנחנו לא מוכנים לעשות את זה בצורה הזאת. זה בעייתי". פוגלמן: "כל עוד יש הסכמה - זה בסדר. אבל אין הסכמה". השופט סלים ג'ובראן: "לא מספיק לטעון. היה צריך להוכיח בערכאה הדיונית. אנחנו לא יכולים לשבת כערכאה דיונית". נגב: "הנטל היה על המאשימה".

ג'ובראן: "אנחנו חוזרים לשאלת ההסכמה [לגירסתו של יוסי]". הנדל: "גבירתי רוצה להוכיח משהו חדש". נגב: "אני יכולה לטעון גם על בסיס המצב העובדתי כעת, לאחר שנמחקו שבעת הצ'קים". פוגלמן: "זה שינוי אסטרטגיה של ההגנה". נגב: "שנעשה כבר בבית המשפט המחוזי". זילברטל: "בשלבים".

לדברי נגב, המדינה הציגה בעיקרי הטיעון בערעור גירסה חדשה, שאינה עולה בקנה אחד עם הראיות ועם עדותו של דכנר, ולפיה הוא נתן ליוסי צ'קים אקראיים מחשבונות שונים. לטענתה, גירסה זו נוגדת את נוהגו של דכנר בעת שנתן סדרות של צ'קים וגם את עדותו של יוסי.


"רואים בחקירה התיישרות"


ג'ובראן אמר, כי דבריו של דכנר בעדותו תואמים את אלו של יוסי בחקירתו. נגב הגיבה: "לחלוטין לא. אנחנו רואים בחקירה של יוסי התיישרות". פוגלמן: "הסכמתם לקבל את החקירה". נגב: "אנחנו עדיין שואלים מהו הממצא שניתן לקבוע על פיה. יוסי קושש צ'קים ממכרים של מכרים של מכרים, הוא כמובן היה במצב נפשי מאוד קשה. בחקירה מציגים לו שהוא קיבל צ'קים מדכנר ושיש ראיות בהקשר זה, זה בא אחרי שהוא מכחיש את ההעברה מ[משה] טלנסקי. צריך לקרוא את החקירה שלו על-רקע מה שאנחנו יודעים היום. הוא לא מסכים בשום שלב לסכום של 500,000 שקל; הוא מסכים שהיה סכום משמעותי".

פוגלמן: "הוא אמר שהיו כעשרה צ'קים של 80,000-50,000 שקל ואפשר להגיע [לסכום הנטען]". נגב: "הוא אמר שאם אומרים לו שהיו 500,000 שקל, אז זה כנראה נכון. עובדה היא שאין [צ'קים כאלו]". הנדל: "הטיעון הזה קצת בעייתי. בית המשפט שמע אותו והתרשם כפי שהתרשם, וזה ממצא עובדתי. הקו שלכם הוא שלא עבר כסף בכלל, והעדות של יוסי עומדת בניגוד לזה וזו ראיה עצמאית מחוץ לעד המדינה". נגב: "אנחנו לא יודעים מה היה. אנחנו מנסים להבין מהראיות כמה תסריטים אפשריים".

הנדל: "את לא במצב הזה. יש ממצא עובדתי ואת צריכה לשכנע אותנו מדוע אנחנו צריכים להתערב בו. עצם ההעברה והמשמעות האפשרית של המודעות [אולמרט] - את צריכה לשכנע אותנו למה אנחנו כערכאת ערעור צריכים להתערב בזה". נגב: "יש אפשרות שלא היה בכלל, יש גם אפשרות שהועבר סכום קטן בהרבה ולא בשל בקשה של אולמרט. הראנו כמה וכמה הסברים למה לא סביר שזה הסכום שהועבר, ובית המשפט [המחוזי] ביסס את המודעות [של אולמרט] בין השאר על הסכום".


"לקרוא בצורה שונה"


נגב הדגישה, כי אינה חולקת על קביעות המהימנות של השופט דוד רוזן, ובכלל זה - לפיה יוסי שיקר בפניו. אולם הודעתו של יוסי היא מסמך בכתב, ואותה יכול בית המשפט העליון לקרוא בצורה שונה. "אני מבקשת שתראו בה אפשרות - ואני לא צריכה יותר מאשר אפשרות - שיוסי עבר בה תהליך של התיישרות עם הנתונים שהוצגו לו, וכאשר הוא בסכנה של אובדן ויזת העבודה שלו אם ימסור עדות שקר". לדבריה, רוזן לא שקל אפשרות זאת. השופט ניל הנדל אמר, כי קריאה הוגנת של דבריו של יוסי בחקירתו אינה מובילה למסקנה שהדברים לא באו ממנו.

עוד ציינה נגב, כי דכנר זייף מסמך ובו תיאר כביכול פגישה בה ביקש ממנו אולמרט לסייע לאחיו, וכי הסיוע ליוסי לא נכלל בכתב הסחיטה שהכין דכנר - אך רוזן לא נתן לכך את המשמעות הראייתית המתבקשת. נגב פירטה את הנקודות בהן מצא רוזן דמיון בין עדויותיהם של דכנר ויוסי, וטענה שהוא שגה בכך. לדברי נגב, הרשעתו של אולמרט בנושא יוסי מבוססת במידה רבה על עדותו של דכנר, שהוא שקרן שלא נחקר נגדית, ולכן אין להסתמך עליה כלל.


שוחד של "שלח לחמך"


לדברי נגב, אין מקום גם להסיק שאפילו אם ניתן הכסף - היה זה לבקשתו של אולמרט, שכן אין בסיס לקביעות ששימשו להסקה הנסיבתית של מסקנה זו. גישת ההגנה היא, שדכנר שמע מאברהם נתן - מכרו של יוסי שעבד אצלו - על קשייו של יוסי ולכן החליט לסייע לו. נתן אומנם הכחיש אפשרות זאת, אך נגב מזכירה שרוזן קבע שנתן שיקר בעדותו.

פוגלמן: "האם יש אפשרות שעד המדינה, שלמדנו משהו בימים האחרונים על תכונותיו, יעשה דבר כזה בלי לעדכן את אולמרט?". נגב השיב, כי דכנר סיפר על ארבעה מקרים של שוחד "שלח לחמך" בלי שמושא השוחד יידע על כך.

השופטים התייחסו לתכתובת הדוא"ל בין שולה זקן לבין עו"ד עופר ברטל, אליו מתייחסת המדינה בתגובתה לערעור, בה סיפרה זקן שדכנר יצא מאולמרט וסיפר שהלה ביקש ממנו לסייע ליוסי. הם אמרו, כי אם המדינה רוצה להגיש ראיה נוספת - עליה להגיש בקשה בדרך המלך, מה שטרם עשתה.

נגב מצידה אמרה, כי תכתובת זו מצויה בידי המדינה מאז אפריל השנה והיא הייתה צריכה להתייחס אליה לפני חודשים רבים, "ולטעמי הם הובאו כדי להרעיל". תדמור הגיב באומרו, כי הדברים נכתבו בצורה זאת משום שאין תקדים להגשת ראיה נוספת בידי הצד שעמדתו התקבלה בערכאה הדיונית, והערות בית המשפט יובאו בחשבון בעת שהתביעה תשקול את צעדיה.